אובחן עם שיתוק מוחין עקב רשלנות הצוות המיילד

הצוות המיילד לא אבחן וטיפל בזמן במצוקה הנשימתית של העובר ועקב כך נמצא אחראי לנזקיו. בפסק דין שניתן בימים אלה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, קבע כבוד השופט שלמה פרידלנדר כי קיים קשר סיבתי בין השיתוק המוחין ממנו סובל הקטין ובין רשלנות הצוות המטפל. לקטין נפסקו פיצויים משמעותיים ויוצאי דופן על סך כתשעה מיליון שקלים, לפני ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי.

עו"ד רן שפירא
חזרה >

א', נולד ביום 2.8.01 בשבוע 27 להריונה של אמו, כאשר הוא מוגדר פג במשקל של 1,005 גרם. לאחר לידתו אובחנה אצל א' רמה נמוכה של פחמן דו חמצני שחייבה שימוש במכשיר CPAP לצורך הקלה על יכולתו לנשום.

הצוות הרפואי בבית החולים איכילוב אכן העניק לקטין מכשיר CPAP. יחד עם זאת, ועל אף רמות הפחמן הדו חמצני הלא תקינות, נעשה לקטין ניטור במרווחים גבוהים מאוד של בין 4-11 שעות בין בדיקת גזים בדם אחת לאחרת, כאשר החיבור למכשיר ה – CPAP נותר באותה דרגת פעולה ללא שהצוות הרפואי שוקל לשנות את מתן הטיפול בשל רמות הפחמן הדו חמצני.

לטענת התובעים, בשל רמות הפחמן הדו חמצני המופחתות, היה על הצוות הרפואי של הנתבעת לנסות להפסיק או להפחית את השימוש ב – CPAP וזאת על מנת להביא לעלייה ברמות הפחמן הדו חמצני.

כמו כן נטען כי הצוות הרפואי של הנתבעת לא הסביר מדוע לא ניסה לבצע התערבות של העשרה יזומה של האוויר שהוזרם לא' בפחמן דו חמצני. בסופו של יום, א' הקטין סבל מתסמונת המצוקה הנשימתית החדה (היפוקרביה).

בשל רשלנות בית החולים – יפוצה הקטין בכתשעה מיליון שקלים

במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט המחוזי כי הטיפול בקטין על ידי צוות בית החולים איכילוב היה ככלל מצוין, אולם בקטע הספציפי של ניטור וויסות הפחמן הדו חמצני במשך כ – 40 שעות הייתה רשלנות מצד הצוות הרפואי.

לצערו של א', מצבו הנשימתי הקשה גרם לאיסכמיה שהביאה בסופו של יום להיווצרותו של שיתוק מוחין. הנתבעת טענה כי שיתוק המוחין יכול ומקורו היה בעצם הפגות של א', ולאו דווקא בהתנהלות הקשורה בניטור הפחמן הדו חמצני. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת, וקבע כי למרות שהפגות מייצרת סיכון, יש לקבוע ששיתוק המוחין נגרם בשל המצוקה הנשימתית שנגרמה בשל רשלנות הנתבעת.

לאחר שקבע כי קיימת רשלנות ויש בינה לבין הנזק קשר סיבתי, פנה בית המשפט לכמת את הפיצוי לו זכאי הקטין. לאחר שפירט את הנזקים הרלבנטיים, לרבות כאב, סבל וקיצור תוחלת חיים, הפסדי השתכרות ועוד, הגיע בית המשפט למסקנה כי על הנתבעת לפצות את הקטין בסך של כתשעה מיליון שקלים (לפני ניכוי המוסד לביטוח לאומי).

המדובר ללא ספק בפיצוי משמעותי ביותר, ועל כן דרש בית המשפט מההורים לפרט בפניו תכנית להשקעת הכסף לטובת א' הקטין, וזאת בטרם ישולם הפיצוי בפועל.

ת.א. 1190/07 א.ש. נ' מדינת ישראל – מרכז רפואי סוראסקי (איכילוב)

מאמרים נוספים בנושא

העליון התיר תיקון חוות דעת רפואית
עו"ד רן שפירא,
13.01.2016
ביהמ"ש העליון קיבל בקשת ערעור שהגישו תובעים על החלטת בימה"ש המחוזי אשר קבעה כי לא ...קרא עוד
חוות דעת משלימה
עו"ד רן שפירא,
02.04.2019
בתיק רשלנות רפואית שמנהל משרדנו מול משרד הבריאות, נזכרה המדינה אחרי קרוב לשלוש ...קרא עוד
המחוזי: גם תובעים רשאים להשתמש ב"הלכת סוויסה"
עו"ד רן שפירא,
25.01.2025
הלכת סוויסה, שעד כה שימשה נתבעים, מאפשרת בתנאים מסוימים לדחות את העיון במסמכים ...קרא עוד

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *