מעוניין בייעוץ משפטי?

רחוב התע"ש 3 א' רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635
office@rlaw.co.il
שלח

Archive

  1. גמלת נכות כללית

    Leave a Comment

    גמלת נכות כללית היא קצבה כספית חודשית שהביטוח הלאומי מעניק למי שכושר עבודתו נפגע עקב מחלה או תאונה או מום מולד, וניתנת רק למי שטרם הגיע לגיל פרישה. על מנת שתוכר זכאותו של אדם לגמלה, אין די בכך שיוכיח כי הוא סובל מבעיה רפואית, והגמלה תינתן לו רק בתנאי שכושר עבודתו (דרגת אי-כושר) פחת.

    בפועל, האתגר המרכזי שניצב בפני תובעי גמלת נכות כללית הוא להוכיח לביטוח הלאומי כי כושר עבודתם נפגע במידה המצדיקה קבלת גמלה. נוסף על כך, תיתכן מחלוקת באשר לגובה הגמלה שהתובע זכאי לה, כיוון שסכום הגמלה תלוי, בין השאר, בדרגת אי-הכושר הספציפית שנקבעה לו. גם משך הזכאות לגמלה אינו מובן מאליו, ואם הביטוח הלאומי יסבור כי חל שיפור במצבו הבריאותי של מקבל גמלה וכי כושר השתכרותו עלה עם הזמן, הגמלה עשויה להישלל.

    בהינתן אתגרים אלה, עוסקת הסקירה שלהלן בתנאי הזכאות העיקריים לגמלה, בעיקרי התהליך יש לעבור לשם קבלת גמלה ובאפשרות לערער על החלטה של הביטוח הלאומי בעניין הזכאות לגמלה.

    תנאי הזכאות לקצבת נכות

    לגמלה עשויים להיות זכאים רק תושבי ישראל, מגיל 18 ועד גיל פרישה, שלא עובדים או שהכנסתם כשכירים או עצמאים נמוכה מ-60 אחוז מהשכר הממוצע במשק (כלומר נמוכה מ-6,164 ש"ח בחודש, נכון ל-2019). לצד זה, קטינים בני 16 ומעלה עשויים להיות זכאים לקצבה, אם עבדו בעבר.

    תנאי נוסף נוגע לליקויים הרפואיים של התובע. רק מי שתוכר לו נכות רפואית בשיעור של 60 אחוז לפחות עשוי להיות זכאי לקצבה או מי שסובל ממספר ליקויים רפואיים ותוכר לו נכות רפואית בשיעור של 25 אחוז או יותר בגין אחד הליקויים לפחות וכן נכות רפואית משוקללת בשיעור של 40 אחוז לפחות בגין סך הליקויים. שיעור הנכות הרפואית נקבע לפי סוג הליקויים הרפואיים שמהם סובל התובע ובהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו מראש לליקויים השונים בטבלה מיוחדת של הביטוח הלאומי.

    כאמור, אין די בהוכחת נכות רפואית בשיעור הולם, שכן הגמלה תינתן רק למי שדרגת נכותו תפקודית – כלומר דרגת אי-כושרו פחתה בשיעור המצדיק גמלה – 50 אחוזים לפחות, או חוסר יכולת להשתכר בשכר המגיע לכדי 25% משכר הממוצע במשק. שיעור הנכות התפקודית אינו חופף בהכרח לשיעור הנכות הרפואית והוא אמור לשקף את מידת הפגיעה בכושר עבודתו של התובע הלכה למעשה. עם זאת, ככל שיחושבו לתובע אחוזי נכות רפואית גבוהים יותר, כך גובר הסיכוי שתיקבע לו דרגת אי-כושר גבוהה יחסית (ראו מאמר שפרסמנו בנושא: הנכות הרפואית כמדד לקביעת הנכות התפקודית).

    יש לציין, כי אישה נשואה שעונה להגדרה של "עקרת בית" לפי הקריטריונים של הביטוח הלאומי, יכולה להגיש תביעה במסלול נפרד, שיזכה אותה בגמלה אם תוכיח שעקב ליקוי רפואי איבדה 50 אחוז לפחות מכושרה לתפקד במשק הבית. כדי להיחשב ל"עקרת בית", על התובעת לעמוד במספר תנאים הנוגעים למשך התקופה שבה לא עבדה מחוץ לבית, למגוריה המשותפים עם בן זוגה ועוד.

    תנאים לגמלת נכות

    גובה הגמלה

    גובה הגמלה תלוי, בראש ובראשונה, בדרגת אי-הכושר שנקבעה לתובע. ישנן ארבע קטגוריות של דרגת אי-כושר המזכות בגמלה: 60 אחוז, 65 אחוז, 74 אחוז ו-100 אחוז. כך למשל, דרגת אי-כושר של 100 אחוז תזכה את התובע בגמלה מלאה, שנכון ל-2019, עומדת על 3,312 ש"ח לחודש, ואילו דרגת אי-כושר של 60 אחוז מקנה גמלה בגובה 1,903 ש"ח לחודש.

    כמו כן, מקבלי גמלה יהיו זכאים לתוספת אם יש להם ילדים שגילם מתחת ל-18 או שמשרתים בצבא או בשירות לאומי ולא מלאו 24 שנים, וכן עבור בני זוג, אם בן או בת זוגם משתכרים פחות מ-5,856 ש"ח (נכון ל-2019) ואינם מקבלים קצבה אחרת. עם זאת, ניתן לקבל תוספת רק עבור שני הילדים הראשונים ועקרת בית אינה זכאית לתוספת עבור בן זוג. גם גובה התוספות תלוי בדרגת אי הכושר שנקבעה למקבל הגמלה, וככל שדרגת אי הכושר גבוהה יותר, כך עולה סכום התוספת.

    ומה לגבי מקבלי גמלה שהחלו לעבוד? במקרה כזה, הכנסות מעבודה בהחלט עשויות להשפיע על גובה הגמלה. כל עוד ההכנסות לא עוברת סף מסוים שנקבע ע"י הביטוח הלאומי ואשר משתנה בהתאם לגובה הגמלה המקורי, לא תופחת הגמלה (למשל: למי שמקבל את קצבת המינימום בגין דרגת אי-כושר של 60 אחוז נקבע סף של 8,147 ש"ח), אך אם מקבל הגמלה ישתכרו מעבר לסף שנקבע, תופחת הגמלה בהתאם לגובה שכרו.

    כמו כן, אם למקבלי הגמלה יש הכנסות שלא מעבודה, כגון עוד קצבאות מהביטוח הלאומי, הכנסות מנדל"ן ודמי מזונות, הדבר עשוי להביא להפחתת גובה התוספות לגמלה בעבור ילדים ובני זוג.

    הגשת תביעה לגמלה

    כיום ניתן להגיש לביטוח הלאומי תביעה לגמלת נכות כללית באופן מקוון, אך גם בדרכים אחרות. מסמכי התביעה יכללו טופס תביעה של הביטוח הלאומי ומסמכים רפואיים המעידים על ליקוייו הרפואיים של התובע. לכך יש לצרף גם מסמכים המעידים על הכנסות התובע מעבודה ושלא מעבודה ועל ודמי מחלה שקיבל ממעסיקו או דמי ביטוח שקיבל עקב מחלה.

    בשלב הבא ייבדקו מסמכי התביעה על ידי פקיד התביעות של הביטוח הלאומי ועל ידי רופא של הביטוח הלאומי. אם יוחלט כי התובע עומד בתנאי הזכאות הראשוניים לצורך קבלת גמלה, כגון התנאים הנוגעים לגיל ולהכנסה מעבודה, הוא יזומן לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, על מנת שזו תקבע את שיעור נכות הרפואית. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יוחלט כי די במסמכים שהגיש התובע כדי לקבוע את שיעור נכותו והוא לא יזומן לוועדה.

    אם הוועדה תקבע לתובע שיעור נכות רפואית שעשוי לזכות אותו בגמלה, יקבע פקיד התביעות, בהתייעצות עם רופא של הביטוח הלאומי ופקיד שיקום, את דרגת אי-הכושר של התובע וכך יכריע אם התובע יקבל גמלה ומה יהיה גובהה. כמו כן, יוחלט אם לקבוע לתובע דרגת אי-כושר מסוימת לצמיתות או לזמן מוגבל בלבד, שלאחריו ייבחן העניין מחדש.

    ועדה רפואית

    הוועדה הרפואית: איך מתכוננים?

    אומנם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי אינה המכריעה הסופית בתביעות לגמלה אך להחלטתה בדבר אחוזי הנכות הרפואית של התובע, יש משקל רב. כך, הוועדה עשויה להביא לדחיית התביעה בעצם זה שתקבע לתובע אחוזי נכות רפואית נמוכים מדי שאינם מקנים זכאות לגמלה, וככל שתקבע לתובע אחוזי נכות גבוהים יותר, כך סביר יותר שתיקבע לו דרגת אי-כושר גבוהה יותר.

    הוועדה מורכבת ממזכיר ישיבה ולפחות מרופא אחד שיש לו מומחיות בתחום הרפואי הרלוונטי לליקויים הרפואיים העומדים במוקד התביעה. אם התובע סובל ממספר ליקויים רפואיים, סביר שהוועדה תורכב מכמה רופאים, שלכל אחד מהם מומחיות בתחום אחר הנוגע לליקוייו של התובע.

    לאחר עיון במסמכים הרפואיים בתיק יבקשו חברי הוועדה מהתובע להתייצב בפניהם ולתאר את מצבו הרפואי. לרוב תיערך לתובע במעמד זה גם בדיקה גופנית, כדי לבחון את תפקודו. לעיתים יידרש להגיש לוועדה מסמכים רפואיים נוספים ולהופיע בפניה בשנית, בטרם תקבל את החלטתה.

    בשל חשיבות החלטת הוועדה הרפואית, חשוב להתכונן מראש להתייצבות בפניה. מומלץ, כמובן, לצרף תיעוד רפואי מקיף ככל הניתן לתביעה עצמה, על מנת שתהיה בפני הוועדה התמונה המלאה הנוגעת למצבו הרפואי של התובע, אך אם עומדים לרשות התובע מסמכים רלוונטיים נוספים שלא צורפו לתביעה, חשוב להציג גם אותם בפני הוועדה. כמו כן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין שעוסק בזכויות רפואיות, על מנת להבין מה משפיע על שיקולי הוועדה ולהיערך בהתאם.

    התובע זכאי גם להיות מלווה ומיוצג בוועדה על ידי עורך דין. ליווי על ידי עורך דין עשוי לסייע לתובע לשטוח נכונה את טענותיו בפני הוועדה וכן להבטיח כי חברי הוועדה יתנו דעתם לכל המסמכים שהוצגו בפניהם וכי יפעלו בהגינות ובתשומת הלב הראויה בעת הבדיקה הגופנית שיערכו לתובע.

    הגשת ערר

    ניתן להגיש ערר הן על החלטת הוועדה הרפואית לגבי שיעור נכותו הרפואית של התובע והן על החלטת פקיד התביעות לגבי דרגת אי-הכושר של התובע. כמו כן, ניתן להגיש ערר על החלטת פקיד התביעות בעניין תנאי זכאות ראשוניים לגמלה.

    על החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני הוועדה הרפואית לעררים בביטוח הלאומי תוך 60 יום מעת שהתובע קיבל הודעה בכתב על ההחלטה. העורר יכול להיות מלווה ע"י אדם נוסף או להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין ולהציג נימוקים בעד העלאת שיעור נכותו. ייתכן כי גם בוועדת העררים תתבצע למערער בדיקה גופנית. חשוב לדעת, כי לוועדת העררים יש סמכות לא רק להעלות את שיעור הנכות הרפואית שהוועדה הרפואית קבעה לתובע, אלא גם להפחית שיעור זה.

    על החלטת פקיד התביעות לעניין אי-כושר ניתן לערור לוועדת עררים לעניין נכות תוך 60 יום (ולעיתים תוך 90 יום) מעת קבלת ההחלטה. הוועדה תכלול מומחים בתחום הרפואה, התעסוקה והשיקום. גם בפני ועדה זו יוכל העורר להתייצב ולהיות מלווה על ידי אדם נוסף או עורך דין.

    על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ועל החלטת ועדת העררים לעניין נכות ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. ערעור כזה יהיה מוגבל לסוגיות משפטיות, כגון תקינות ההליך שהתקיים בוועדה הרפואית. למשל, אם בוועדה הרפואית לא כיהן רופא בעל מומחיות רלוונטית לסוג הליקוי הרפואי של התובע, יוכל המערער לטעון כי יש לקיים דיון מחודש בעניינו.

    ייעוץ וליווי משפטי

    לא אחת צפויים תובעי גמלת נכות כללית להתאכזב ולגלות כי החלטת הביטוח הלאומי בעניינם אינה משקפת את מצבם הרפואי והתפקודי האמיתי וגורמת להם עוול. הדבר עשוי לנבוע מגישה קשוחה מדי של הוועדה הרפואית או של פקיד התביעות וגם מהתרשלות בבחינת נתוני התובע.

    לפיכך, פנייה לייעוץ משפטי אצל עורך הדין שבקיא בזכויות רפואיות עוד לפני הגשת התביעה עשויה להיות מועילה במיוחד. התכוננות מיטבית לתביעה ולהתייצבות בוועדה הרפואית, כמו גם ליווי של עורך דין בוועדה הרפואית, עשויים להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של התביעה ולמנוע מהתובע עוגמת נפש מיותרת.

    גם אם התביעה נדחתה במלואה או חלקית, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. ייעוץ הולם יסייע לתובע להחליט אם להגיש ערעור על ההחלטה שהתקבלה בעניינו וכיצד לנמק את הערעור ולבסס אותו.

  2. פטור מתשלומי מס הכנסה

    Leave a Comment

    פטור ממס הכנסה

    נכים בישראל עשויים להיות זכאים לפטור ממס מכוח פקודת מס הכנסה. במדריך שלפניכם תוכלו למצוא מידע חיוני על תנאי הזכאות לפטור ועל הליך קבלת הפטור. 

    נכים בישראל עשויים להיות זכאים לא רק לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, אלא גם להטבה חשובה נוספת: פטור מתשלום מס הכנסה. על מנת לקבל את הפטור, יש להגיש בקשה מתאימה לפקיד השומה, שיבחן אם מבקש הפטור עומד בתנאי הזכאות המפורטים בפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), בסעיף 9(5).

    הזכאות לפטור תלויה במספר קריטריונים, ובהם שיעור הנכות של מבקש הפטור, גובה הכנסתו וסוג ההכנסה שעליה מדובר. המידע שקיבצנו עבורכם במדריך זה יסייע לכם להבין מהם תנאי הזכאות הבסיסיים לפטור וכיצד ניתן לממש זכאות זו.

    אילו נכים זכאים לפטור?

    ראשית, זכאים לפטור רק מי שנקבעה להם תקופת נכות העולה על 184 יום. כלומר, עשויים להיות זכאים לפטור גם מי שנקבעה להם נכות זמנית ולא צמיתה, אך רק אם תקופת נכותם הזמנית עולה על התקרה האמורה.

    שנית, זכאים לפטור עיוורים, כלומר מי שמחזיקים בתעודת עיוור או לקוי ראייה, וכן נכים נוספים, כל עוד נקבע להם שיעור נכות בגובה מאה אחוז או לחלופין, אם נקבע להם שיעור נכות משוקלל בגובה 90 אחוז ומעלה. לשם הבהרה: שיעור נכות משוקלל נקבע למי שסובלים ממספר לקויות גם יחד. במקרה כזה, ייערך חישוב מיוחד לקביעת שיעור הנכות, המביא בחשבון את כל הלקויות הרלוונטיות ומניב שיעור נכות שהינו נמוך יותר מסכום לקויות אלה.

    שלישית, הפטור יינתן רק למי שנכותם נקבעה מכוח חוקים מסוימים המפורטים בסעיף 9(5), ובהם חוק הביטוח הלאומי, הנוגע לנכות כללית ולנכות בגין פגיעה עבודה, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) הנוגע לנכי צה"ל וחוק נכי רדיפות הנאצים, המתייחס לנכים ניצולי שואה.

    יצוין, כי הזכאות לפטור נקבעת על פי שיעור נכות רפואית ולא על פי שיעור נכות תפקודית. כך, בעוד ששיעור הנכות התפקודית מתייחס למידת הפגיעה בכושר העבודה של בעל הלקות, שיעור הנכות הרפואית נקבע לפי סוג הליקויים הבריאותיים שמהם הוא סובל, בלי קשר לרמת תפקודו.

    ככל ולא נערכה פניה מצד הנכה לענפים הנ"ל, ניתן להגיש תביעה ישירה אל פקיד השומה הקרוב למקום מגוריו של הנכה. חשוב לדעת, כי קהל המבוטחים אינו כולל רק נכים הנמצאים בעגל העבודה, אלא גם כאלו שעברו את גיל הפרישה, אך נושאים בתשלומי מס.

    על אילו סוגי הכנסה ניתן פטור ממס?

    נכים העומדים בקריטריונים שפורטו בסעיף הקודם, עשויים לקבל פטור ממס הן על הכנסות מיגיעה אישית, כלומר הכנסות מעבודה, והן על הכנסות שלא מיגיעה אישית, כמו לדוגמה הכנסה מנכסים מניבים כגון דירה וריבית שמתקבלת על פיקדונות וחסכונות.

    לצד זה, ניתן לקבל פטור ממס גם בגין הכנסה מריבית המתקבלת על פיצויים או כספי ביטוח שקיבל בעל הנכות בגין נזקי גוף, והופקדו בפיקדון, בתוכנית חיסכון או בקופת גמל.

    עם זאת, כפי שיפורט להלן, שום סוג הכנסה אינו פטור ממס באופן מוחלט, אלא הפטור ניתן רק על הכנסה שאינה עולה על תקרה נתונה, המתעדכנת בחוק מדי שנה. גובה התקרה תלויה גם בתקופת הנכות שנקבעה למבקש הפטור וגם בהכנסות הנוספות שיש לו.

    תקרת ההכנסה הפטורה

    כאמור, תקרת ההכנסה הפטורה ממס בגין נכות, משתנה מדי שנה. כמו כן, יש להביא בחשבון, כי כאשר תקופת הנכות לא השתרעה על כל שנת המס אלא על חלקה בלבד, גובה ההכנסה הפטורה יחושב באופן יחסי, בהתאם לשיעור תקופת הנכות בשנת המס.

    נכון לשנת 2019, עומדת תקרת ההכנסה הפטורה ממס על 615,600 ש"ח, ככל שמדובר בהכנסה מיגיעה אישית וככל שמדובר במי שתקופת הנכות שלהם שנקבעה להם עולה על שנה. לעומת זאת, מי שנקבעה להם תקופת נכות העולה על 184 יום אך פחות מ-365 יום, זכאים ב-2019 לפטור על הכנסה מיגיעה אישית, רק עד לתקרה של 73,800 ש"ח.

    ככל שמדובר בהכנסה שלא מיגיעה אישית, עומדת תקרת ההכנסה הפטורה ממס על 73,800 ש"ח, בשנת 2019, הן עבור מי שתקופת נכותם עולה על שנה והן עבור מי שנקבעה להם תקופת נכות נמוכה יותר. ככל שמדובר מהכנסה מריבית על פיצויים בגין נזקי גוף, עומדת תקרת ההכנסה הפטורה ממס בשנה זו על 303,600 אלף ש"ח.

    עם זאת, נכה הנהנה הן מהכנסה מיגיעה אישית והן מהכנסה שלא מיגיעה אישית, לא יהיה זכאי לפטור בגין הכנסה שלא מיגיעה אישית, כל עוד הכנסתו מיגיעה אישית עולה על  73,800 ש"ח, נכון ל-2019. כמו כן, גם אם הכנסתו מיגיעה אישית נמוכה מתקרה זו, אך סך הכנסותיו, מיגיעה אישית ושלא מיגיעה אישית, עולה על 73,800, הוא יהיה זכאי לפטור, בגין סך הכנסותיו, רק עד לתקרת הכנסה של 73,800 ש"ח, ולא יותר.

    בדומה לכך, מי שנהנה הן מריבית על פיצויים והן מהכנסה מיגיעה אישית, לא יהיה זכאי לפטור על הכנסה מריבית, אם הכנסתו מיגיעה אישית, ב-2019, עולה על 73,800 ש"ח. אם הכנסתו מיגיעה אישית נמוכה יותר, הוא יהיה זכאי לפטור בגין סך כל הכנסותיו רק עד תקרה של 303,600 ש"ח.

    כיצד ניתן לקבל את הפטור?

    את הבקשה לקבלת פטור ממס הכנסה בגין נכות יש להגיש לפקיד השומה באמצעות "טופס 1516". לבקשה יש לצרף עותק של פרוטוקול הוועדה הרפואית שבה נקבע למבקש שיעור הנכות שלו, בין אם מדובר בוועדה של הביטוח הלאומי או של גוף אחר, כגון משרד הביטחון.

    מי שלא ביקש בעבר פטור ממס הכנסה בגין נכות למרות שהיה זכאי לכך, יכול להגיש בקשה להחזר מס רטרואקטיבי, בהתאם להליך שפורט לעיל. עם זאת, ניתן לקבל החזר רק בעבור שש השנים שלפני הגשת הבקשה.

    כל עוד מבקש הפטור עומד בתנאי הזכאות שנקבעו בפקודה, הוא אמור לקבל אישור לפטור מפקיד השומה. עם זאת, גם מי שטרם חושבו להם אחוזי נכות או מי שחושבו להם בעבר אחוזי נכות שאינם מספיקים לצורך קבלת פטור ממס הכנסה, אך סבורים ששיעור נכותם עלה, יכולים לבקש פטור ממס הכנסה באמצעות פנייה לוועדה הרפואית לפטור ממס הכנסה של הביטוח הלאומי.

    כדי לקבל זימון לוועדה זו יש להגיש בקשה לפקיד השומה בצירוף מסמכים מתאימים, והבקשה תועבר לביטוח הלאומי, והוא שישלח לפונה זימון לוועדה. החלטת הוועדה תתקבל לאחר שהפונה יתייצב בפניה וניתן להגיש ערר על החלטה זו, תוך 45 יום, לוועדה לעררים.

    האם חובה להסתייע בעורך דין?

    לכאורה, כללי הזכאות לפטור ממס הכנסה הם ברורים ואינם משאירים לפקיד השומה שיקול דעת אם להעניק את הפטור או לא, כל עוד מבקש הפטור עומד בתנאי הזכאות הקבועים בפקודה.

    אף על פי כן, המציאות מעידה על כך שישנן לא מעט מחלוקות ביחס לעמידתם של נכים בתנאי הזכאות, ובכלל זה ביחס לשיעור הנכות.

    התייעצות עם עורך הדין הבקיא בזכויות רפואיות תסייע לכם להבין במדויק את הנדרש מכם לצורך הגשת הבקשה ועשויה למנוע שיבושים וטעויות מיותרות. ייעוץ וליווי של עורך דין יכולים בהחלט להטות את הכף לטובת מבקש הפטור, בהתייצבו מול הוועדה.

  3. ועדה רפואית

    Leave a Comment

    ועדה רפואית

    הוועדה הרפואית לקביעת נכות כללית של המוסד לביטוח הלאומי היא גוף בעל השפעת מכרעת על גורלן של תביעות לקצבת נכות כללית ותביעות להטבות נוספות בשל נכות. הוועדה מוסמכת לקבוע מהי דרגת הנכות הרפואית של תובעי הקצבה ורק אם תקבע דרגת נכות מגובה מסוים ומעלה, יוכל התובע לעבור לשלב הבא בהליך.

    הניסיון מלמד, כי במקרים רבים ההתייצבות בפני הוועדה מסתיימת במפח נפש עבור התובע, שמתאכזב לגלות כי הוועדה לא הכירה בנכותו הרפואית או לא חישבה לו אחוזי נכות מספיקים כדי לעבור את הסף לשלב הבא. לצד נושאים נוספים שנתייחס אליהם, יובהר בסקירה שלפניכם, כי גם החלטה של הוועדה לרעת התובע, אינה סוף פסוק.

    הגשת תביעה לקצבת נכות: מבט כולל

    לשם הבנת תפקידה של הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, יש להבהיר את שלבי הליך הגשת התביעה לקצבת נכות כללית.

    בשלב הראשון, יש להגיש תביעה לקצבת נכות לביטוח הלאומי באמצעות טופס מיוחד, הכולל פרטים אישיים, מידע על הכנסות כספיות ומידע רפואי בצירוף המסמכים הנדרשים, ובהם מסמכים רפואיים המפרטים את הליקויים הרפואיים מהם סובל התובע ואת מהות וחומרת מגבלותיו הרפואיות.

    התביעה נבחנת על ידי פקיד התביעות בביטוח הלאומי, אשר בודק כי הקריטריונים ה"ייבשים" מתקיימים (גיל, תושבות, תקופת המתנה, שיעור הכנסות ועוד), וככל וכן, התיק מועבר לעיון ובדיקה של ועדה רפואית.

    כך למשל, ככל ואדם סובל ממחלות המקשות על יכולתו לתפקד, אך הוא משתכר בשכר חודשי העולה על התקרה המותרת בחוק, תידחה תביעתו ולא תועבר לבדיקת ועדה רפואית.

    רק מבוטח העונה לכלל הקריטריונים, יועבר לשלב השני, כמפורט להלן.

    בשלב השני, נכנסת לתמונה הוועדה הרפואית, אליה מזומן התובע כאמור לאחר הגשת התביעה ובחינת התקיימות שאר הקריטריונים. במעמד ההתייצבות אמור התובע להציג בפני הוועדה את מצבו הרפואי, וקרוב לוודאי שתיערך לו בדיקה גופנית ע"י חברי הוועדה. אחרי ההתייצבות, תחליט הוועדה אם להכיר בנכות רפואית של התובע ותקבע את שיעור הנכות. כפי שיוסבר בהמשך, נכות רפואית כשלעצמה אינה מקנה זכאות לקצבת נכות כללית. לאחר הערכת הנכות הרפואית נדרשת הערכת דרגת אי כושרו של המבוטח, על פי מוחלט באם לשלם גמלה או לא. כך, עשוי אדם לסבול מנכות רפואית בשיעור של 100% אך אין לו כל מניעה לעבוד ולהשתכר, ותוך כך, הוא עשוי למצוא עצמו ללא קצבת נכות כללית.

    מתי יהיה זכאי התובע לחישוב של נכות כללית?

    ראשית, אם הוכרה לו ע"י הוועדה הרפואית נכות רפואית בשיעור של 60 אחוז לפחות או אם התובעת היא עקרת הבית שהוכרה לה נכות רפואית בשיעור של 50 אחוז לפחות.

    שנית, אם הוכרו לתובע שני ליקויים רפואיים או יותר, שבגינם חושבו לו בסך הכול לפחות 40 אחוזי נכות רפואית, ושבגין אחד מהם לפחות חושבו לו 25 אחוזי נכות רפואית ומעלה.

    בכל מקרה אחר, לא יהיה זכאי התובע לחישוב נכות כללית ותביעתו לקצבה תידחה.

    מבוטח העונה לדרישה הנ"ל, יועבר לשלב הבא הנדרש מלבד לבחינת הנכות הרפואית, במסגרתו יידרש להראות כי נפגעה יכולתו להשתכר בשיעור העולה על 50%.

    הופעה בוועדה רפואית ובדיקה גופנית

    נוכח חשיבות קביעתה של הוועדה הרפואית לצורך המשך ההליך, יש להיערך בכובד ראש להתייצבות בפניה. כבר בעת הגשת התביעה, חשוב לצרף כל מסמך שעשוי לסייע לתובע להוכיח את חומרת מצבו הרפואי, ואם לאחר הגשת התביעה, השיג התובע מסמכים רפואיים נוספים הפועלים לטובתו, חשוב שיציג אותם לוועדה בעת הופעתו בפניה.

    במתכונתה הרגילה מורכבת הוועדה מרופא מומחה בתחום מסוים, הנוגע למצבו הרפואי של התובע, וממזכיר ישיבה. לעיתים תורכב הוועדה ממספר מומחים רפואיים בתחומים שונים, בהתאם למורכבות מצבו הרפואי של התובע. בעת התייצבותו בפניה, יישאל התובע אודות מצבו הרפואי ולרוב לאחר מכן הרופא או הרופאים בוועדה יערכו לו בדיקת גופנית, המיועדת לבדוק את כושר תפקודו. במקרים מסוימים, יידרש התובע להתייצב שוב בפני ועדה רפואית ולהיבדק ע"י מומחה רפואי נוסף.

    כיצד מחשבים נכות רפואית?

    "נכות רפואית" מחושבת לאדם על בסיס הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל, בהתאם לקובץ תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות) (להלן: "ספר המבחנים"), לעומת דרגת אי כושר המתייחסת לשיעור הפגיעה בכושר התפקוד והעבודה של אדם בעקבות הנכות הרפואית שלו.

    לצורך החלטתה לעניין הנכות הרפואית של תובע קצבה, מתבססת הוועדה הרפואית על המסמכים הרפואיים שהוצגו לה, על הבדיקה הגופנית שנערכה לתובע וכן על "ספר המבחנים" של הביטוח הלאומי, שבו מופיעה רשימה של ליקויים רפואיים בגינם ניתן להכיר בנכות רפואית. ברשימה נקבע איזה אחוז נכות יש לחשב לכל ליקוי, לפי דרגת החומרה בה מתבטא הליקוי המסוים אצל התובע.

    ואם התובע סובל ממספר ליקויים? במקרה כזה תחושב נכות רפואית משוקללת, ששיעורה יהיה נמוך מהסכום הכולל של אחוזי הנכות שנקבעו בגין כל ליקוי. למשל, אם נקבעו לתובע 60 אחוז נכות רפואית בגין חולשה ברגליים וכן 20 אחוז נכות רפואית בגין קשיי דיבור, ייקבע לו שיעור נכות משוקללת של 68 אחוז בלבד ולא 80 אחוז. הסיבה לכך: חלקו של שיעור הנכות הנמוך יותר בנכות הכוללת, נקבע לאחר ניכוי שיעור הנכות הגבוה יותר, כלומר 20 אחוזי הנכות בגין קשיי הדיבור יחושבו מתוך 40 אחוזי תפקוד ש"נותרו" לתובע לאחר ניכוי 60 אחוזי נכות בגין חולשה ברגליים.

    חישוב דרגת אי כושר

    כאמור, נכות רפואית אינה שווה לנכות תפקודית / דרגת אי כושר. ייתכן שתיקבע לתובע דרגת אי כושר בשיעור גבוה יותר משיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו, אם הפקיד המוסמך יסבור כי הנכות הרפואית פוגעת בכושר תפקודו של התובע, במידה העולה על שיעור הנכות הרפואית עצמה, וייתכן גם מצב הפוך, בו תיקבע לתובע דרגת אי כושר בשיעור נמוך יותר משיעור נכותו הרפואית.

    כך או כך, כפי שצוין כבר קודם, לא כל תובע יהיה זכאי לחישוב דרגת אי הכושר, אלא רק מי שהוועדה הרפואית קבעה לו אחוזי נכות רפואית בשיעור גבוה מספיק לצורך זכאות לחישוב אחוזי נכות כללית. כמו כן, לא כל מי שעבר את משוכת הוועדה הרפואית וחושבו לו אחוזי נכות כללית יהיה זכאי לקצבת נכות, אלא הקצבה תאושר רק למי שנקבעו לו אחוזי דרגת אי כושר מגובה מסוים ומעלה.

    עם זאת, ייתכן כי מי שנקבעה לו נכות רפואית אך לא נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור מספיק לקבלת קצבה, יהיה זכאי בכל זאת להטבות מסוימות מהביטוח הלאומי, כגון סיוע בשיקום מקצועי ובלימודים.

    הליך מזורז

    מספר חודשים עשויים לחלוף מעת הגשת בקשה לתביעת נכות כללית ועד לאישור הזכאות לקצבה ע"י הביטוח הלאומי. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר התובע סובל מקשיים רפואיים חמורים במיוחד, עשוי הביטוח הלאומי לאשר לו הגשת תביעה במסלול מהיר, כך שהטיפול בתביעה יסתיים תוך כ-30 יום. להליך כזה זכאים, בין השאר, חולים במחלה ממארת העוברים טיפול אקטיבי או נמצאים במצב סופני, מושתלי איברים לאחר שנת ההשתלה הראשונה וחולי ALS.

    במסגרת הליך מזורז, עשוי הביטוח הלאומי לפטור את התובע מהתייצבות בפני ועדה רפואית, כל עוד התובע הסכים לכך, ובמקרה כזה שיעור הנכות הרפואית ייקבע ע"י רופא של הביטוח הלאומי. אם רופא המוסד יסבור כי התובע צריך בכל זאת להתייצב בפני וועדה, יזורז זימונו בפני הוועדה.

    וועדה רפואית לעררים

    על החלטה של הוועדה הרפואית שאינה לשביעות רצונות של התובע, ניתן להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי, שדנה הן בעררים לגבי דרגת נכות רפואית והן בעררים לגבי דרגת נכות כללית.

    וועדת העררים מורכבת משניים או שלושה רופאים ואמורה לתת את החלטתה בערעור תוך 60 יום מעת הגשת הערעור, ולאחר שתזמן את העורר להציג בפניה את נימוקיו לערר. כמו כן, עשוי העורר להתבקש לעבור בדיקה גופנית ע"י חברי הוועדה. גם החלטת ועדה זו אינה סוף פסוק וניתן לערער עליה בבין הדין האזורי לעבודה, ובלבד שהערעור יעסוק בשאלה משפטית בלבד.

    מהי שאלה משפטית? אלו הם רק מקצת המקרים:

    • הועדה לא הורכבה מרופאים בעלי התמחות מתאימה.
    • הועדה לא נימקה את קביעותיה.
    • הועדה לא נתנה את דעתה לתיעוד רפואי שהוצג בפניה.
    • הועדה לא שלחה את התובע לביצוע בדיקות מתאימות.
    • הועדה לא הפנתה את התובע לבדיקה על ידי רופא מומחה מטעמה.
    • הועדה לא התייחס לחוות דעת רפואיות שעמדו לפניה.

    הזכות לייצוג משפטי בוועדה הרפואית

    חשוב לדעת כי תובע המזומן לוועדה הרפואית יש זכות להתייצב בוועדה יחד עם מלווה, בין אם המלווה הוא אדם קרוב לתובע, או מתורגמן שיסייע לתובע בחילופי הדברים עם חברי הוועדה או עורך דין. כמו כן, התובע זכאי לדרוש כי המלווה יהיה נוכח במעמד הבדיקה הגופנית שנערכת לו במהלך התייצבותו בפני הוועדה.

    נוכח קשיים שהערימו ועדות רפואיות על תובעים שביקשו כי עורך הדין שהתלווה אליהם יהיה נוכח במעמד הבדיקה הגופנית בוועדה, קבעה הפסיקה, כי רק במקרים חריגים, כאשר יש הצדקה ממשית לכך, תוכל ועדה רפואית לסרב לנוכחות של עורך דין בבדיקה.

    לא בכדי קבעו המחוקק והפסיקה כי למופיעים בפני הוועדה הרפואית יש זכות להיות מיוצגים ע"י עו"ד. יחסי הכוחות בין תובעי קצבה לבין הוועדה והביטוח הלאומי אינם שוויוניים ולעיתים קרובות חוסר ההיכרות של התובעים עם הליך הגשת התביעה ועם דרך התנהלות הוועדה עלולה להכשיל את תביעתם, ללא הצדקה.

    משום כך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום הביטוח הלאומי וזכויות אנשים עם מוגבלויות, עוד בטרם הגשת תביעה לקצבה ובטרם התייצבות בפני הוועדה, וכן מומלץ לשקול כי עו"ד יתלווה אליכם בעת ההופעה בפני הוועדה הרפואית. ליווי משפטי מקצועי עשוי לחסוך לכם מהמורות רבות בדרך ולהקל עליכם בקבלת קצבת הנכות והטבות נוספות.

  4. קצבת ניידות

    Leave a Comment

    גמלת ניידות

    מי שסובלים מנכות ברגליהם ומוגבלים בשל כך בתנועה עשויים להיות זכאים לקצבת ניידות חודשית מטעם המוסד לביטוח הלאומי. קצבת הניידות אינה תחליף לקצבת נכות, אלא מדובר בקצבה נפרדת. בחלק מן המקרים ניתן לקבל קצבת ניידות גם לצד קצבה לשירותים מיוחדים, הניתנת לחולים סיעודיים, הזקוקים לסיוע משמעותי בפעולות היומיום.

    את קצבת הניידות ניתן לקבל רק בעקבות החלטה של ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות, והזכאות לקצבה תלויה במספר תנאים, אשר יפורטו להלן.

    קצבת ניידות מהי?

    קצבת ניידות חודשית היא חלק משורה של הטבות הניתנות ע"י המוסד, הקרויות "גמלת ניידות", למוגבלי ניידות הזכאים לכך. חלק מההטבות הכלולות בגמלת הניידות נוגעות לבעלי רכב בלבד, וכוללות, בין השאר: הלוואה עומדת (אינה כוללת החזר מלא) בתנאים נוחים למימון המיסים החלים על הרכב או חלקם, החזר הוצאות להתקנת אביזרים ברכב ולימודי נהיגה ברכב עם אביזרים מיוחדים. עם זאת, קצבת הניידות החודשית ניתנת גם לבעלי רכב וגם למי שאין להם רכב, לצורך מימון הוצאות ניידות.

    גובה הקצבה החודשית מתעדכן מעת לעת, בהתאם להתייקרויות שחלות בשוק בביטוח רכב, במחירי הדלק ובמחיר של תיקוני ואחזקת רכב. נכון ל-2017 גובה הקצבה לחסרי רכב עומד על 2,364 ש"ח לחודש, ואילו גובה הקצבה לבעלי רכב תלוי בשורה ארוכה של קריטריונים, ובהם: אחוז המוגבלות של בעל הרכב, גודל וסוג הרכב, בשאלה אם בעל הרכב עובד או לא במרחק מביתו למקום עבודתו. נכון ל-2017, טווח סכום הקצבה לבעלי רכב נע בין מאות שקלים בודדים ל-4,000 ש"ח.

    תנאי זכאות לבעלי רכב

    בעלי רכב זכאים לקצבת ניידות, כל עוד הם מוגדרים כ "מוגבלי ניידות", כל עוד לא הגיעו לגיל הפרישה וכל עוד יש בבעלותם וברשותם רכב, שהם נוהגים בו או מורשה נהיגה שאושר ע"י הביטוח הלאומי נוהג בו. לא ניתן להגיש תביעה לגמלת ניידות אחרי גיל הפרישה, אך, ברוב המקרים, כל עוד הזכאות לגמלה נקבעה לפני גיל הפרישה, היא נמשכת גם אחרי גיל הפרישה.

    המונח "מוגבלי ניידות", לצורך קבלת קצבת ניידות, חל על מי שוועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו מוגבלות בניידות, עקב ליקויים ברגליו, המופיעים ברשימת ליקויים מוגדרת בחוק (פירוט הליקויים מופיע בטופס התביעה). עם זאת, יהיו זכאים לקצבה רק בעלי רכב בעלי רישיון בתוקף שנקבעה להם מוגבלות בניידות בשיעור של 40 אחוז לפחות, ואילו בעלי רכב חסרי רישיון בתוקף יהיו זכאים לקצבה, רק אם נקבעה מוגבלות בניידות בשיעור של 60 אחוז לפחות.

    תנאי זכאות לחסרי רכב

    חסרי רכב משתכרים, כלומר כאלה שהכנסתם מעבודה עולה על מינימום מסוים, יהיו זכאים לגמלה מהביטוח הלאומי כל עוד מלאו להם 18 שנה ונקבעה להם מוגבלות בניידות בשיעור של 80 אחוז לפחות. עם זאת, זכאים לקצבה גם חסרי רכב שאינם משתכרים, כל עוד מלאו להם 18 שנה, כל עוד נקבעה להם מוגבלות בניידות בשיעור של 100 אחוז וכל עוד הם זכאים לקצבת שירותים מיוחדים. בתנאים מסוימים, גם חסרי רכב שאינם משתכרים ואינם זכאים לקצבת שירותים מיוחדים, יהיו זכאים לקצבה.

    מה לגבי קטינים? ראשית, זכאים לקצבת ניידות קטינים המקבלים קצבה לילד נכה, אשר נקבעה להם מוגבלות בניידות בשיעור של 80 אחוז או וועדה רפואית קבעה שהם זקוקים לכיסא גלגלים ומשתמשים בו. שנית, גם קטין שאינו זכאי לקצבה לילד נכה, זכאי לקצבת ניידות, כל עוד נקבעה לו מוגבלות בשיעור של 80 אחוז לפחות וכל עוד הוא שוהה במוסד ויוצא ממנו ברכב מנועי לפחות שש פעמים בחודש, למטרות לימודים או פעילות חברתית ועוד, מבלי שהמוסד מממן יציאות אלה.

    הגשת בקשה לוועדה הרפואית

    לפני הגשת תביעה לקצבת ניידות לביטוח הלאומי, יש לעבור את המשוכה של הוועדה רפואית מחוזית של משרד הבריאות, שקובעת אם הפונה הוא מוגבל ניידות ומהו שיעור מוגבלותו.

    לכן, בשלב הראשון, יש להגיש לוועדה טופס בקשה מיוחד לקביעת מוגבלות בניידות, בצירוף מסמכים מתאימים ובהם חוות דעת רפואית המפרטת את הליקויים שבעטיים מוגשת הבקשה. אחרי הגשת הבקשה, ייתכן כי הוועדה תחליט כי הפונה כלל אינו עומד בקריטריונים הנדרשים לצורך בדיקת מוגבלות בניידות ותדחה את הבקשה לאלתר, וייתכן כי הפונה יזומן לבדיקה בפני הוועדה. על הפונה להופיע לבדיקה עם מסמכים רפואיים המתייחסים לליקויים מהם הוא סובל ולמגבלות הניידות הנובעות מהם. הוועדה מורכבת מרופאים שיערכו בדיקה גופנית לפונה, על מנת להעריך את שיעור מגבלת הניידות שלו.

    רק אם תקבע הוועדה לפונה מוגבלות בניידות בשיעור מספיק לצורך זכאות לקצבת ניידות, הוא יוכל להגיש תביעה לקצבה כזו לביטוח הלאומי. עם זאת, גם אם הוועדה דחתה את עצם הפנייה או קבעה לפונה שיעור מוגבלות שאינו מספיק לצורך זכאות לקצבה, זה אינו סוף פסוק. ניתן להגיש ערר על ההחלטה לוועדה הרפואית לעררים לענייני ניידות, וייתכן כי וועדת העררים תשנה את ההחלטה המקורית, על בסיס המסמכים שבפניה ובעקבות בדיקה רפואית נוספת. ניתן לערער גם על החלטת וועדת העררים באמצעות פנייה לערכאות השיפוטיות.

    הגשת תביעה לביטוח הלאומי

    אם הוועדה הרפואית או ועדת העררים קבעה כי הפונה הוא "מוגבל בניידות" המתאים לקבלת קצבת ניידות, בהתאם לשיעור מוגבלות הניידות שלו, יש להגיש תביעה לקבלת הטבות ניידות לביטוח הלאומי. לתביעה יש לצרף מסמכים רפואיים מתאימים ומסמכים נוספים שנדרשים לצורך הוכחת זכאות לקצבה, כגון אישור על לימודים או עבודה במוסד מסוים.

    יש לזכור, כי מוגבלות בניידות בשיעור כזה או אחר, היא רק אחד מתנאי הזכאות לקצבה. לכן, גם אם נקבעה לתובע הקצבה מוגבלות בניידות שעשויה לזכות אותו בקצבה, הביטוח הלאומי עדיין עשוי לדחות את התביעה. גם במקרה כזה, פתוחה בפני התובע הדרך לערעור. את הערעור על החלטת הביטוח הלאומי יש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה, ועל החלטת בית הדין האזורי ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה.

    חשיבות הליווי המשפטי

    כפי שעולה מסקירה זו, תנאי הזכאות לקצבת ניידות הם מורכבים וסבוכים, וכך גם ההליך שיש לנקוט על מנת לקבל בפועל את הקצבה. לכן, מומלץ ביותר לפנות בהקדם לייעוץ מקצועי אצל עורך דין העוסק בתחום הביטוח הלאומי והסיעוד, אם אתם שוקלים להגיש תביעה לקצבת ניידות.

    בשלב הראשון, עורך הדין יסביר לכם מהם זכויותיכם בביטוח הלאומי ויבחן אם אתם עומדים בתנאי הזכאות לקצבה. במידה שעורך הדין יסבור כי יש בסיס להגשת תביעה לקצבה הוא יסייע לכם באיסוף המסמכים הרפואיים הנדרשים ומסמכים נוספים לצורך הגשת בקשה לוועדה הרפואית ולצורך הגשת תביעה בהמשך.

    ליווי מצד עורך דין חשוב גם בהמשך התהליך: כאשר אתם מופיעים בפני הועדה הרפואית וכאשר אתם מגישים את התביעה לקצבה לביטוח הלאומי. ייעוץ וייצוג ע"י עורך דין בקיא בתחום, יסייע לכם להתמודד טוב יותר עם מכשולים שהוועדה הרפואית והביטוח הלאומי עשויים להציב בפניכם, כפי שקורה במקרים רבים.