מחלת סרטן היא אחת המחלות השכיחות בגרימת תמותה. ניתן לומר, בזהירות רבה, כי אבחון מקצועי ומהיר, עשוי לשפר ולהגדיל את סיכויי ההחלמה מהמחלה הנוראה. למרות זאת, אנו עדים למקרים בהם גרם נזק משמעותי לחולה, בשל אי ביצוע בדיקה, אבחון שגוי, איחור באבחון, טיפול שאינו הולם את המצב, ועוד. על כשלי ומחדלי המערכת ברפואה האונקולוגית, בכתבה הבאה.
סרטן הוא גורם המוות המוביל בישראל. המדובר בסיבת מוות שכיחה הרבה יותר מאלו שאחריה כגון תאונות דרכים או מחלות אחרות. הסרטן, על למעלה מכ-200 סוגיו השונים, עומד מאחורי כ-25% מהפטירות מדי שנה. בחישוב מהיר זהו ממוצע יומי של כ-28 נפטרים.
עם שיעור כה גבוה של חולי סרטן, מקרים רבים של מוות כתוצאה מהמחלה מעלים חשש לרשלנות רפואית. אין חולק כי צוות רפואי אינו "גורם" למחלה, אך ידוע כי המועד לאבחנתה הוא למעשה הנתון החשוב ביותר בסיכויי ההחלמה ומכאן החשיבות בו והנזק האדיר בהעדר אבחון במועד.
משרד הבריאות מסביר את הנתונים הגבוהים של פטירה מסרטן בכך שאזרחים מראים אדישות לגבי בדיקות לגילוי המחלה. עם זאת, בחינה מעמיקה יותר מעלה לא מעט כשלים במערכת עצמה. אי ביצוע בדיקות במועד, פענוח שגוי של בדיקות (כמו MRI או CT), מעקב לקוי בקופת חולים, ייחוס תסמינים רלבנטיים למחלות אחרות, אי הפניית מטופל לרופא מומחה ועוד. רשלנות רפואית באונקולוגיה היא אפוא עילת תביעה נפוצה בישראל.
סיכויי ההחלמה מסרטן קשורים באופן ישיר לאבחון מוקדם. דוגמא מפורסמת לכך היא סרטן השד, הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל. מחקרים רפואיים שהתפרסמו על ידי האגודה למלחמה בסרטן מצביעים על כך שאבחון מוקדם מגדיל את סיכויי ההחלמה בכ-90%. כן, קראתם נכון. הדברים רלבנטיים לגבי כמעט כל סוגי סרטן המוכרים לנו.
לא בכדי, תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בסרטן מוגשות מכוח אבחון לקוי. לצד זאת, רשלנות רפואית בסרטן כוללת גם רשלנות בטיפולי כימותרפיה, בחירת טכניקת טיפול שגויה, רשלנות בניתוחים להסרת גידולים, מעקב רשלני אחר מטופלים חולי סרטן ועוד.
בית המשפט, בבואו לבחון תביעה בגין רשלנות רפואית באונקולוגיה, עומד על כמה וכמה היבטים. לדוגמא, במצב של תביעה בגין איחור באבחון, יבחן בית המשפט בשלב הראשון מהו המועד המוקדם ביותר שבו היה ניתן לאבחן את הסרטן במקרה הספציפי המדובר ככל והייתה התנהלות תקינה. בחינה זו נעשית לפי טענות הצדדים ובהתאם לחוות דעת רפואיות. במסגרת משימה זו, בית המשפט מתחקה אחר תלונות המטופל בזמן אמת ומשווה אותן להחלטות שניתנו על ידי הרופא בשטח ולהחלטות שהיו צריכות להינתן לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה התקופה. פערים מקצועיים מעידים לכאורה על רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא, אחות, קופת חולים או בית חולים לא פועלים כפי שמצופה מגורם מקצועי בתחום הרפואה, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק, בין אם פיזי, נפשי או כלכלי.
כדי שמקרה ייחשב לרשלנות רפואית, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:
גילוי מוקדם של מחלת הסרטן אינו תמיד פשוט. פעמים רבות, מחלת הסרטן מתבטאת בתסמינים כלליים ולא חד משמעיים. לכך מצטרפת לעיתים חוסר מודעות מצד המטופל.
במקרים אחרים, דווקא הרופא או המערכת הרפואית הם שמחמיצים את האבחנה: בגלל עומס, טעויות שיפוט, חוסר ניסיון של רופאים, פרשנות שגויה של תוצאות בדיקות או היעדר הפניה מתאימה להמשך בירור. כך נוצר מצב שבו הזמן היקר, שהוא קריטי בטיפול במחלת הסרטן, הולך לאיבוד.
רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן עלולה להתרחש בשלבים שונים של הטיפול, מרגע הפנייה הראשונה לרופא, דרך תהליך הבירור, ועד לפענוח ולמעקב אחר תוצאות.
להלן כמה מסוגי הרשלנות הנפוצים ביותר, אשר חוזרים על עצמם במקרים רבים:
אחד הגורמים השכיחים לרשלנות רפואית באבחון סרטן הוא היעדר הפניה לבדיקות נחוצות בזמן. כאשר רופא מקבל תלונות מצד מטופל על תסמינים מתמשכים או מחשידים, קיימת חובה להפנות להמשך בירור.
כך למשל, בת.א (ת"א) 1098/04 אישה הגיעה לקופת חולים והציגה תלונות אשר היו צריכות לעלות חשד לסרטן המעי הגס (כאבי ראש, דימום רקטלי ועצירות). רופאת המשפחה לא הפנתה את המטופלת לבדיקת קולונוסקופיה אלא רק לבדיקות דם וטיפולים שונים. הגידול הממאיר אובחן באיחור של חצי שנה ממועד הפניה הראשונה וכאשר המטופלת כבר סבלה מגרורות בכבד. הסרטן התפשט בהמשך לריאות והחולה נפטרה. בית המשפט פסק פיצויים ליורשי המנוחה לאחר תביעה שהוגשה בגין רשלנות רפואית.
גם כאשר המטופל מבצע בדיקות בזמן, קיימת חשיבות עליונה לדיוק בפענוח. פענוח בדיקות שגוי, עלול להוביל למסקנה שגויה שאין ממצא מדאיג, כאשר בפועל קיים גידול סרטני.
רופאים מחויבים לראייה רחבה של המטופל, לרבות התייחסות להיסטוריה רפואית, גיל, רקע משפחתי וגורמי סיכון אישיים. כאשר קיימים תסמינים, בפרט אצל מטופלים עם סיכון מוגבר, חלה חובה להעמיק את הבירור.
לאחר שמתגלה ממצא מחשיד, חשוב לנהל מעקב רפואי הדוק ולוודא בירור מלא. במידה והרופאים אינם עוקבים אחר ממצאים חשודים, אינם מפנים לבדיקות נוספות או מזניחים את הצורך בבירור המשך, עלול להתרחש עיכוב משמעותי בגילוי המחלה.
להלן מספר דוגמאות לסוגי סרטן שבהם מתועדים מקרים שכיחים של רשלנות:
סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בישראל ובעולם (הנפוץ ביותר בקרב נשים). למרות המודעות הרבה לגביו, נשים רבות נפטרות מדי שנה בשל אבחון מאוחר של סרטן זה. לעיתים כתוצאה מרשלנות רפואית וכך אירע במקרה הבא (ת.א. 8155/06). אישה התלוננה במהלך היריון על גוש בשדה השמאלי אך הרופאים המטפלים לא השכילו להפנותה לבירורים ממוקדים. רק כעבור מספר חודשים האישה עברה בדיקת ביופסיה שהצביעה על גידול סרטני בשד. האישה נפטרה לאחר כשלוש שנים וחצי. בית המשפט פסק לטובת יורשיה (בעל וארבעה ילדים) פיצויים בסך כ-1.3 מיליון שקלים.
את סרטן המעי הגס ניתן לגלות בקלות יחסית באמצעות בדיקות כגון קולונוסקופיה או בדיקות דם סמוי בצואה. אף על פי כן, קיימים מקרים שבהם רופאים לא מפנים בזמן לבדיקה .כך למשל, בע"א 9656/03, בית המשפט העליון אישר פיצוי בסך של כ- 230,000 ₪ ליורשי אישה שנפטרה מסרטן המעי הגס. נקבע כי לאור התלונות המתמשכות על כאבי בטן, היה מקום לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, שלא בוצעה. בית המשפט העליון דחה את עמדת קופת חולים כללית כי הרופא לא היה צריך להפנות לבדיקת קולונוסקופיה, בהעדר דם בצואה או רקע משפחתי. נקבע כי על רופא להקדיש זמן לשיחה עם החולה כדי להגיע לתמונה כוללת של מצב בריאותו.
רפואית באבחון סרטן הערמונית יכולה להתבטא, למשל, בהיעדר הפניה לבדיקות (למשל PSA) או כאשר הרופא מסתפק במעקב רופף מדי. כך למשל, בת"א 10061-10-14 בית המשפט המחוזי פסק פיצוי בסך של כ- 964,000 ₪ לאדם שאובחן באיחור כחולה בסרטן הערמונית. באותו מקרה היה מדובר במטופל שהתלונן בתכיפות במתן שתן. רופאת המשפחה שלחה אותו לבדיקת PSA, שאכן העלתה תוצאה חריגה. עם זאת, הרופאה לא מסרה למטופל את מטרת הבדיקה, לא הסבירה לו את משמעות התוצאות ולא עקבה אחר המטופל.
אבחון מוקדם של סרטן הוא לעיתים ההבדל בין ריפוי מלא לבין מחלה מתקדמת עם השלכות קשות ואף קטלניות. כאשר האבחנה מתבצעת באיחור, בין אם כתוצאה מהתעלמות מסימנים מחשידים או פענוח לקוי של בדיקות, המחיר עלול להיות כבד.
סרטן היא מחלה המתפתחת בשלבים. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מתקדם יותר, כך גם הטיפול הופך מורכב, אגרסיבי ופולשני יותר. איחור באבחון עלול להביא לכך שהמטופל "מדלג" על שלבים שבהם היה ניתן להסתפק בטיפול נקודתי וקל יותר, ולהיכנס ישירות לשלב מתקדם שבו סיכויי ההישרדות פוחתים.
גם אם יוכח שהרופאים היו יכולים לאבחן את הסרטן במועד מוקדם יותר, התובעים עדיין צריכים לעבור עוד כמה משוכות. למשל, להוכיח שאבחון מוקדם היה משפר את מצבם הבריאותי ושהרשלנות הביאה לאובדן סיכויי ההחלמה (או למצער להפחתת סיכויי החלמה). כבר היו מקרים בעבר שלמרות שמחלת הסרטן אובחנה באיחור לא הייתה לזה משמעות משפטית-רפואית. מערכת המשפט מכירה בכך שגם אבחון מוקדם של מחלת הסרטן איננו ערובה להחלמה. סיכויי ההחלמה הם עניין חשוב והם נמדדים על פי סוג הסרטן הספציפי, נסיבות המקרה, מחקרים רפואיים, ספרות, חוות דעת מקצועיות ועוד.
תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן הן מהמורכבות והרגישות ביותר במשפט הרפואי.
על התובע בתביעת רשלנות רפואית מוטל הנטל להוכיח כי הגורם הרפואי חרג מהסטנדרט הרפואי הסביר שהמערכת מצפה ממנו. בית המשפט בוחן מה היה נוהג מקובל באותה תקופה, ומה היה עושה רופא סביר בנסיבות דומות.
גם אם הוכחה התרשלות מצד הצוות הרפואי, אין בכך די כדי לזכות בפיצוי. יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם בפועל. כלומר, שאלמלא הטעות או ההחמצה, ניתן היה לגלות את הסרטן מוקדם יותר, והטיפול היה מצליח יותר או הנזק היה נמנע.
חוות דעת רפואית של מומחה בתחום האונקולוגיה, הרדיולוגיה או רפואת המשפחה היא מרכיב מרכזי ובלתי נפרד מתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן. המומחה הרפואי בוחן את התיעוד הרפואי, את הבדיקות שבוצעו (או שלא בוצעו), את התסמינים שהוצגו ואת פרק הזמן שחלף עד לאבחנה. חוות דעת כזו משמשת את בית המשפט לקביעת סטנדרט ההתנהגות, לאימות קיומה של התרשלות ולבחינת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.
כאשר בית המשפט מכיר בכך שהתרחשה רשלנות רפואית באבחון או טיפול בסרטן, הוא בדרך כלל יפסוק פיצויים משמעותיים לנפגע, בין אם מדובר במטופל עצמו ובין אם ביורשיו.
בתביעות רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן, הנזק אינו רק פיזי, אלא גם נפשי, כלכלי ותפקודי. בתי המשפט בישראל פוסקים פיצוי בגין מגוון רחב של ראשי נזק, וביניהם:
הפיצוי הגבוה ביותר בישראל בגין רשלנות רפואית באבחון בסרטן ניתן בחודש 05/2023 כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לתובע פיצוי בסך של כ – 9.5 מיליון ₪ לאחר שהצוות הרפואי בבית חולים אסף הרופא התעלם מממצא מחשיד בכליה של מטופל (ת"א 53623-05-17).
עם זאת, חשוב לציין כי גובה הפיצויים משתנה בהתאם לנסיבות המקרה והיקף הנזק.
בעת הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, חשוב להבין כי ישנה מגבלת זמן חוקית, תקופת התיישנות, אשר לאחריה לא ניתן עוד להגיש את התביעה, גם אם הייתה רשלנות ונזק ממשי.
לפי החוק, יש להגיש את התביעה תוך שבע שנים ממועד האירוע הרפואי הנטען כרשלני (למשל, מועד בדיקה שהתבצעה באיחור או מועד שבו התעלמו מתסמינים).
עם זאת, החוק קובע מספר חריגים מהותיים, המאפשרים הארכת תקופת ההתיישנות במקרים מסוימים. בין החריגים המרכזיים ניתן למנות:
אם אתם חושדים כי הסרטן אובחן אצלכם או אצל אדם קרוב באיחור, וייתכן שהייתה רשלנות רפואית, חשוב לפעול במהירות ובשיקול דעת.
איסוף תיעוד רפואי מלא הוא שלב הכרחי בדרך לבדיקה משפטית של המקרה. יש לבקש עותקים מכל הבדיקות, צילומים, דוחות פתולוגיים, מכתבי הפניה, סיכומי ביקור וחוות דעת.
לאחר מכן, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, אשר יפנה אתכם גם למומחה רפואי (אונקולוג, רדיולוג או רופא משפחה) שיבחן את התנהלות הצוות הרפואי ויחווה דעתו אם הייתה סטייה מהסטנדרט הסביר.
רשלנות רפואית באבחון או טיפול בסרטן עלולה להיות עניין של חיים ומוות. אם עולה אצלכם חשד שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית הקשורה למחלת הסרטן, אל תתמהמהו. ככל שתפעלו מוקדם יותר, כך תוכלו לברר את המקרה לעומק ולשמור על זכויותיכם.
התייעצות עם עורך דין המנוסה בתחום הרשלנות הרפואית תסייע לכם להבין אם קיימת עילה לתביעה, ומהו הפיצוי שמגיע לכם.
לא כל אבחון מאוחר מעיד בהכרח על רשלנות. כדי לקבוע שהייתה התרשלות, יש לבחון האם רופא סביר, בנסיבות דומות, היה פועל אחרת. אם היו סימנים מחשידים שלא נבדקו, בדיקות שלא הופנו במועד, או ממצאים שלא זכו להתייחסות מספקת, ייתכן שמדובר בסטייה מסטנדרט רפואי מקובל. ההבחנה בין שיקול דעת רפואי לגיטימי לבין התרשלות נעשית לרוב באמצעות חוות דעת מומחה.
התשובה שלילית. גם כאשר האבחנה התעכבה, יש להוכיח שהאיחור גרם לנזק ממשי. בתי המשפט בוחנים האם אבחון מוקדם יותר היה משפר את סיכויי ההחלמה, מאריך תוחלת חיים או מצמצם את היקף הטיפולים הנדרשים. ללא הוכחת קשר בין העיכוב לבין החמרת המצב הרפואי, לא תקום זכאות לפיצוי.
הוכחת רכיב זה מבוססת בעיקר על חוות דעת רפואית. המומחה בוחן את התיעוד, את שלב המחלה במועד האבחון בפועל, ואת השלב שבו ניתן היה לגלותה לו ננקטו צעדים מתאימים בזמן. לאחר מכן נערכת הערכה הסתברותית, האם קיים פער משמעותי בין סיכויי ההחלמה שהיו קיימים בעבר לבין אלו שנותרו לאחר האיחור.
בתביעות רבות עולים דפוסים דומים: אי הפניה לבדיקות מתקדמות חרף תסמינים מתמשכים, פענוח לקוי של בדיקות הדמיה או מעבדה, התעלמות מגורמי סיכון אישיים, וכן היעדר מעקב מספק לאחר גילוי ממצא חריג. לעיתים הכשל אינו פעולה אחת דרמטית, אלא רצף של החמצות קטנות שמצטברות לאיחור משמעותי באבחון.
ככלל, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד האירוע הרפואי. עם זאת, במקרים שבהם הנזק או הקשר לרשלנות התגלו בשלב מאוחר יותר, ייתכן שמרוץ ההתיישנות יידחה. לגבי קטינים, הספירה מתחילה רק בהגיעם לגיל 18. מאחר שמדובר בסוגיה מורכבת, חשוב לבחון כל מקרה לגופו בהקדם האפשרי.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)