רשלנות רפואית באבחון - כשאיחור גורם לנזק

ראשי > רשלנות רפואית

אבחון הוא הבסיס לכל החלטה טיפולית, ולכן אבחון שגוי, החמצה או איחור עלולים להוביל להחמרת המצב, לפגיעה בסיכויי ההחלמה ואף לנזקים בלתי הפיכים.

עו"ד רפאל אלמוג עדכון אחרון: 2 במרץ, 2026

חזרה >

אבחון מדויק של מצב רפואי הוא מטרתו של כל רופא כאשר מגיע אליו מטופל עם תלונות. כל טיפול וכל הפניה, נובעים מהאבחנה עצמה ועל כן על הרופא לעשות כל שביכולתו, בידיעת המטופל, כדי להגיע לאבחנה הנכונה.

עם זאת, רופא הוא קודם כל ולפני הכול – בן אדם. משכך, הוא יכול לטעות וזאת בין על ידי אבחון שגוי, החמצת סימנים קליניים או איחור בביצוע בדיקות. על כן הסיכוי לרשלנות רפואית באבחון קיים תמיד ועלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים. בהמשך לכך, על המטופל לדעת מהן זכויותיו וכיצד ניתן לממש אותן.

נקודת המוצא – הרופא הסביר

בכל מקרה של רשלנות רפואית, השאלה המרכזית היא האם הרופא פעל כפי שהיה פועל "הרופא הסביר" בנסיבות דומות, בהתאם לידע הרפואי שהיה קיים באותה עת ובהתאם לאסכולה הרפואית המקובלת.

בנוסף, אין די בהוכחת הטענה כי הרופא לא פעל כרופא סביר, אלא יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין הכשל באבחון לבין הנזק שנגרם למטופל. כלומר, יש להוכיח כי אם האבחון היה מתבצע בזמן, ניתן היה לשפר את מצב המטופל או לצמצם את היקף הנזק.

כך למשל בשנת 2024, בית משפט השלום חייב את קופת חולים לאומית והרופאה המטפלת לפצות מטופלת בסך של 650,000 ₪ בגין איחור של יותר משנתיים באבחון מחלת הקרוהן. נקבע כי בנסיבותיה של המטופלת, ובכללם כאבי הבטן חוזרים, שלשולים, בחילה וההקאה, "הרופא הסביר" היה מפנה אותה לייעוץ של מומחה לדרכי העיכול, דבר שלא נעשה במקרה זה במשך זמן רב (ת"א 31074-10-17).

חשוב להדגיש כי לא כל טעות באבחון או מחלה שאובחנה בשלב מאוחר מהווה רשלנות רפואית. גם רופא זהיר ומיומן עלול לטעות, ואפילו מצב רפואי נפוץ עלול להיות מאובחן באיחור, במיוחד כאשר התסמינים אינם חד משמעיים.

דוגמא טובה לכך ניתן למצוא בת"א 49494-12-17. במקרה זה, בית המשפט דחה תביעת חולה איידס שטען כי הרופאים איחרו במשך שלוש שנים באבחון המחלה. נקבע כי האיחור באבחון לא נבע מרשלנות הרופאים, אלא מהמהלך הטבעי של המחלה וקוצר ידה של הרפואה לאבחן ולהושיע בכל עת ובכל מצב.

ההבדל בין טעות באבחון לאיחור באבחון

דיני הרשלנות הרפואית מבחינים בין טעות באבחון לאיחור באבחון. טעות באבחון מתייחסת למצב שבו הרופא קבע אבחנה שגויה, למשל כאשר מחלה מסוימת זוהתה בטעות כמחלה אחרת. לעומת זאת, איחור באבחון מתרחש כאשר האבחנה הנכונה נקבעת לבסוף, אך לאחר פרק זמן בלתי סביר.

לא מדובר באבחנה טכנית בלבד, אלא היא משליכה באופן ישיר על שאלת האחריות, הקשר הסיבתי והיקף הפיצוי. כך למשל, במקרים של טעות באבחון בתי המשפט בוחנים האם האבחנה השגויה הייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין, בעוד שבמקרים של איחור באבחון השאלה המרכזית היא האם פרק הזמן שחלף עד לגילוי המחלה היה בלתי סביר והאם בתקופה זו אבדו סיכויי החלמה או הוחמר הנזק.

מתי אי הפניה לבדיקות מהווה רשלנות?

אי הפניה לבדיקות אינה מהווה כשלעצמה רשלנות רפואית. הרופא אינו מחויב להפנות לכל בדיקה אפשרית, אלא לפעול כ "רופא סביר" בהתאם לשיקול דעת מקצועי, לתסמינים ולסטנדרט הרפואי המקובל.

עם זאת, כאשר קיימים "דגלים אדומים", למשל תסמינים מתמשכים, ממצאים חריגים, החמרה, היסטוריה רפואית, מצופה מהרופא להעמיק את הבירור ולשקול בדיקות נוספות. בנסיבות אלו, אי ביצוע בדיקות חיוניות עלול להיחשב כהתרשלות.

אי מעקב עלול להוות רשלנות

האבחון הוא תהליך מתמשך ולא פעולה חד פעמית. גם לאחר קביעת אבחנה ראשונית, על הרופא לעקוב אחר מצבו של המטופל, לבחון האם חל שיפור או החמרה, ולהגיב בהתאם. היעדר מעקב, אי בדיקת תוצאות מעבדה או הדמיה, או אי יידוע המטופל על ממצאים חריגים, עשויים להוות רשלנות רפואית חמורה.

כך למשל, בית החולים וולפסון חויב לפצות ילד בסך של כ- 6.5 מיליון ₪ לאחר שכשל במעקב. במקרה זה, הילד הגיע לחדר המיון לאחר חבלת ראש והציג סימנים מחשידים לדימום מוחי. למרות זאת, ולמרות דופק נמוך, לא בוצעה בדיקת CT בזמן והוא אף הושאר ללא השגחה וללא מעקב מתאים. רק לאחר העברתו לבית חולים אחר אובחן הדימום המוחי והוא נותח, אך נותר עם נכות קשה (ת"א 48256-10-18).

האם אי שימוש ב – AI מהווה רשלנות באבחון?

לאור החידושים הטכנולוגיים בתחום הבינה המלאכותית, עולה השאלה האם רופא שאינו עושה שימוש בכלים מבוססי AI במהלך אבחון עלול להיחשב כרשלן?

ככלל, רופא סביר אינו חייב להשתמש בכל חידוש טכנולוגי קיים, אלא רק באמצעים שנכנסו לפרקטיקה רפואית מקובלת. נכון לשנת 2026, נראה כי למרות שהשימוש ב – AI הולך וגובר בחלק מתחומי הרפואה, הוא עדיין לא הפך לפרקטיקה רפואית מקובלת. על כן, סביר להניח שנכון להיום, עצם אי השימוש ב- AI אינו מהווה כשלעצמו רשלנות.

עם זאת, התמונה בעתיד עשויה להשתנות שכן סטנדרט "הרופא הסביר" הוא דינמי. ככל שטכנולוגיות AI יהפכו לחלק אינטגרלי מהפרקטיקה הרפואית, למשל בפענוח הדמיות או ניתוח נתונים קליניים, ייתכן כי בעתיד במקרים מסוימים אי שימוש בהן ייחשב לסטייה מסטנדרט רפואי מקובל.

מעניין לציין כי במחקר שנערך לאחרונה על ידי בית חולים אסותא עלה כי יותר ממחצית מהציבור בישראל משתמש ב-AI לשם אבחון מצבם, מעל ל-60% מהישראלים מעוניינים שהרופאים יעשו שימוש ב- AIומעל לרבע מהישראלים סבורים שרופא העושה שימוש ב- AI הוא מקצועי יותר.

להרחבה בנושא המחקר ראו האתר של איגוד רופאי הבריאות הישראלי:

https://publichealth.doctorsonly.co.il/2026/01/363678/

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית באבחון?

בשלב הראשון יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי, לרבות סיכומי ביקור, מכתבי שחרור, בדיקות, הפניות, תוצאות מעבדה והדמיה, תרשומות חדר מיון ואשפוז, מרשמים והנחיות טיפול וכן יומני מעקב ותיעוד שיחות עם המטופל.

לאחר איסוף החומר, מומלץ לבנות ציר זמן רפואי מדויק המתאר את השתלשלות האירועים ממועד הופעת התסמינים או האירוע.

בשלב הבא יש לפנות למומחה רפואי בתחום הרלוונטי. חוות הדעת הרפואית מהווה את אבן היסוד של תביעת רשלנות רפואית. המומחה בוחן האם האבחון או האיחור חרגו מהסטנדרט הרפואי המקובל, האם היה מקום לבדיקות נוספות והאם קיים קשר סיבתי בין הכשל לבין הנזק.

מומלץ מאוד להיעזר כבר מתחילת הדרך בשירותיו של עורך דין בעל ניסיון ברשלנות רפואית. כך, עורך דין מקצועי, ידע לבחון את המקרה, לאתר את הכשלים האפשריים, לכוון לאיסוף המסמכים הנכונים ולבחור את המומחה המתאים. הוא אף יסייע בבניית התיק, בגיבוש חוות הדעת ובהתנהלות מול הגורמים הרפואיים וחברות הביטוח.

סוף דבר

לא כל טעות רפואית מקימה אחריות, אך כאשר מתברר כי אבחון שגוי, החמצה או איחור חרגו מסטנדרט "הרופא הסביר" וגרמו לנזק, עומדת למטופל הזכות לפיצוי. יש גם לזכור כי תפקידה של תביעת רשלנות רפואית אינו רק לפצות על הנזק, אלא גם להציב סטנדרט ולשפר את איכות הטיפול הרפואי בעתיד.

אם גם אתם חושדים שמשהו באבחון שלכם "התפספס", חשוב לפעול בהקדם ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי. משרדנו, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מלווה מטופלים ומשפחותיהם משלב הבדיקה הראשונית ועד למיצוי מלא של זכויותיהם.

שאלות נפוצות

כמה כסף אני יכול לקבל בגין רשלנות רפואית באבחון?

תלוי בנסיבות המקרה. גובה הפיצוי נקבע בהתאם להיקף הנזק שנגרם, האם מדובר בנכות זמנית או קבועה, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', כאב וסבל ולעיתים גם פגיעה באוטונומיה. כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים הפיצויים מגיעים למאות אלפי ואף מיליוני שקלים.

איך אני בוחר עורך דין לתביעת רשלנות רפואית באבחון?

מומלץ לבחור עורך דין המתמחה באופן ספציפי ברשלנות רפואית ובעל ניסיון מוכח בניהול תיקים דומים, לרבות הופעות בבתי משפט וניהול משא ומתן מול חברות ביטוח וגופים רפואיים. עוד מומלץ לבדוק האם עורך הדין עובד עם מומחים רפואיים מובילים, מאמרים שכתב והאם הוא זמין להעניק לכם את היחס האישי המגיע לכם.

תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?

ככלל, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד האירוע או ממועד גילוי הנזק. כאשר מדובר בקטינים, קיימים כללים מיוחדים וההתיישנות תיספר מגיל 18. בהמשך לכך, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר.

את מי תובעים בשל רשלנות רפואית באבחון?

בדרך כלל ניתן לתבוע את הרופא המטפל עצמו, וכן את הגוף הרפואי המעסיק במסגרתו פעל, כגון בית חולים, קופת חולים או מוסד רפואי פרטי. במקרים המתאימים ניתן להגיש תביעה גם כנגד משרד הבריאות.

כמה זמן נמשך הליך של תביעת רשלנות רפואית באבחון?

לעיתים מדובר בהליך משפטי מורכב שעשוי להימשך מספר שנים ולעיתים העניין יכול להסתיים בפשרה הוגנת תוך מספר חודשים. על כן, חשוב מאוד לפנות לייעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. כך, עורך דין בעל ניסיון ברשלנות רפואית ידע לתכנן אסטרטגיה נכונה ולפעול ביעילות כדי לקדם את ההליך באופן המהיר ביותר.