רשלנות רפואית בניתוחי לייזר - מדריך פיצויים

ראשי > רשלנות רפואית

ניתוחים להסרת משקפיים באמצעות לייזר הפכו בשנים האחרונות לשכיחים למדי, ונתפסים בעיני הציבור כקלים וכחסרי סיכון. בפועל, לא כל אחד מתאים לניתוח וביצועו למי שאינו מתאים עשוי להסב נזק בלתי הפיך.

עו"ד רפאל אלמוג עדכון אחרון: 19 ביולי, 2026

חזרה >

טעויות בניתוחי לייזר

ניתוחי לייזר לתיקון ראייה, ובכללם לאסיק ( LASIK- (Laser Assisted In Situ Keratomileusis, נחשבים כיום למעין תרופת פלא עבור מי שסובלים מבעיות ראייה ורוצים להיפטר מהמשקפיים או מעדשות המגע. יש פיתוי רב בניתוח כזה שאורכו לרוב דקות ספורות וכרוך בהרדמה מקומית בלבד, ולכן זה לא מפתיע שניתוחי לייזר הם מהשכיחים בעולם. כך למשל, בהתאם למרכז המחקר של הכנסת, מדובר בניתוח השני בשכיחותו בישראל, והוא נעשה עשרות אלפי פעמים בשנה.

אבל בניגוד לתדמיתו כהליך קוסמטי "קליל", ניתוח הלייזר הוא ניתוח לכל דבר, וטמונות בו סכנות לא מעטות, כולל עיוורון (ראו למשל דגשים והנחיות של ה- FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ביחס לניתוחי לייזר). בהמשך לכך, לאורך השנים הוגשו לא מעט תביעות רשלנות רפואית בעקבות ניתוח לייזר.

קבוצות סיכון רבות

רשלנות בהסרת משקפיים בלייזר עשויה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. כך למשל, ישנם אנשים רבים שאינם כשירים מבחינה רפואית לעבור ניתוח לייזר לתיקון ראייה, אם באופן זמני, כמו נשים בהריון, ואם בכלל, כמו חולי סוכרת קשה. קבוצות סיכון נוספות הם מי שלוקים במחלות אוטואימוניות דוגמת זאבת ומחלות פרקים, מי שסובלים מבעיות בריאותיות שונות בעיניים, כמו קטרקט וגלאוקומה ומי שחולים באיידס וסרטן. גם מי שסובלים מיובש כרוני בעיניים או מי שקרנית העין שלהם דקה במיוחד נחשבים כבלתי מתאימים לניתוחי לייזר. על כן חשוב במיוחד לבצע בדיקות התאמה לניתוח לייזר.

יתרה מכך, כפי שעולה מתביעות הרשלנות רפואית הרבות המוגשות בעקבות ניתוחי לייזר, אחד הגורמים המרכזיים לסיבוכים בניתוחי לייזר היא הימנעות מבירור הולם של מצבו הרפואי של המטופל טרם הניתוח. המחשה לכך היא תביעה שזכתה להדים לפני מספר שנים, בגלל סכום הפיצויים הגבוה במיוחד שנפסק בה – 1.5 מיליון ₪ (ת"א 2079/04). התובע באותו מקרה היה מטופל שאיבד את ראייתו כמעט כליל בעקבות ניתוחי לייזר שבוצע בשתי עיניו לצורך תיקון קוצר הראייה שלו. בעקבות התביעה שהגיש המטופל, קבע בית המשפט כי הצוות הרפואי של המכון בו בוצעו הניתוחים התרשל כשלא הביא בחשבון שהמטופל סובל גם מרוחק ראייה קיצוני, ולכן הניתוח מסוכן מדי עבורו.

כפי שמעיד מקרה זה, הצוות הרפואי שאמון על הניתוח לא תמיד טורח לברר עם המטופלים את ההיסטוריה הרפואית הרלוונטית שלהם. במקרים חמורים הצוות אף מתעלם מסימנים או מידע המעידים כי המטופל נמצא באחת מקבוצות הסיכון. בירור בלתי מספיק לגבי מצבו הרפואי של המטופל או התעלמות מעובדות רפואיות רלוונטיות אודותיו, בהחלט ייחשבו כהתרשלות מצד הצוות ועשויים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, אם נגרם למטופל נזק בעקבות התרשלות זו.

סיכונים בניתוחי לייזר

העדר גילוי נאות

בעיה נפוצה אחרת ביחס לניתוח לייזר שהסתבך היא העדר גילוי נאות למטופל בדבר הסיכונים הכרוכים בניתוח. כך, מטופלים רבים מגיעים למכוני הלייזר לאחר שנחשפו לפרסומים שיווקיים ואולם, לעיתים התמונה שמוצגת להם אינה מלאה דיה, ואינה כוללת הסבר ממשי על הסיכונים, המגבלות והחלופות הקיימות.

לפי חוק זכויות החולה, אין לבצע טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל. הסכמה כזו מחייבת למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי לקבל החלטה מושכלת, לרבות הסיכונים, הסיכויים, תופעות הלוואי והחלופות האפשריות לטיפול. באופן ספציפי, למטופל בניתוחי לייזר יש להסביר כי לאחר הניתוח עלולים להופיע יובש כרוני, כאבים, סנוור, הילות סביב מקורות אור, ירידה באיכות הראייה בלילה, צורך במשקפיים גם לאחר הניתוח, צורך בניתוח מתקן, ובמקרים נדירים גם פגיעה בראייה. כאשר סיכונים אלה אינם מוסברים כראוי, עלולה לקום עילת תביעה גם אם הניתוח עצמו בוצע מבחינה טכנית בצורה תקינה.

כך למשל, בע"א 522/04 בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של המחוזי שחייב את מרכז הלייזר לניתוחי קרנית לפצות מטופל בסך של כ- 450,000 ש"ח לאחר עיוורון באחד מעיניו. נקבע כי היה על המרכז ליידע את המטופל בטרם ביצוע הניתוח כי השימוש במכשיר לטיפול בקוצר ראייה כה גבוה, כפי שאפיין את המטופל, גורר סיכונים מיוחדים ואינו מקובל על כל גורמי המקצוע ברחבי העולם.

בנוסף, בית המשפט המחוזי פסק פיצוי של כמיליון ₪ לאחר שהמטופלת סבלה מקרטוקונוס בעקבות ניתוח לייזר להסרת משקפיים. נקבע כי אין לראות בהסכמת המטופלת לביצוע הניתוח כהסכמה מדעת. זאת, שכן בין היתר המטופלת קיבלה את טופס ההסכמה כחצי שעה בלבד לפני ביצוע הניתוח, והמזכירה במרפאה אמרה לה כי מה שכתוב בטופס זה "שטויות" (ת"א 1319/06).

האינטרס הכלכלי משפיע

התחרות בשוק ניתוחי הלייזר היא רבה, ורופאי עיניים ומכונים לתיקון ראייה מפעילים לעיתים מכבש שיווקי עוצמתי במיוחד על מטופלים כדי לשכנע אותם לעבור את הניתוח. בנסיבות אלה, גוברת הסכנה להעלמת מידע ממטופלים אודות ההשלכות והסיכונים הכרוכים בניתוח.

בשורה של פסקי-דין העוסקים ברשלנות רפואית בטיפולי האסתטיקה הכיר בית המשפט בלחצים השיווקיים להם נתונים מטופלים בתחום זה, וקבע, כי על המטפלים בתחום מוטלת חובת גילוי מוגברת כלפי המטופלים. פירושו של דבר כי על המטפלים למסור למטופלים מידע מפורט ככל האפשר בדבר הליך הטיפול ומגוון הסיכונים הכרוכים בו. על המטפלים גם לוודא כי המטופלים הבינו את המידע שנמסר להם. הפרת חובה זו נחשבת להתרשלות ולפגיעה באוטונומיה של המטופלים, ועשויה להוביל לפסיקת פיצויים למטופלים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהטיפול.

ההלכה בדבר חובת גילוי מוגברת חלה גם על ניתוחי לייזר, שכן אלה לרוב אינם מתבצעים מתוך כורח רפואי, אלא מצורכי נוחות ואסתטיקה, ומשווקים למטופלים בשוק הפרטי מתוך אינטרסים כלכליים של המטפלים.

כך למשל, פיצויים בסך חצי מיליון שקלים נפסקו למטופלת שרופא העיניים שניתח את עיניה בלייזר לא הסביר לה כי יש סיכון שבעיניה תיווצר התעוותות של הקרנית (אקטזיה) בעקבות הניתוח (ת"א 22461/04). סיכון זה התממש במקרה של המטופלת, ונגרם לה נזק אחרי ניתוח לייזר בעיניים. השופט שדן בתביעה שהגישה המטופלת נגד הרופא, קיבל את גרסתה כי לפני הניתוח הרופא "שידר, אם לא להיטות ממש, אזי אופטימיות מוחלטת ומשכנעת" בדבר תוצאות הניתוח. בפסק הדין נקבע, כי הרופא התרשל בכך שהפר את חובת הגילוי שלו כלפי המטופלת, וצוין שם, כי בניתוחים אלקטיביים, דוגמת הניתוח הנדון, חובת הגילוי היא רחבה ומשתרעת על כל הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי המוצע, כולל תופעות לוואי ואי נוחות.

במקרה אחר, מטופל סבל מכשל בניתוח להסרת משקפיים וראייתו נפגעה. הרופא חויב לפצות את מטופל בסך של 215,000 ש"ח בגין העדר הסכמה מדעת בניתוח לייזר. נקבע כי הרופא לא התרשל במהלך הניתוח אולם כן התרשל בכך שלא העמיד את המטופל על מלוא המשמעויות והסיכונים האפשריים מן הניתוח (ע"א 26571-06-11).

כיצד בתי המשפט מיישמים את חובת הגילוי?

חובת הגילוי המוטלת על רופאים מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהליכים אלקטיביים ואסתטיים, ובהם ניתוחי לייזר לתיקון הראייה. בהליכים אלה נדרש הרופא למסור למטופל מידע מלא וברור בדבר הסיכונים, סיכויי ההצלחה והחלופות האפשריות, כדי שהחלטתו לעבור את הניתוח תהיה החלטה מודעת ומושכלת.

החשיבות שמייחסים בתי המשפט לחובה זו באה לידי ביטוי גם בתיק שנוהל על ידי משרדנו. המשרד ייצג צעירה שעברה ניתוח סינוסים, שבמהלכו ביצע המנתח גם הליך כירורגי אסתטי לשינוי מבנה אפה, מבלי שההליך הוצג לה מראש, מבלי שסיכוניו הוסברו לה ומבלי שנתנה לו הסכמה מדעת.

במסגרת התביעה, ת"א 40826-11-20, קיבל בית המשפט את הטענה כי ההתנהלות הפרה את חובת הגילוי ופגעה באוטונומיה של המטופלת, ופסק לזכותה פיצויים בסך של כ־234,500 ש"ח.

איך יודעים אם מדובר בסיבוך מוכר או ברשלנות רפואית?

לא כל סיבוך בעקבות ניתוח לייזר בעיניים מעיד בהכרח על רשלנות רפואית. כמו בכל הליך רפואי, גם בניתוחי לייזר קיימים סיכונים וסיבוכים אפשריים, ולעיתים הם עלולים להתממש גם כאשר הרופא פעל בזהירות ובהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל.

עם זאת, כאשר נגרם למטופל נזק לאחר ניתוח לייזר, יש לבחון אם הנזק נבע מסיכון בלתי נמנע או ממחדל רפואי שניתן היה למנוע. לשם כך יש לבדוק, בין היתר, האם בוצעו למטופל בדיקות התאמה לפני הניתוח; האם נלקחה ממנו היסטוריה רפואית; האם הוסברו לו הסיכונים; האם שיטת הניתוח שנבחרה התאימה למצבו; האם הניתוח בוצע במיומנות; והאם ניתן לו מעקב רפואי ראוי לאחר הניתוח.

מה עושים במקרה של חשד לרשלנות רפואית בניתוח לייזר?

אם אתם חושדים בדבר רשלנות רפואית לאחר ניתוח לייזר, יש לפעול בזהירות וביסודיות.

בשלב הראשון, מומלץ לאסוף את מלוא המידע הרלוונטי. בכלל זה מומלץ לפנות למכון שבו בוצע הניתוח ולבקש העתק מלא של התיק הרפואי, לרבות בדיקות ההתאמה, מיפוי הקרנית, מדידות עובי הקרנית, טופסי ההסכמה, דו"ח הניתוח, סיכומי הביקורת וכל תיעוד של תלונות שהועלו לאחר הניתוח. עוד מומלץ לשמור כל חומר שיווקי או הבטחות כתובות שניתנו לפני הניתוח.

בהמשך, אל תסתפקו בתשובה והסברים של המנתח או קולגות במרפאה. פנו אל מומחה רפואי ניטרלי בתחום רפואת העיניים. המומחה יבדוק האם הניתוח בוצע בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל, אם הייתם מועמדים מתאימים לניתוח, האם שיטת הניתוח שנבחרה התאימה למצבכם, והאם קיים קשר בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק שנגרם.

בנוסף, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין העוסק ברשלנות רפואית. כך, עורך הדין יוכל לבחון את נסיבות המקרה (למשל, האם בוצעו בדיקות התאמה מספקות, האם המטופל קיבל הסבר מלא על הסיכונים, האם הניתוח בוצע בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל ועוד), לסייע באיסוף מלוא התיעוד הרפואי, להפנות את החומר למומחה רפואי מתאים ולבדוק אם קיימת עילה להגשת תביעה.

נפגעתם מניתוח לייזר? בדקו האם מדובר ברשלנות

ניתוחי לייזר להסרת משקפיים עשויים לשפר באופן משמעותי את איכות החיים של מטופלים. עם זאת מדובר בניתוח רפואי לכל דבר, המחייב בדיקות התאמה קפדניות, בירור רפואי מלא, גילוי נאות של הסיכונים והחלופות, ביצוע מקצועי ומעקב לאחר הניתוח. כאשר אחד מהשלבים הללו מתבצע באופן לקוי, עלול להיגרם נזק חמור ולעיתים בלתי הפיך.

אם עברתם ניתוח להסרת משקפיים בלייזר ונותרתם עם נזק רפואי, אל תתמודדו עם המערכת הרפואית לבדכם. פנייה מוקדמת לעורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית היא הצעד החשוב ביותר לצורך בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה והשגת פיצוי כספי משמעותי שיאפשר לכם לקבל את הטיפול המיטבי.

שאלות נפוצות

האם כל ניתוח לייזר שנכשל נחשב רשלנות רפואית?

עצם העובדה שניתוח לייזר לא השיג את התוצאה הרצויה, או שהופיעו לאחריו סיבוכים, אינה אומרת בהכרח שמדובר ברשלנות רפואית. כדי לבסס תביעה יש להראות שהרופא או המכון סטו מהסטנדרט הרפואי הסביר, למשל בבדיקות ההתאמה או בהסברים שניתנו למטופל.

מה ההבדל בין סיבוך ידוע לבין מחדל רפואי?

סיבוך ידוע הוא סיכון מוכר של ההליך, שעלול להתרחש גם כאשר הניתוח בוצע כראוי. מחדל רפואי, לעומת זאת, הוא מצב שבו ניתן היה למנוע את הנזק באמצעות התנהלות רפואית סבירה, למשל הימנעות מניתוח למטופל שאינו מתאים או מתן הסבר מלא על הסיכונים.

האם חתימה על טופס הסכמה מונעת תביעה?

חתימה על טופס הסכמה אינה מעניקה לרופא או למכון חסינות מתביעה. כדי שההסכמה תהיה תקפה, על המטופל לקבל הסבר ברור ומלא על מהות הניתוח, הסיכונים, הסיכויים, תופעות הלוואי והחלופות. אם המטופל חתם על טופס אך לא קיבל מידע מהותי, תקום עילת תביעה בגין היעדר הסכמה מדעת.

מה עושים אם יש יובש קשה או סנוור לאחר ניתוח לייזר?

יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם, במיוחד אם מדובר בתופעות חריגות, קשות או מתמשכות. חשוב לתעד את התלונות, לשמור סיכומי ביקור, מרשמים, בדיקות וכל התכתבות עם המכון.

האם ביצוע ניתוח למטופל שלא מתאים לניתוח יכול להיחשב רשלנות?

כן. אחד המחדלים המרכזיים בניתוחי לייזר הוא ביצוע ההליך במטופל שלא היה מתאים לו מבחינה רפואית. למשל, מטופלים עם קרנית דקה מדי, יובש כרוני משמעותי, מחלות עיניים מסוימות, מחלות רקע או נתונים רפואיים שמגבירים את הסיכון. אם הניתוח בוצע למרות סימני אזהרה כאלה, ונגרם נזק, הדבר יחשב כרשלנות רפואית.