בתי המשפט בישראל הביעו לא אחת עמדה לגבי האחריות הכבדה הרובצת על כתפיהם של רופאי משפחה, על אף העובדה שאינם הרופאים המקצועיים. "האבחנה היא יסוד הרפואה", נקבע בפסיקה, והיא מוטלת פעמים רבות על רופאים אלה. דווקא בשל סיבה זו, ציינו לא אחת כי ביסוד האבחנה הנכונה גלומה אחריות כבדה.
בין אם זה מפתיע אתכם ובין אם לא, חלק ניכר מהתביעות הנוגעות לרשלנות רפואית מוגשות כנגד רופאי משפחה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים החולה/המטופל מגיע בשלב ראשון לרופא המשפחה בקופת חולים ורק לאחר מכן מופנה להמשך טיפול (כך למשל, בהתאם לנתונים בינלאומיים, אדם רואה רופא משפחה במדינות ה- OECD כ- 6 פעמים בשנה).
רופאי משפחה צריכים לדעת כיצד לאפיין את התסמינים שמוצגים על ידי המטופל ולבצע אבחנה רפואית מדויקת ככל האפשר לאחר הפניית המטופל לכל המומחים הרלבנטיים. רשלנות באבחון מחלה על ידי רופא משפחה עלולה (מן הסתם) לגרום לנזק ואף לנזק חמור.
במאמר זה ננסה לעשות סדר ולהסביר מהי רשלנות רפואית של רופא משפחה, באילו מצבים היא מתגבשת, כיצד בתי המשפט בוחנים מקרים כאלה ומה כדאי לעשות כאשר עולה חשד כי נגרם נזק כתוצאה מטיפול לקוי של רופא משפחה.
כדי להוכיח רשלנות רפואית יש להראות כי הרופא סטה מהתנהלות של רופא סביר וסטייה זו גרמה לנזק ממשי למטופל. הציפייה אינה לשלמות, אלא להפעלת שיקול דעת מקצועי, זהיר וסביר.
תביעות בגין רשלנות רפואית מצד רופא משפחה יכולות להיות מוגשות מחמת המקרים הבאים (לא רשימה סגורה):
לעיתים, כשלים אלו אינם מתרחשים בהכרח כמקרה בודד, אלא מצטברים לאורך זמן. במקרים אלו, דווקא ההצטברות, למשל תוצאה שלא נבדקה + תלונה שלא זכתה להתייחסות + הפניה שלא ניתנה, היא זו שמובילה בסופו של דבר לנזק משמעותי.
יצוין כי תביעות בגין רשלנות רפואית כפופות למגבלת זמן. ככלל, ניתן להגיש תביעה בתוך 7 שנים ממועד האירוע. עם זאת, במקרים רבים, הנזק אינו מתגלה מיד, אלא רק לאחר תקופה. במצבים כאלה, מניין השנים עשוי להתחיל מהמועד שבו התגלה הנזק והקשר בינו לבין הטיפול.
פעמים רבות כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית נגד רופא משפחה עולה השאלה בדבר "גבולות האבחון הסביר". כלומר, האם הרופא היה יכול לאבחן את מחלתו של המטופל לאור תלונותיו ותסמיניו או שמא ייחוס רשלנות למעשיו הוא "חוכמה שבדיעבד".
מצד אחד, בתי המשפט מטילים אחריות כבדת משקל על רופאי משפחה בבואם לאבחן (או לא לאבחן) מחלה. הלכה פסוקה היא שרופא משפחה איננו רשאי להסתפק בתלונות ובתסמינים שמוצגים בפניו אלא עליו להיות אקטיבי וליזום בירורים משלימים. קרי, לחקור ולשאול את המטופל שאלות נוספות שיעזרו לו להתחקות אחר מקור מצוקתו הרפואית.
מצד שני, רופא משפחה הוא רופא כללי שהתמחותו איננה בענפי רפואה ספציפיים. התנהלותו בפועל נבחנת בהתאם למבחן הרופא הסביר שהוגדר לאורך השנים בפסקי דין. היות שרופא המשפחה הוא הראשון בשרשרת המטפלים הוא נדרש לעמוד ברף מומחיות שונה מהסטנדרט המצופה מרופא במרפאת מומחים או בבית חולים. מנגד, חובת הזהירות שמוטלת על רופא המשפחה מכירה במגבלותיה של הרפואה הציבורית בישראל ומבקשת להימנע ממצב של רפואה מתגוננת והפניית חולה לבדיקות מקיפות גם במקרה של "שמץ של מחלה" (בהתאם לנתונים כ- 40% מהרופאים בישראל דיווחו שהם רואים כל מטופל כפוטנציאל לתביעה).
יפים לעניין זה דבריו של השופט יוסף שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר עמד על האחריות המוגברת המוטלת דווקא על רופא המשפחה. לדבריו, העובדה שרופא המשפחה אינו מומחה בתחום מסוים אינה מפחיתה מחובתו, אלא להפך, מחייבת אותו להיות בעל כושר אבחנה וניסיון. כפי שהדגיש, יכולת האבחון היא מאבני היסוד של המקצוע הרפואי, ואבחון נכון ובמועד עשוי להיות ההבדל שבין החמרת מצב לבין הצלת חיים (ת"א 6359/04).
את העילה לרשלנות רפואית יש להוכיח על פי שלושת היסודות המוכרים של עוולת הרשלנות: קיומה של אחריות (התרשלות), קיומו של נזק וקשר סיבתי ביניהם. על פי רוב, הדיון המשפטי יעסוק בתלונות שהוצגו בפני רופא המשפחה ובסיבות שהביאו לכך שמחלתו של המטופל לא התגלתה.
האם הרופא פעל כרופא סביר? האם הוא שאל את כל השאלות הנכונות? האם הוא בירר את כל הסוגיות? וכדומה. לעיתים, כשהתביעה מוגשת כנגד רופא משפחה שלא ביצע מעקב כראוי או לא פענח בדיקות כנדרש, טענות התובעים יהיו בהתאם. סוגיה נוספת היא הקשר הסיבתי בין התנהלות הרופא לבין הנזק שנגרם. יש להוכיח שהנזק שנגרם למטופל היה נמנע או מופחת במידה שרופא המשפחה היה מאבחן כראוי את המצב לאשורו.
כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית של רופא משפחה, השלב הראשון הוא איסוף מלוא התיעוד הרפואי: ביקורים אצל רופא המשפחה, הפניות, תוצאות בדיקות, סיכומי מומחים, אשפוזים ותיעוד הנזק שנגרם. לאחר מכן יש לבחון, באמצעות עורך דין העוסק בתחום ובסיוע מומחה רפואי מתאים, האם רופא משפחה סביר היה צריך לפעול אחרת בנסיבות המקרה.
במקרים רבים, כאשר הרופא פעל במסגרת קופת חולים, התביעה תוגש נגד קופת החולים כמי שאחראית לשירות הרפואי שניתן למטופל. עם זאת, לא כל טעות או אבחון מאוחר מצדיקים תביעה. יש להראות כאמור התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק.
התובע סבל כשנה מתכיפות במתן שתן ודימום רקטלי. הוא פנה לרופא המשפחה, שהפנה אותו לבדיקת דם שנועדה לבדוק חשש לסרטן בערמונית. למרות תוצאות חריגות, רופא המשפחה לא התייחס לתוצאות הבדיקות והתובע אובחן כסובל מסרטן רק כשנה וחצי לאחר מכן. בינתיים, הפכה המחלה להיות בדרגת ממאירות גבוהה. הוא הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד שירותי בריאות כללית כמעסיקתו של הרופא וקיבל פיצוי בסך של כמיליון ש"ח (ת"א 10061-10-14).
בת"א 37740-08 בית משפט השלום פסק פיצויים בסך של כ-615,000 שקלים בגין אבחון מאוחר של סרטן על ידי רופאת משפחה שייחסה תלונות המטופלת לטחורים. בפסק הדין הודגש כי רשלנות הרופאה באה לידי ביטוי ביתר שאת נוכח העובדה שהמטופלת שבה וחזרה אליה עם אותן תלונות כמה פעמים.
במקרה אחר, צעיר נפל ונחבל בידו. הוא הלך לרופא המשפחה, שלא אבחן דבר מה חריג, ושלח אותו לביתו. מספר חודשים לאחר מכן, התגלה כי הצעיר סובל משבר מתמשך בשורש כף היד והוא נאלץ לעבור ניתוח. בית משפט השלום קבע כי הכשל באבחון השבר מהווה רשלנות, במיוחד לאור העובדה כי הרופא המטפל לא הוסמך לעסוק ברפואה בישראל. גובה הפיצוי הועמד על כ- 145,000 ש"ח (ת"א 5517-09).
בע"א 9656/03 בית המשפט העליון ביקר בחריפות רופא משפחה שלא שלח מטופלת לבדיקות קולונוסקופיה שהיו מגלות את סרטן המעי. נקבע כי על רופא המשפחה להקדיש זמן לשיחה עם החולה כדי להגיע לתמונה כוללת של מצב בריאותו ומחושיו, זאת במיוחד במקרים של חולה שתלונותיו אינן חדלות. גובה הפיצוי הועמד על כ- 225,000 ש"ח.
בת.א 959/00 רשלנות רופאת המשפחה באה לידי ביטוי באבחון אנדוקרדיטיס (דלקת פנים הלב) ואי הפנייה לבית חולים. בית המשפט קבע כי נמצא קשר סיבתי בין רשלנות רופאת המשפחה במקרה הנ"ל לבין העובדה שהמטופלת לקתה בשבץ מוחי ונגרמו לה נזקים רפואיים לצמיתות. קופת החולים חויבה בתשלום 30% מסך הפיצויים שנקבעו על כ-650,000 שקלים.
בת.א (ב"ש) 7219/99 אדם שעבר ניתוח לב בילדותו הגיע בגיל 30 לקופת חולים כשהוא סובל מדלקת בלב. רופאת המשפחה לא קישרה בין מצבו הבריאותי של המטופל לבין ההיסטוריה הרפואית שלו, ורשמה לו טיפול אנטיביוטי נגד שיעול. בסופו של היום, רק לאחר שהמטופל הגיע למרכז הרפואי וולפסון אובחנה מחלתו. בפסק הדין נפסקו לתובע פיצויים בסך כ-1.1 מיליון שקלים.
רופא המשפחה הוא לא רק נקודת המפגש הראשונה עם מערכת הבריאות, אלא לרוב גם הגורם היחיד שמלווה את המטופל לאורך זמן. דווקא בשל כך, מוטלת עליו אחריות כבדה, לזהות, לשאול, לבדוק, לעקוב ולא לוותר. כאשר אחריות זו אינה ממומשת, והדבר מוביל לנזק, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית שתזכה בפיצוי משמעותי.
אם אתם חושדים כי נפגעתם כתוצאה מטיפול לקוי של רופא המשפחה, אל תישארו עם הספק לבד. בדיקה מקצועית של המקרה על ידי עורך דין ברשלנות רפואית, כבר בשלבים הראשונים, יכולה לעשות את ההבדל בין החמצה, לבין קבלת פיצויים גבוהים.
לא כל טעות היא רשלנות. כדי שתקום עילה לתביעה, צריך להראות שהרופא פעל באופן שלא תואם את הסטנדרט הסביר, למשל לא הפנה לבדיקות, התעלם מתסמינים או לא עקב אחרי תוצאות, ושכתוצאה מכך נגרם נזק.
סימנים שעשויים לעורר חשד לרשלנות הם תלונות חוזרות שלא נבדקו לעומק, אי הפניה לבדיקות או לרופא מומחה, התעלמות מתוצאות חריגות, היעדר מעקב אחר בדיקות או אבחון שהתעכב באופן שגרם להחמרת המצב. עם זאת, רק בדיקה של התיעוד הרפואי יכולה ללמד אם אכן מדובר ברשלנות.
כן. כאשר לפי נסיבות המקרה היה מקום להפנות את המטופל לבירור נוסף או לרופא מומחה, ואי ההפניה גרמה לנזק, הדבר עשוי להוות רשלנות.
כן, אך לא בכל מקרה של אבחון שגוי. יש לבחון האם בזמן אמת היו בפני רופא המשפחה תלונות, סימנים, בדיקות או נתונים שחייבו בירור נוסף, הפניה למומחה או מעקב. אם האבחון השגוי נבע מהתנהלות בלתי סבירה וגרם לנזק, עשויה לקום עילת תביעה.
כן. הפסיקה מכירה במקרים של "אובדן סיכוי החלמה", כלומר כאשר הרשלנות לא גרמה למחלה עצמה אך פגעה בסיכויי ההחלמה או החמירה את מצבו של המטופל.
בשלב הראשון יש לאסוף את מלוא החומר הרפואי ולבחון את רצף הטיפול אצל רופא המשפחה. לאחר מכן יש לבדוק, בעזרת עורך דין ומומחה רפואי, האם הייתה חריגה מהתנהלות רפואית סבירה והאם קיים קשר בין הכשל לבין הנזק. אם קיימת עילה, ניתן להגיש תביעה נגד הגורמים האחראים, ובמקרים רבים נגד קופת החולים.
כאשר רופא המשפחה פעל מטעם קופת החולים, האחריות המשפטית עשויה לחול גם על הקופה עצמה. לכן, אם הטיפול חרג מהסטנדרט הרפואי הסביר וגרם לנזק, ניתן לבחון תביעה נגד קופת החולים כגורם האחראי לשירות שניתן.
העלויות משתנות לפי מורכבות המקרה, היקף החומר הרפואי, הצורך בחוות דעת מומחה, אגרות והוצאות נוספות. לכן, לפני שמגישים תביעה, חשוב לבצע בדיקה ראשונית של סיכויי ההליך והכדאיות הכלכלית שלו. נעיר, כי לרוב, שכרם של עורכי הדין הינו על בסיס הצלחה, כך שאם לא מושג פיצוי, לא נדרש תשלום שכר.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)