מחלות לב נפוצות בישראל ונמצאות בראש דירוג המחלות הגורמות למוות, מיד לאחר מחלת הסרטן. כשאלו הנתונים, יש בכך כדי להסביר ולו באופן חלקי את הסיבה לכמות התביעות המוגשות לערכאות השיפוטיות בשל רשלנות בטיפולים קרדיולוגיים.
מחלות לב וכלי דם נחשבות לסיבת הפטירה השנייה בנפיצותה במדינה, מיד אחרי סרטן ועם כ-22% מסך כל הפטירות מדי שנה. מתוך הנתונים הברורים האלה, ניתן להבין מדוע תביעות בגין רשלנות רפואית בקרדיולוגיה אינן מחזה נדיר. אמנם לא כל התקף לב או מחלת דם שהסתבכה מעידים מיד על מחדל בטיפול, אך קיימים מקרים לא מעטים בהם ניתן למנוע את התוצאה הסופית עם אבחנה מדויקת ומתן טיפול הולם בזמן.
היות שקרדיולוגיה היא תחום רחב היקף, רשלנות רפואית במחלות לב ודם איננה מקשה אחת. כמו כן, פעמים רבות רשלנות בתחום זה כלל לא מתחילה אצל קרדיולוג אלא נוצרת מול רופא מתחום אחר כמו רופא משפחה או רופא כונן בחדר מיון. על מנת לעשות קצת סדר בדברים, הנה עיקרי ההיבטים בתחום זה.
רשלנות רפואית בקרדיולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה וכמה אופנים. מכיוון שכל מקרה נבחן לגופו, ניתן דוגמאות לכמה עילות מרכזיות שהוכרו בפסיקה בטיפול במחלות לב ודם.
חשוב להדגיש כי הרשימה שלעיל אינה ממצה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו הספציפיות, תוך בחינת התנהלות הצוות הרפואי בזמן אמת אל מול הסטנדרט הרפואי המקובל.
לא כל טעות או תוצאה לא מוצלחת מהווה רשלנות. כמו בכל תביעה בתחום הרשלנות הרפואית, גם במקרה זה העילה צריכה להתבסס על קיומם של שלושה תנאים מצטברים: (1) אחריות / התרשלות; (2) נזק ו- (3) קשר סיבתי. יש להוכיח שהרשלנות הרפואית גרמה לנזק שהיה יכול להימנע מהמטופל ובני משפחתו במידה שהרופאים לא היו מפרים את חובת הזהירות המוטלת עליהם.
הרופאים נמדדים מבחינה זו לפי מבחן "הרופא הסביר" ונסיבות המקרה. למשל, אם מטופל מגיע לקופת חולים ומתלונן על תסמינים שיכולים להעיד לכאורה על התפתחות אירוע לבבי, רופא משפחה חייב לבצע בדיקת א.ק.ג או לשלוח בהקדם לקרדיולוג או חדר מיון. ככל שרופא המשפחה לא יפעל כאמור, וכתוצאה מכך המטופל ילקה באירוע לבבי, ייתכן שיהיה ניתן לייחס לו אחריות.
רשלנות רפואית בקרדיולוגיה נטענת פעמים רבות בגין אי אבחון אירוע לבבי. זאת מן הטעם הפשוט שאבחון אירוע לבבי בהקדם יכול לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה ואי אבחון עלול להוביל לנזקים גופניים קשים עד כדי מוות. סוגיה מעניינת היא שבמרבית המקרים רשלנות באי-אבחון אירוע לבבי מופנית כלפי רופא שאיננו קרדיולוג. למשל, רופא משפחה בקופת חולים או רופא כונן בחדר מיון.
אלו רופאים כלליים שייתכן שהמטופל הסובל מאירוע לבבי יגיע אליהם לראשונה. רופאים אלה, הגם שהם אינם קרדיולוגיים, חייבים לדעת לאפיין את התסמינים שמוצגים להם ולהפנות את המטופל לבדיקות. לעיתים אף להפנות בהקדם לקרדיולוג או לחדר מיון (אם מדובר על רופא משפחה).
החלטות הרופא בסיטואציות אלה הן קריטיות, שכן עיכוב באבחון אירוע לבבי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך. כאשר מטופל מתלונן על כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה חריגה, כאבים המקרינים לכתף, ליד, ללסת או לגב, או כאשר מדובר במטופל עם גורמי סיכון ידועים, מצופה מהצוות הרפואי לשקול אפשרות לאירוע לבבי ולבצע בירור מתאים. לצד התסמינים עצמם, יש להתייחס גם לגיל המטופל, היסטוריה משפחתית, עישון, מחלות רקע, טיפול תרופתי וגורמי סיכון נוספים.
דוגמה לרשלנות רופא משפחה באבחון אירוע לבבי ניתן למצוא בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי (ת"א 4177/02). באותו מקרה, אדם הגיע לקופת חולים כשהוא מתלונן על תסמינים שהיו צריכים להדליק נורה אדומה לגבי אירוע לבבי (כאב ולחץ בחזה, קוצר נשימה, קושי בעלייה במדרגות, כאבים בכתף, כאבים בצד שמאל ועוד). במקום לשלוח את המטופל למיון בו במועד, הרופאה בקופת חולים רק הפנתה למעקב ובדיקות. יומיים לאחר מכן המטופל קרס בעבודתו בגין אוטם שריר הלב. הוא פונה לבית החולים ונותר בתרדמת. בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-1.3 מיליון שקלים.
במקרה אחר, הרופא במוקד רפואה דחופה טעה בפענוח בדיקת א.ק.ג ואבחן התקף לב כהתייבשות בלבד. כתוצאה מכך, התקף הלב אובחן רק בשלב מאוחר מאוד ולמטופלת נגרמה נכות קרדיאלית בשיעור של 10%. בית משפט השלום ביקר בחריפות את חברת ביקורופא בגין איוש המוקד הרפואי שלה, על ידי רופא נעדר כישורים בסיסיים בקריאת ופענוח תרשים אק"ג. ביקורופא חויבה בתשלום פיצויים בגובה של כ- 210,000 ש"ח (ת"א 33336-03-12).
בנוסף, גבר הגיע לטר"מ (טיפול רפואי מיידי) עקב כאבים בחזה. לאחר זמן קצר הוא שוחרר וכעבור כשעתיים לקה בדום לב, סבל מנזק מוחי קשה ונפטר. בית המשפט המחוזי קבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא השלים את האבחון, לא הבהיר למטופל את דחיפות המצב, נתן הנחיות סותרות ולא דאג לפינוי רפואי מתאים. גובה הפיצוי הועמד על כ- 540,000 ש"ח (ת"א 42164-02-23).
בעיות לב וכלי דם ניתן לאבחן על בסיס בדיקות שונות כמו א.ק.ג, אקו לב, צנתור אבחנתי, בדיקות דם ועוד. במידה שהרופא לא מפענח נכון את תוצאות הבדיקות שנערכות למטופל, וכתוצאה מכך לא מאובחנות מחלות כלי דם או לב המסכנות את חייו ובריאותו של האחרון, ייתכן ולפנינו רשלנות רפואית.
דוגמה ניתן למצוא בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 2146/08. באותו מקרה, בחור צעיר בן 26 הגיע לבית חולים ובעקבות תלונותיו הופנה לבדיקת א.ק.ג. הרופאים שגו בפענוח הבדיקה, לא הפנימו את חומרת מצבו של המטופל, והוא נשלח לביתו עוד באותו היום. החלטה זו התברר כטרגית שכן למחרת בצהריים הבחור נמצא ללא רוח חיים במיטתו. נתיחה שלאחר המוות גילתה כי הסיבה לפטירה הייתה כישלון לבבי כתוצאה מדלקת חריפה וקשה בשריר הלב.
צנתור הוא אחד הטיפולים השכיחים והמוכרים בבעיות לב. למרות שזהו הליך נפוץ במיוחד, לעיתים התנהלותו נופלת אגב רשלנות. במקרים אלה, ככל שנגרם נזק למטופל, יכולה לקום עילה להגיש כנגד הרופאים ובית החולים תביעה.
כך למשל, בת"א 019533/03 אדם הגיע לבית חולים בעקבות אירוע כלילי חריף ועבר צנתור שבמהלכו לקה בזיהום קשה של חיידק אלים. הזיהום גרם למטופל לפגיעות רפואיות רבות. הוא נשלח לשיקום בבית לווינשטיין ונפטר כעבור פחות משנתיים. בית המשפט קיבל את התביעה, קבע כי הרופאים התרשלו כלפי המנוח, ופסק לטובת עזבונו פיצויים בסך כ-800,000 שקלים.
ניתוחי לב כושלים
תביעות רבות מוגשות בעקבות רשלנות בניתוחי לב (ניתוח מעקפים, ניתוח לב פתוח וכדומה) כושלים. גם אי מתן הסכמה מדעת, ביצוע ניתוח רשלני, מעקב לקוי אחר המנותח לאחר סיום ההליך הרפואי, או אי שקילת דרכי טיפול אחרות, הם חלק מהמקרים אשר בגינם נפתחים הליכים בבתי המשפט.
כך למשל, בית משפט השלום פסק למשפחת מטופלת שנפטרה לאחר ניתוח מעקפים סך של כ- 280,000 ש"ח. נקבע כי הצוות הרפואי לא התרשל בביצוע הניתוח, אולם התרשל בכך כי לא מסר למנוחה מידע מלא על חלופות טיפוליות, ובפרט האפשרות לביצוע הניתוח מוקדם יותר (ת"א 60322-07-19).
במקרה אחר, בית משפט השלום קבע כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול במנוח, שהגיע עם קוצר נשימה ורקע מחלות לב קודמות. נקבע כי לא בוצע אבחון נכון של מצב החירום הלבבי, לא ניתן ניטור מתאים באמצעות בדיקות אק"ג ולא בוצעה התייעצות עם קרדיולוג. מחדלים אלו הובילו להתדרדרות מצבו ולאובדן הכרה, עד לפטירתו כחודשיים לאחר האשפוז. גובה הפיצוי הועמד על סך של כ- 814,000 ₪ (ת"א 5110-09-19).
רשלנות רפואית בקרדיולוגיה היא תחום מורכב, המשלב בין ידע רפואי מתקדם לבין הבנה משפטית מעמיקה. לא כל תוצאה רפואית קשה מעידה על רשלנות, אך כאשר מתרחשת טעות שניתן היה למנוע, חשוב לדעת שיש למטופלים זכויות.
הנקודה החשובה ביותר היא לא להתעלם מסימני אזהרה, לא רפואיים ולא משפטיים. אם משהו מרגיש לא תקין, כדאי לבדוק, לשאול, ולהתייעץ. לעיתים, פעולה אחת בזמן יכולה להציל לא רק את הבריאות, אלא גם את העתיד הכלכלי.
הדרך למימוש הזכויות אינה תמיד פשוטה, אך עם ליווי מקצועי נכון, ניתן לבחון את המקרה לעומק ולהבטיח כי גם ברגעים הקשים ביותר, לא תישארו לבד.
רשלנות רפואית בקרדיולוגיה עשויה להתקיים כאשר הצוות הרפואי חרג מסטנדרט טיפול סביר באבחון, בטיפול או במעקב אחר מחלת לב. למשל, אי התייחסות לתסמינים מחשידים, פענוח שגוי של בדיקות, עיכוב בהפניה לקרדיולוג או למיון, טיפול שגוי או מעקב לקוי לאחר צנתור או ניתוח לב.
כן, במקרים מתאימים. כאשר היו סימנים מחשידים לאירוע לבבי, כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה חריגה או כאבים המקרינים ליד, לכתף, ללסת או לגב, והרופא לא ביצע בירור מתאים או לא הפנה את המטופל בדחיפות, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית, אם העיכוב גרם לנזק.
כאבים בחזה עלולים להעיד על מצב לבבי מסוכן, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון כמו גיל, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם או היסטוריה משפחתית. אם המטופל שוחרר ללא בירור מתאים, ללא בדיקות נדרשות או ללא הפניה דחופה, ונגרם נזק כתוצאה מכך, ניתן לבחון עילת תביעה.
פענוח שגוי של בדיקות כגון אק״ג, אקו לב, בדיקות דם, הולטר או בדיקות נוספות עשוי להצדיק תביעה, אם בעקבות הטעות לא אובחנה בעיה לבבית בזמן ונגרם נזק למטופל. השאלה המרכזית היא האם רופא סביר היה צריך לזהות את הממצא ולפעול אחרת.
כאשר קיימת אינדיקציה רפואית ברורה לצנתור דחוף, עיכוב בלתי סביר בביצוע הפעולה עלול להחמיר את הנזק לשריר הלב ואף לסכן חיים. אם ניתן להוכיח שהעיכוב חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת וגרם לנזק, ייתכן שקיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית.
כן. רשלנות יכולה להתבטא לא רק בביצוע הניתוח עצמו, אלא גם בהחלטה אם לבצעו, בהסבר שניתן למטופל, בבחינת חלופות טיפול, ובמעקב לאחר הניתוח. אם לאחר ניתוח לב הופיעו סימני החמרה שלא זכו למענה מתאים, ונגרם נזק, ניתן לבחון אחריות רפואית ומשפטית.
כדי להוכיח רשלנות רפואית בקרדיולוגיה יש לבחון את התיעוד הרפואי, את התלונות שהציג המטופל, את הבדיקות שבוצעו, את ההחלטות שהתקבלו ואת הקשר בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק. לרוב נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה או כירורגיית הלב.
גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה ותלוי בחומרת הנזק, שיעור הנכות, הפסדי השכר, הוצאות רפואיות, צורך בעזרה, כאב וסבל ולעיתים גם קיצור תוחלת חיים. במקרים של נזק לבבי משמעותי, הפיצוי עשוי להגיע לסכומים גבוהים, בהתאם לנסיבות המקרה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)