שלום, לאחרונה הורידו לי משמעותית את אחוזי הנכות שהיו לי במשך 3 שנים, לכדי 20%, משמע לאפס מאופס.
אני חולה במחלה שאין לה מרפא והיא שקופה למתבונן מהצד. סובלת מדי יום, לא ישנה בכלל, עם בכיות חמורות בריכוז וזכרון, עם קושי משמעותי בהליכה ועמידה, ואמא שלי מטפלת בי כמעט מסביב לשעון. כדי לא להכנע למחלה, אני עובדת יומיים בשבוע, למשך 4וחצי שעות. ובנוסף עובדת בחצי התנדבות בעמותה למשך כ5 שעות. חיה על שכר זעום וגרה אצל ההורים בלית ברירה.
תכננתי לפנות לועדת ערר, כדי להחזיר את אחוזי הנכות המגיעים לי( שכן הרופא בועדה הרפואית לא הןכיח או נתן כל סיבה שלדעתו מצבי השתפר. להיפך מצבי ממשיך להחמיר).
פניתי לעורכי דין וללבנת פורן, וכולם אמרו שעלי להשיג חוות דעת בשווי אלפי שקלים ממספר רופאים, לא כולל העלות שאשלם להם על הסיוע.
מה הייתם ממליצים לי לעשות? אצל לבנת פורן אני משלמת רק להם ולא לרופאים, שזה עדיף. אבל עורכי הדין שולחים אותי לרופאים מומחים בעלי שם. אני חייבת לקבל את אחוזי הנכות והכרה באובדן כושר העבודה שלי, אחרת לא אוכל להתמודד עם המצב הרפואי הקשה, ועם הזילזול של הביטוח הלאומי בחוסר ההכרה בו.
האם מוטב בכלל לפנות לבד ולקוות שמישהו בועדה יבין אותי ויאמין?
תודה.

2 משתתפים

1 תגובות