ישנן סוגיות רבות בהן פסק בית המשפט העליון ולמעשה העניק הלכה לפיה יש לפסוק בסוגיות דומות בעתיד. חשוב מאוד להכיר את ההלכות החשובות בתחום, דבר שמעניק ידע חשוב לכל מי שמעוניין להתעמק בתחום.
הלכות רבות בתחום הרשלנות הרפואית הפכו לשיחה ציבורית מעניינת ביותר (כגון הולדה בעוולה, היעדר הסכמה מדעת ועוד).
כאן המקום לקרוא את ההלכות החשובות ולתת את דעתכם לגביהן.
איחור באבחון מצב רפואי
חשוב לקרוא - שינוי בהלכת בהלכת פאתח ומלול. בית המשפט העליון קבע: תשלומי פיצוי עקב אובדן סיכויי החלמה, ישולמו באופן יחסי ולפי אחוזים, ככל ומדובר באובדן הקטן מ – 50% ובתנאי שמדובר באובדן משמעותי. מאידך, אובדן סיכויי החלמה של למעלה מ – 50% יעניק לניזוק פיצוי מלא, קרי – 100% פיצוי.
הסכמה מדעת
מהי הסכמה מדעת ? האם ביטוי משפטי חסר בסיס או שמא מהלך חשוב מאוד בשמירה על זכויות מטופלים ? מחד, אין חולק שמדובר ביישום חשוב שמקורו בחוק זכויות החולה. מאידך, החשיבות באה לידי ביטוי ביישום החוק בפסיקה, שם ניתן לראות דעות שונות של שופטים. השיקול הדעת השיפוטי בא לידי ביטוי בעיקר בגבולות הפיצוי, שנע לרוב בין כמה עשרות אלפי שקלים לבין 250 אלף שקלים. מעניין לעקוב ולצפות על התפתחות סוגיית ההסכמה מדעת בדין הישראלי.
הערכת נזקי תובע עקב אובדן סיכויי החלמה
בית המשפט העליון קובע הלכה חדשה לשיטת הערכת פיצוי תביעת אובדן סיכוי החלמה, ומסביר כי הרציונל העומד מאחורי החישוב שנקבע נועד לבטא את הסיכון הגלום כתוצאה מהרשלנות עצמה ביחס לסך הסיכון החדש ולא ביחס לסיכון שהיה קיים ערב הרשלנות וללא כל קשר אליה. בפסק הדין, ממחיש בית המשפט את השיטה המתמטית לחישוב בליווי דוגמאות.
הלכת ליאור המר - "טוב מותי מחיי"
מהפך של ממש בתביעות הולדה בעוולה, לאחר שבית המשפט העליון קבע במסגרת ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית, כי עילת התביעה של הילודים תבוטל וזו תעבור אל ההורים. תוך כך, ביטא מחד בית המשפט העליון את הקושי הרב אשר היה גלום בפסיקות אלה, אשר גררו ביקורת ציבורית, אך מאידך הותיר שאלות פתוחות כגון שאלת התיישנות תביעות שטרם הוגשו.
