טיפול בוטוקס נתפס בעיני רבים כהליך פשוט וכמעט חסר סיכונים. אלא שלעיתים, אותה הזרקה קצרה מסתיימת בעיוות בפנים, צניחת עפעף, או מראה קפוא. במקרים כאלה עולה השאלה האם מדובר בסיבוך מוכר שחולף מעצמו, או ברשלנות רפואית שמקימה זכות לפיצוי.
מי לא רוצה להישאר צעיר לנצח או, לפחות, להיראות צעיר לנצח? כיום, דרך מקובלת להשיג מראה צעיר היא הזרקות בוטוקס להחלקת קמטים, שנחשבות בעיניי רבים לטיפול אסתטי פשוט שאינו כרוך בסיכונים מיוחדים.
עם זאת, בפועל, מדובר בהליך פולשני שטומן בחובו הן סכנות אסתטיות והן סכנות בריאותיות, בעיקר כאשר הוא מתבצע בצורה לא מיומנת. על כן, ככל שהפופולריות של טיפולי הבוטוקס גוברת, כך גם מתרבות תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות בעקבות טיפולי בוטוקס כושלים.
הבוטוקס הוא חלבון שמופק מחיידק בשם בוטולינום. חלבון זה הוא רעלן, שמסוגל לשתק שרירים או להחליש את פעולתם. כאשר מזריקים בוטוקס במינון נמוך מאוד לשריר בפנים, הדבר מביא לשיתוק של השריר ולכן להחלקת אותם קמטים באזור השריר הנגרמים כתוצאה מתזוזתו.
ישנן מדינות בהן גם מי שאינם רופאים, כגון קוסמטיקאיות ואחיות, רשאים לבצע הזרקות בוטוקס, אבל לא כך בישראל. בארץ, רק רופאים מוסמכים להזריק בוטוקס למטופלים, גם אם ההזרקות מתבצעות במכון יופי. לרוב, מי שעוסק בטיפולי בוטוקס הם רופאים פלסטיים, ולעיתים גם רופאי שיניים מציעים שירותים בתחום זה.
חשוב לדעת כי המינונים המוזרקים למטרות קוסמטיות הם פחות מ-2% מהכמות המקסימלית הבטוחה. כלומר, קיים מרווח בטיחות רחב מאוד. משמעות הדבר היא שכאשר נגרם נזק, הבעיה נעוצה לרוב לא בחומר עצמו אלא באופן ביצוע ההזרקה.
הטיפול בבוטוקס מבוסס על הזרקת חומר באמצעות מחט חדה לשריר. הזרקה שנעשית באופן לא נכון או שימוש במינון לא נכון של החומר עלולים לפגוע בשריר או בעצבים שבסביבתו וליצור שיתוק או הבעה "קפואה" או אסימטריה בפניו של המטופל.
נוסף על כך, הזרקת בוטוקס עלולה ליצור זיהום, נפיחות, שטפי דם ודימומים בפני המטופל. בחלק מהמקרים תופעות כאלה ייווצרו כתוצאה מאלרגיה של המטופל לחומר הבוטוקס. במקרים מסוימים, מדובר בתופעות זמניות שיחלפו כעבור ימים או שבועות או עם התפוגגות השפעת הבוטוקס, ובמקרים אחרים, הסיבוכים עלולים להיות ארוכי טווח ולהוביל לפגיעה בביטחון העצמי ואף להימנעות מיציאה מהבית.
חשוב לדעת גם שטיפול בבוטוקס אינו מתאים לכל סוגי הקמטים, אלא רק לקמטי הבעה שנוצרים כתוצאה מהפעלת שרירים. לדוגמה, קמטים או חריצים בעור שנוצרו כתוצאה מחשיפה לשמש לא יושפעו מהזרקת בוטוקס, ולכן הזרקת החומר לקמטים כאלה לא תביא לתוצאה לה מצפה המטופל.
ישנם גם מטופלים שהפרופיל הרפואי שלהם אינו מתאים להזרקות בוטוקס, בשל תופעות לוואי קשות שעלולות להיווצר אצלם. דוגמה לכך הן נשים בהריון ומי שסובלים ממחלות עור מסוימות או לוקים במחלות ניוון שרירים.
חשוב להדגיש כי עצם הופעת סיבוך אינה מעידה בהכרח על רשלנות. ישנם מצבים שבהם מדובר בתגובה מוכרת, החולפת לאחר מספר שבועות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם התוצאה חורגת בהרבה ממה שניתן לצפות מטיפול תקין וכאן כבר עולה השאלה המשפטית.
הזרקת בוטוקס הינה הליך רפואי לכל דבר ועניין, ולכן אם הרופא המטפל התרשל במסגרת הטיפול, ייתכן כי יש בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית נגדו.
השאלה אם הרופא התרשל מוכרעת באמצעות מבחן "הרופא הסביר". כלומר, בית המשפט יבחן אם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל בנסיבות המקרה. כמו כן על המטופל להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול, וכי יש קשר סיבתי בין הנזק לרשלנות הרופא.
יודגש כי אין חובה להוכיח נזק פיזי דווקא, וניתן להוכיח גם נזק אסתטי או נפשי. נקודה זו רלוונטית במיוחד לתחום טיפולי הבוטוקס, שכן במקרים רבים, טיפול רשלני לא יפגע בבריאות המטופל, אך יותיר אותו עם עוגמת נפש קשה, בגלל עיוות או פגם במראה פניו.
יש לזכור כי בוטוקס הוא רק אחד מתוך מגוון טיפולים אסתטיים שעלולים להוביל לתביעת רשלנות רפואית, ובכולם חלים אותם עקרונות משפטיים.
למרות שמדובר בטיפול נפוץ יחסית, ישנם מספר מקרים שחוזרים על עצמם בתביעות רשלנות רפואית בתחום הבוטוקס:
יש לזכור כי כל מקרה נבחן לגופו ועל כל פנים מומלץ מאוד לגשת לבחינה מקצועית של נסיבות העניין על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית.
אם אתם חושדים כי נגרם לכם נזק בעקבות טיפול בוטוקס, מומלץ לפעול בצורה מסודרת וללא דיחוי:
זכרו כי אופן ההתנהלות שלכם מיד לאחר גילוי הנזק עשוי להשפיע באופן משמעותי על היכולת למצות את זכויותיכם. תיעוד נכון, שמירה על מסמכים והימנעות מצעדים פזיזים הם קריטיים להמשך הדרך. לצד זאת, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי בשלב מוקדם יכולה לעשות את ההבדל בין ויתור על הזכויות לבין קבלת פיצוי הולם.
טיפולי בוטוקס הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת החיים של רבים. אך דווקא בשל הפופולריות שלהם, אסור לשכוח שמדובר בפרוצדורה רפואית המחייבת מקצועיות, זהירות ושקיפות מלאה מול המטופל.
אם עברתם טיפול והתוצאה אינה כפי שציפיתם, אל תמהרו להניח שמדובר ב "מזל רע". לעיתים, מאחורי התוצאה עומדת התנהלות רשלנית שניתן וצריך לבדוק. בדיקה משפטית מוקדמת עשויה לעשות את ההבדל בין השלמה עם הנזק לבין מימוש זכויות וקבלת פיצוי הולם.
בדרך כלל ניתן להגיש תביעה נגד הרופא המטפל, ולעיתים גם נגד הקליניקה או הרשת במסגרתה בוצע הטיפול, במיוחד אם קיימת אחריות ניהולית או פיקוחית.
לא בהכרח. אם יתברר כי ההסבר שניתן למטופל היה חלקי או לא ברור, ניתן לטעון כי לא ניתנה הסכמה מדעת, גם אם נחתם טופס.
ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית עומדת על 7 שנים מהמועד שבו נגרם הנזק. עם זאת, במקרים רבים הנזק אינו מתגלה מיד, אלא רק לאחר זמן. במצבים כאלה, מניין התקופה עשוי להתחיל מהמועד שבו התגלה הנזק בפועל. כאשר מדובר בקטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה לרוב רק מגיל 18.
מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון מוכח בתחום הרשלנות הרפואית, ובפרט במקרים של טיפולים אסתטיים. חשוב לוודא כי עורך הדין עובד עם מומחים רפואיים מובילים, שכן חוות דעת מקצועית היא מרכיב מרכזי בהוכחת התביעה. בנוסף, כדאי לבחור בעורך דין שמסביר את ההליך בצורה ברורה, זמין לשאלות ומעניק תחושת ביטחון וליווי אישי לאורך כל הדרך.
כן. לעיתים נזק שנראה בתחילה שולי מתברר כמשמעותי יותר בהמשך. ייעוץ משפטי מוקדם יכול לסייע להבין את התמונה המלאה ולמנוע טעויות.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)