בשנים האחרונות הפך תחום הרשלנות הרפואית לנושא העומד על סדר היום הציבורי. מאות אם לא אלפי תביעות מוגשות בשנה, כנגד רופאים ומוסדות רפואיים לבתי המשפט בישראל. לכן, ראינו לנכון לערוך בעבורכם מדריך מקצועי, על מנת להפחית מעט מחוסר המידע ולסייע בהבנת ההליך.

רשלנות רפואית

ניתן לומר למעשה, כי מדובר בתחום המשפטי המתפתח ביותר בשנים האחרונות, וכמות התביעות המוגשות בתחום זה עולה מדי שנה במאות אחוזים.

הסיבה העיקרית העומדת מאחורי התפתחות התחום, הינה בעיקר חשיפה והבנה של הנפגעים בדבר זכויותיהם. בעבר, לא היה זה שכיח שאדם שנפגע מהליך רפואי יסבור כי ייתכן שהדבר מקנה לו עילת תביעה [ראו בנוסף: דוגמאות נפוצות לתביעות וטיפים להקטנת סיכון].

כיום, כמעט בכל מקרה בו אדם ניזוק לאחר הליך רפואי, הוא פונה לבחון האם ייתכן כי נזקו נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. התפתחות חברתית וציבורית זו הינה ראויה, שכן, לכולנו אינטרס אחד זהה והוא לשפר את שירותי הרפואה בישראל. אינטרס זה מחייב שמירה תמידית על סטנדרטים רפואיים ראויים, ולעיתים ניתן לשמור על אלו רק באמצעות ביקורת מקצועית, הכוללת בין היתר ידיעה כי לנפגע הזכות להגיש תביעה לבית המשפט בגין נזקיו.

מכאן התפתח עולם משפטי זה והגיע היום עד למצב בו עולים קולות שטוענים כי שכיחות הגשת התביעות אף מובילה לרפואה מתגוננת. כלומר, רופאים מבצעים היום אף הליכים מיותרים, רק ממקום של הפחתת הסיכון לתביעה, גם אם הדבר יכול לחשוף את המטופל לסיכון מיותר.

גם תוצאה זו כמובן אינה ראויה, שכן המטרה הינה שעולם הרפואה והמשפט יביאו לאיזון אשר מטרתו שיפור מתן שירותי הרפואה לציבור.

מהי "עילת תביעה" ברשלנות רפואית?

חשוב להבין, לא תמיד כאשר נגרם נזק בהליך רפואי, מקורו ברשלנות של הצוות הרפואי. הליכים רפואיים מביאים עמם סיכונים טבעיים ואף לפעמים סיכונים נדירים.

התרחשות של סיכונים אלו אינה מעידה באופן חד משמעי על התנהלות לא תקינה של צוות רפואי, אלא לעיתים, מקורה בטעות רפואית בתום לב, בחוסר מזל או אף בסטטיסטיקה רפואית. עם זאת, ישנו סיכוי שהנזק שנגרם אכן מקורו בהתנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי, אשר יכולה לעלות לכדי רשלנות רפואית.

במילים פשוטות, כאשר ניתן להוכיח כי נזקו של אדם נגרם כתוצאה מהתנהלות רפואית החורגת מסטנדרט הרפואה הסביר (כלומר, קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק), אז קיימת "עילת תביעה", קרי, לניזוק ישנו בסיס לפעול להגשת תביעה לפיצוי בגין נזקיו.

עילת תביעה

בקצרה על התהליך הדרוש למימוש זכויותיך

ניהול תיק ברשלנות רפואית תחילתו בפגישת ייעוץ, לאחריה עורכי הדין מתייעצים עם המומחים הרפואיים הרלבנטיים על מנת לבחון את סיכויי התביעה ואת הדרך הנכונה בה יש לפעול בכל תיק ותיק.

לאחר מכן, פועלים בעזרת המומחים לעריכת חוות דעת רפואיות מתאימות ועל בסיסן עורכים כתב תביעה לבית המשפט.

ישנה חשיבות מירבית בעבודה אל מול המומחים הרפואיים ובביצוע בירור ראוי ומלא של הטענות בכל תיק ותיק. בחירת המומחים, עריכת חוות דעת רפואיות ראויות, והגשת כתב תביעה התואם לנסיבות התיק, אלו צעדים מחויבים ובסיסיים בניהול מיטבי של תיק.

אך אלו כללם של דברים, ולהלן פירוטם, שכן אתם, בוודאי אינכם יודעים ואף אין עליכם כל חובה לדעת, האם הנזק שנגרם לכם או ליקיריכם אכן מקנה לכם עילת תביעה וכיצד ממשים אותה.

פגישה ראשונית עם עורך דין

ובכן, נראה כי הצעד הראשון והחשוב ביותר כבר מאחוריכם, והוא ההבנה שיש מקום לבחון את מקור הנזק ואת האפשרות לתבוע בגינו. במצב זה, הפעולה הטבעית הינה לפנות למשרד עו"ד העוסק בתחום.

חשוב לדעת, משרדים העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית לרוב אינם גובים כלל תשלום לצורך פגישה ראשונית. כלומר, תוכלו לשוחח עם עו"ד ואף להיפגש עמו על מנת לספר את סיפורכם האישי ללא עלות כלכלית מצדכם. זו נקודה חשובה, שכן רבים נמנעים מביצוע צעד זה מחשש כלכלי שאינו קיים.

בהגיעכם לפגישת הייעוץ עם עוה"ד, יקשיב הנ"ל לכל סיפור המקרה, ישאל שאלות ויחליט האם לדעתו נכון להתקדם בבירור. קידום התיק יעשה על ידי איסוף תיעוד רפואי והעברת התיק לעמדת מומחה.

בחירת עו"ד הינה מהלך חשוב ביותר. נכון שלרובכם אין יכולת לוודא או לבחון את הרקע המקצועי של עוה"ד עמו אתם נפגשים, אך עשו ככל יכולתכם על מנת לברר אודות ניסיונו והצלחותיו. במקביל, הואיל ועריכת דין הינה משרד אמון, ישנה חשיבות רבה לאינטואיציה ולתחושה שלכם.

תהליך משפטי

כמה זמן יארך ההליך?

תביעת רשלנות רפואית דורשת מצד הלקוח סבלנות. נכון שאנו רוצים לקבל את הפיצוי המגיע לנו במהרה אך לבתי המשפט ישנו עולם זמנים שלא תמיד תואם לרצוננו.

חשוב לדעת כי משך הזמן הממוצע של ניהול הליך בבית המשפט, ממועד הגשת התביעה ועד לקבלת הפיצוי המגיע לכם, יכול להגיע לשנתיים ולעיתים אף יותר, ככל והתיק לא מסתיים בפשרה. הדבר לא נמצא כלל בשליטתו של עורך הדין, למעט חובתו לקדם את התיק בצורה המקצועית והמהירה ביותר על מנת לקצר את הלך הזמנים הנ"ל.

כמובן שישנם מקרים שהתיק מסתיים קודם לכן, אך המטרה בפירוט נושא הזמן הינה המסקנה המתחייבת לפיה יש צורך בסבלנות. מה שתמיד צריך לעמוד לנגד עינינו הוא שהתוצאה הטובה חשובה יותר מהזמן שאורך ההליך.

מה שיעור הפיצוי שנקבל בתביעה?

שאלה נפוצה במסגרת פגישה ראשונית נוגעת לסכום הפיצוי. כלומר, הלקוח הפוטנציאלי מעוניין באופן טבעי לדעת "כמה התיק שווה". ואולם, האם עורך הדין יכול להעניק תשובה זו? התשובה המקצועית והיחידה היא – לא!

חשוב להבין, במסגרת פגישת הייעוץ עורך הדין שומע את סיפור המקרה מפי הלקוח. עורך הדין טרם נחשף לעמדת המומחה הרפואי מטעמו ובטח שלא לעמדת המומחה הרפואי מטעם הצד שכנגד. במצב דברים זה, לא ניתן כלל לשקלל סיכויים מול סיכונים ולהגיע לחישובי פיצוי.

מעבר לכך, המרכיב העיקרי בתביעות הללו היא ראש נזק המכונה:  "כאב וסבל" או בשפה פשוט "עוגמת נפש". גובה הפיצוי בראש נזק זה, מסור לשיקול דעתו של בית המשפט.

משכך, אל תצפו מעורך הדין לפרט בפניכם את סכום הפיצוי. להפך, העריכו את עורכי הדין אשר מבהירים לכם שאינם יכולים לעשות כן. הדבר מעיד על מקצועיותם.

מהן ההוצאות שלי?

על כל עורך דין לפרט בפני הלקוח במהלך פגישת הייעוץ הראשונית מהן ההוצאות הצפויות.

בתיקי רשלנות רפואית עיקר ההוצאות מתמקדות בעלות חוות הדעת הרפואית. ואולם, בטרם שפונים לעריכת חוות דעת רפואית, יש צורך לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלבנטי למקרה.

איסוף התיעוד נעשה ככלל באמצעות משרדו של עורך הדין. ההוצאות של איסוף התיעוד הינן התשלום למוסדות הרפואיים עבור צילום המסמכים. לרוב מדובר בסכומים נמוכים (כמה מאות שקלים), אך כמובן שהדבר תלוי בכמות המסמכים.

מעבר לעלות איסוף המסמכים, ישנה כאמור עלות חוות הדעת הרפואית. כפי שיבואר בהמשך, לא ניתן לפעול להגשת תביעה בתחום הרשלנות הרפואית מבלי לתמוך אותה בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום ולעיתים אף למעלה מחוות דעת אחת.

חוות דעת כזו עלותה הינה למעשה ההוצאה העיקרית של לקוח בתיק. לרוב, מומחים גובים שכר שבין 6,000 ₪ לבין 20,000 ₪. כמובן שזה תלוי תיק (מורכב / פשוט) ותלוי מומחה.

חשוב לדעת כבר עתה, כי לא יהיה נכון להתקדם לחוות דעת מלאה בטרם קבלת חוות דעת ראשונית מהמומחה (שעלותה סמלית יחסית לעלות חוות הדעת המלאה). הכוונה לחוות דעת ראשונית הינה קבלת עמדת המומחה בדבר סיכויי התיק, בטרם שיפנה לערוך חוות דעת מלאה. כך ניתן לוודא שההוצאה הזו הינה למעשה השקעה ולאו דווקא הוצאה. מה גם שבמקרה שהוגשה תביעה, הוצאות אלו נדרשות בנוסף על הפיצוי.

לאחר שקיימת חוות דעת רפואית (ולעיתים כאמור למעלה מאחת), נוכל לפעול להגיש את התביעה.

בנקודה זו יש לשלם אגרת הגשת תביעה לבית המשפט. אגרה כזו עלותה כ – 800 ₪ עד 1,800 ₪. האגרה אינה תלויה בגובה התביעה (שכן בתביעות רשלנות רפואית לא תובעים "סכום") אלא תלויה בכך אם הוגשה התביעה בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי.

הוצאות משפט

מהו שכר הטרחה של עורך הדין?

לרוב, בתיק רשלנות רפואית שכר טרחה נגבה באחוזים ועל בסיס הצלחה בלבד. כלומר, ככל ולא מושג פיצוי ללקוח אזי למעשה הוא אינו צריך לשלם שכר טרחה. אפשרות זו גורמת ללקוח להבין שלעורך הדין ולו אותו האינטרס בדיוק. להשיג פיצוי גבוה ככל האפשר ומהר ככל האפשר.

שיעור שכר הטרחה משתנה בין עו"ד אחד לשני אך ככלל, בתיקי רשלנות רפואית נהוג לגבות שכר טרחה של בין 25% ל – 30%. ישנם עו"ד שגובים פחות, ישנם שיותר, אך זה הנוהג נכון להיום.

נקודה מאוד חשובה שלקוחות לעיתים לא שמים ליבם לקיומה, היא ששכר הטרחה למעשה נגבה מהסכום הכולל שמגיע ללקוח. בסכום הנ"ל, קיים גם סכום אותו מעבירה חברת הביטוח / הנתבעת, כהשתתפותה בשכר הטרחה. כלומר, הלקוח אינו סופג את שכר הטרחה כולו, אלא את ההפרש בלבד.

בתיקים אלו נוהגת הנתבעת להוסיף בפשרה השתתפות בשכ"ט של 17.5% לפחות. בפסק דין, עורך הדין כמובן יעמוד על פסיקת שכ"ט ריאלי (כלומר תוספת של 25% או 30%), וזאת בהתאם לפסיקות קודמות ולהנחיה ידועה של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, לפיה על בית המשפט להתחשב בהסכם שכר הטרחה עת הוא פוסק אותו.

וכעת, לאחר ששאלתם את כל הנדרש, קיבלתם תשובות, החלטתם להתקדם עם התיק, חתמתם על המסמכים הנדרשים, התיק המשפטי יוצא לדרך.

איסוף המסמכים הרפואיים

לאחר שנפתח התיק במשרדו של עורך הדין, הצעד הראשון שיבוצע הוא לפנות לכל המוסדות הרפואיים הרלבנטיים למען איסוף כל התיעוד הרפואי.

חשוב לדעת, על פי חוק זכויות החולה, המטופל, ובהתאם עורך הדין המייצג אותו, זכאי לקבל עותק של מלוא הרשומה הרפואית. לעיתים, הנתונים החשובים ביותר מצויים דווקא בדפי הרשומה הרפואית שלא ניתנים למטופל ולכן ישנה חשיבות אדירה לאיסוף מלוא התיק הרפואי.

כאמור, כאשר פונים לאיסוף תיעוד אצל מוסד רפואי מסוים, רשאי המוסד לדרוש תשלום בגין צילום המסמכים. לאחר שמועבר התשלום על כך, ממציא המוסד הרפואי לעורך הדין את הרשומה הרפואית המבוקשת. כך נעשה בכל מוסד רפואי רלבנטי ממנו זקוק עורך הדין לעותק של התיק הרפואי של הלקוח.

עם סיום איסוף המסמכים הרפואיים, עורך הדין ילמד את התיק לעומקו ויעלה את השאלות שלשיטתו דרושות לבחינת מומחה רפואי. לאחר מכן, בהתאם, יפנה עורך הדין למומחה הרפואי הרלבנטי לצורך קידום התיק.

איסוף מקצועי ומדויק של מלוא המסמכים הרפואיים מקל על המשך ניהול התיק וקידומו על לכדי כתב תביעה שיוגש לבית המשפט.

חוות הדעת הרפואית

חוות הדעת הרפואית הינה למעשה המקור לעילת התביעה שלנו. מעבר לחשיבותה בפן המקצועי, הרי שגם מבחינה טכנית, לא ניתן להגיש כתב תביעה בתחום הרשלנות הרפואית מבלי לצרף לה חוות דעת רפואית.

הדבר עולה ישירות מהוראות החוק, המחייבות הגשת חוות דעת רפואית בכל מקרה בו תובע מעוניין להוכיח דבר מה הקשור ברפואה. הואיל ותביעת רשלנות רפואית עיקרה רפואי, הרי שללא חוות דעת למעשה אין אפשרות לבסס עילת תביעה.

בשלב זה, אנו נמצאים במצב בו כל התיעוד הרפואי הדרוש מצוי ברשותנו. אם כך, עורך הדין ילמד את המקרה ויערוך פניה למומחה במסגרתה יבקש ממנו להתייחס לנקודות החשובות העולות מסיפור המקרה.

הואיל ועלות חוות דעת רפואית הינה גבוהה, נוצרה פרקטיקה של "חוות דעת ראשונית" לפיה המומחה נדרש רק להביע עמדתו העקרונית ובקצרה בנוגע לתיק, בטרם שייגבה עלות של חוות דעת מלאה. את חוות הדעת הראשונית יכול להעניק המומחה בעלות נמוכה יחסית וכך למעשה נמנעים הלקוחות מלקיחת סיכון כלכלי משמעותי. ככל וקיימת וקיימת עילת תביעה, מתקדמים לעריכת חוות דעת מלאה לצורך תמיכה בכתב התביעה.

כתב התביעה

כתב התביעה דומה בעיקרו לכל כתב תביעה בתחום הנזיקין, ואינו כולל "סכום תביעה". כל שנרשם בכותרת התובענה הוא כי התביעה היא עד לגבול סמכותו של בית המשפט. לבית משפט השלום סמכות לפסוק פיצוי עד 2.5 מיליון שקלים. תביעות שמוערכות בלמעלה מ – 2.5 מיליון שקלים תוגשנה לבית המשפט המחוזי.

בגוף כתב התביעה יירשם סיפור המקרה, תירשמנה עיקרי הטענות וכמובן יהיה אזכור לחוות הדעת הרלבנטיות. ככלל, כתב התביעה יהיה ממוקד וענייני והוא אינו המקום לפירוט לא הכרחי של טענות, פסיקות וכדומה.

לאחר שכתב התביעה יהיה מוכן וערוך להגשה, הוא מוגש לבית המשפט תוך תשלום אגרה. לכתב התביעה תצורפנה כמובן חוות הדעת הרפואיות ואף לעיתים תיעוד רפואי רלבנטי.

לאחר שנגיש את כתב התביעה, קיימים 60 יום לנתבעת/ים להגיש כתב הגנה מטעמם וכמובן חוות דעת נגדיות. לאחר שיוגש כתב ההגנה וחוות הדעת הנגדיות, ניתן למעשה לבחון את התיק באספקלריה של סיכוי מול סיכון ולשקול כדאיות לפנות להליך פשרה.

לעיתים אף נשקול הגשת חוות דעת משלימות (חוות דעת כתגובה לחוות הדעת של הצד שכנגד), בטרם, במקביל או לאחר מיצוי הליכי הפשרה.

סיום התיק – פשרה או פסק דין?

ישנה דעה רווחת לפיה מרבית תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה. דעה זו אינה דעה כי אם סטטיסטיקה של ממש. ניתן לומר בהחלט כי מרבית התביעות בתחום מסתיימות בפשרה.

אם כך מתי נדע אם נכון לנו לסיים תיק בפשרה ולא להגיע עד לפסק דין? ואם כן פשרה, כיצד נדע מהו הסכום הנכון לנו להסכים לו?

מדובר למעשה בשתי שאלות מהותיות וחשובות ביותר אך יכול והמענה להן זהה.

ראשית, פשרה הינה למעשה קניית סיכון. על מנת לדעת האם נכון לקנות סיכון במקרה ספציפי, צריך לשקלל את הסיכוי אל מול הסיכון. כלומר, בהנחה והתביעה מתקבלת מהו הפיצוי הסביר שנזכה? מצד שני צריך לנסות ולהבין את הסיכון לפיו התביעה תידחה וניוותר ללא פיצוי ואף עם הוצאות לטובת הצד שכנגד.

האיזון בין שני אלו מוביל למעשה לאחוז מסוים בו נכון יהיה לקנות סיכון.

לדוגמא, הגשנו תביעת רשלנות רפואית ובמסגרתה אנו מבינים לאחר שהוגשו חוות הדעת (ואף לצורך העניין לאחר שמיעת דעתו של השופט מאחורי הקלעים במסגרת דיון מקדמי), כי הסיכוי שהתביעה תתקבל הוא כ – 50%. נניח לצורך דוגמא זו כי ככל והתביעה תתקבל אנו צפויים (על פי פסיקות דומות) לקבל פיצוי בסך של כמיליון שקלים.

כעת, במסגרת הליכי פשרה מוצע לנו לסיים את התיק בהסדר לפיו נקבל פיצוי של 700,000 ₪. האם אנו צריכים להסכים להצעה? ובכן, באספקלריה מתמטית, התשובה לכך תהיה חיובית. שכן כל הצעה שהיא למעלה מהסיכון שלנו בתיק, לכאורה מצדיקה את קבלת ההצעה. מצד שני, מדובר בתיק משפטי. במקרים כאלו מעורבים רגשות וישנן סיבות נוספות לפיהן לעיתים אנו נרצה שלא לקבל את הפשרה וכן לקחת את "הסיכון" בפסק דין.

אין בנקודה זו "נכון" או "לא נכון". מה שחשוב להבין הוא שעל עורך הדין להציב בפני הלקוח את המלצתו תוך הצגת הנתונים, אך ההחלטה ככלל נתונה בידי הלקוח.

חישוב הפיצוי

ככלל, ככל תביעת נזיקין אחרת, קובע בית המשפט את הפיצוי על פי ראשי נזק. ראשי הנזק עבורם נפסק פיצוי הינם לדוגמא: הפסד השתכרות, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, כאב וסבל ועוד.

ראשי הנזק מופרדים לכאלו הנחשבים נזקים מיוחדים (נזקים לעבר), כגון הפסד השתכרות, הוצאות בעבר ועוד, וכן לנזקים כלליים שהם נזקים הצופים פני עתיד (כגון כאב וסבל, עזרת צד שלישי לעתיד).

בעוד שישנם ראשי נזק אותם ניתן לחשב אקטוארית קיימים ראשי נזק לא ממוניים שאין דרך לחשבם אקטוארית, כגון כאב וסבל. מדובר למעשה בראש נזק משמעותי ביותר בתיקי רשלנות רפואית והדרך היחידה לנסות ולהעריכו הוא לבחון מקרים דומים. מכל מקום, לבית המשפט ישנו שיקול דעת נרחב בנושא גובה הפיצוי.

חישוב פיצוי בגין הפסד השתכרות לכאורה "קל" יותר. לאחר שבית המשפט קובע את בסיס השכר של הנפגע, ניתן לחשב לכאורה את הפסדו לעבר (בדיקת הפסד בפועל, מוכח) וכן לחשב לעתיד (לפי אחוז הנכות התפקודית במכפלה של בסיס שכרו ושל היוון החודשים עד לגיל הפרישה).

גם אם האמור נראה מעט מורכב, עורך הדין יפעל להסביר לכם את ביצוע החישוב, דבר שרלבנטי עבורכם בין היתר על מנת להבין את סכומי הפיצוי המוצעים בפשרה, או אלו שנפסקו בפסק הדין (ככל והתביעה התקבלה).

נקודה נוספת שחשוב להסביר הינה, שמכל פיצוי שייפסק בית המשפט מנכה תגמולים אותם קיבל הנפגע בשל האירוע (לדוגמא, גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותם נזקים שבגינם נפסק לו פיצוי).

כאמור, בתיקי רשלנות רפואית ראש נזק משמעותי ביותר הינו כאב וסבל. ברור שלא ניתן לכמת "כאב" ו/או "סבל" של אדם שנפגע. דווקא משום כך, שעה שלבית המשפט ישנו שיקול דעת מוחלט בנושא, יכולים להיפסק סכומים מאוד גבוהים בראש נזק זה.

הנקודה הזו של חישוב הפיצוי הינה עולם ומלואו מבחינה משפטית ובוודאי שלא ניתן לפרט כאן את דרך החישוב או כיצד ניתן לדעת האם פיצוי שמוצע הינו נכון או "כדאי".

דעו כי בתחום דיני הנזיקין הפיצוי אינו נפסק על פי "טבלה" ולכן אף פעם לא ניתן לנבא באופן מדויק את סכום הפיצוי שייפסק במקרה של קבלת התביעה. כל שניתן הוא להתבסס על פסיקות קודמות לצורך הערכה וכמובן לנסות וליישם את העקרונות הידועים על הנסיבות הספציפיות כדי לבצע הערכה.

על תחום הרשלנות הרפואית באלמוג-שפירא

נושא הייצוג בתיקים שעניינים רשלנות רפואית מקבל משנה תוקף ומשמעות רבה יותר בניהולו של כל תיק ותיק. הואיל ולתיק המשפטי של הנפגע חשיבות אדירה לחייו ולעתידו, אנו עושים כל שביכולתנו על מנת לבצע איזון ראוי בין מתן שירות מקצועי לבין מתן יחס אנושי ללקוחותינו.

אנו חושבים שהמלחמה המשפטית עבור זכויות לקוחותינו היא מלחמה משותפת. אנו גאים לעמוד בחוד החנית ולהילחם מדי יום על הזכות של לקוחותינו לפיצוי על נזקיהם.

לתחום זה חשיבות מרכזית במשרדנו. אנו עוסקים מדי יום במימוש זכויות של לקוחות לקבלת פיצוי מהמוסד הרפואי האחראי לנזקיהם.

משרדנו מנהל בזמן נתון מאות תיקי רשלנות רפואית, המקיפות כמעט את כל תחומי הרפואה, החל מתביעות בתחום ההריון והלידה (גניקולוגיה ומיילדות), וכלה בנזקים הנגרמים בניתוח ובאיחור באבחון מחלות קשות. משרדנו מייצג נפגעים רבים וכן יורשים של אנשים שאיבדו את חייהם בשל התנהלות רשלנית מצד הרופאים המטפלים.

חשוב לציין כי משרדנו חרט על דגלו את ייצוג הנפגעים, ולפיכך משרדנו אינו מייצג חברות ביטוח או בתי חולים בארץ כלל.

לא פחות חשוב מכך, ניהול תיק של נפגע בטיפול רפואי דורש רגישות יתר, הבנה בתחום המשפט והרפואה, וניסיון רב בקידום נכון ומקצועי של התיק. על כן, אנו דואגים כל העת להיות מעודכנים בכל עדכוני הפסיקה והחקיקה, ודואגים תמיד לעשות כל שניתן על מנת להשיג ללקוחותינו את התוצאה הטובה ביותר.

פנה למשרדנו לבחינת סיכוי תביעתך

בשנות פעילותיו, השיג משרדנו עבור לקוחותיו פיצויים בסכומים של מיליוני שקלים בגין רשלנות רפואית שנגרמה להם, וכל זאת תוך ייצוג חדור מטרה ושקיפות מלאה אל מול הלקוח.

ככל ואתם או מי מיקיריכם נפגע עקב רשלנותו של צוות רפואי, אנו נשמח לסייע לכם להשיג את כל שמגיע לכם בעזרת עורך דין לרשלנות רפואית. לצורך בירור סיכויי תביעה, אנו ממליצים על קביעת פגישת ייעוץ במשרדנו. לאור הרגישות הרבה הקיימת בתחום זה, משרדנו אינו גובה כל תשלום עבור פגישות ייעוץ.

שתפו ברשתות חברתיות

עדכוני רשלנות רפואית

  1. איבדה את שנות הפוריות

    ג', פנתה בשנות ה – 20 לחייה לצוות הרפואי בבית החולים בשל קושי בכניסה להריון. לאחר מספר בדיקות נמסר לג' כי היא סובלת מרחם דו קרני ולכן עליה לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית. לאחר שנים הסתבר כי האבחנה הנכונה הייתה למעשה רחם עם מחיצה, וכי כריתה פשוטה של המחיצה יכולה הייתה לאפשר לג' להיכנס להריון. לצערה של ג', חלפו כמעט 20 שנים עד לכך שהצוות הבין את רשלנותו, ונזקיה כבר היו משמעותיים שכן ג' לא יכולה הייתה לעשות שימוש בביציות שלה. היא נדרשה לבצע כריתת מחיצה ולבקש תרומת ביצית ואכן עקב כך נכנסה להריון. ג' תבעה את בית החולים. ראו פסק הדין של משרדנו.
  2. נזק עקב הזרקת חומצה היאלורונית

    נזקים חמורים ביותר נגרמו לאישה אשר ביקשה לבצע טיפול בחומצה היאלורונית בפניה. לצערה הרב, במקום להפוך את עורה ל"צעיר" יותר, נותרה המטופלת עם נזק לצמיתות בפניה בשל פצע מוגלתי שדרש כריתה וכן בשל פגיעה עצבית בתחושת פניה. לאור נזקיה הוגשה תביעה לבית המשפט במסגרתה עומדת המטופלת על קבלת פיצוי בגין נזקיה.
  3. חוות דעת משלימה

    בתיק רשלנות רפואית שמנהל משרדנו מול משרד הבריאות, נזכרה המדינה אחרי קרוב לשלוש שנים שברצונה להגיש חוות דעת רפואית נוספת, אך סורבה וחויבה בהוצאות. בהחלטתו שלא לאפשר למדינה להגיש חוות דעת רפואית נוספת, התייחס בית המשפט לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות והרקע לחקיקתן.

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635






עדכונים



רשלנות רפואית

מאמרים
פסקי דין
הלכות
תביעות
שאל בפורום
שאל בפורום

שאלות אחרונות בפורום רשלנות רפואית

  • המשך נתינת כדור במקום שלא היו צריכים אותו

    14.07.20

    שלום וברכה. רציתי בבקשה לבדוק אם יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית שהרופא המשיך לתת לי כדור שאסור היה לי להמשיך לקחת בנובמבר 2018 עברתי התקפת לב. אח

    מאת: יוסף מנדו

  • ביה"ח נתנה לבת שלי ת.ז. של מישהו אחר

    08.07.20

    שלום נולדה לי בת לפני כחצי שנה ואתמול כשרציתי לקבוע תור לרופא מכיון שלא הרגישה בטוב אמרו לי בקופ"ח שהיא לא מבוטחת בביטוח לאומי בבדיקה שערכתי בסיוע

    מאת: הודה

  • שגיה באבחן

    26.05.20

    יש לי ילד קטן 2 וחצי נפל על היד שלו מכסא הרכב לקחתי אותו לבית חולים טרם ואז אמרו לנו שיש שבר ביד ושמו לו גבס על היד אחרי 2 ימים הלכתי לרופא אורטופד וה

    מאת: סומר