השאלה האם ניתנה הסכמה לויתור על סודיות רפואית (על ידי נציג מורשה מטעם החולה, כגון אפוטרופוס), אינה רלבנטית לעניין.
הויתור על הסודיות הרפואית הינה לצורך העיון בתיק הרפואי ומסמכים רפואיים ברשומות הרפואיות.
החוקר אינו יכול להוות תחליף ל"בדיקה רפואית", עם כל הכבוד לבדיקותיו.
לגבי סמכויותיו, צריך להבין שחוקר הביטוח רשאי לחקור ברשות הרבים אודות אדם או מקרה מסוים.
מנגד, אסור לחוקר הביטוח לחדור לרשות היחיד. למשל, אסור לו להיכנס לביתה ולצלם שם.
בנוסף, עליו למלא אחר הוראות הדין, לרבות כללי האתיקה החלים על חוקרים.
במקרה הנוכחי, ובהנחה שהחקירה נעשתה בהתאם לכללי הדין (ספק רב), עדיין מתעוררים קשיים רבים. שכן, מדובר בחולה דמנטי, ולכן לא ברור מה הטעם בחקירה ישירה לצורך בירור מצב דמנטי. כאמור, החקירה אינה יכולה להוות תחליף להערכת רופא מומחה.

בריאות והצלחה!

בברכה,

עו"ד רפאל אלמוג

2 משתתפים

3 תגובות

אשיב לשאלות בהתאמה:
1. להבנתי, "מועדון קשישים" אינו "רשות יחיד", ככל והוא פתוח לרווחת הציבור.
2. השאלה לא ברורה.
3. ככל והשאלה היא האם יש לסווג מועדון קשישים כמוסד רפואי – הרי שהתשובה היא: לא. מועדון קשישים אינו בבחינת מוסד רפואי.
4. כנ"ל. ברשות הרבים מותר לחוקר לצלם. ברשות היחיד, לא. האם ניתן לשוחח עם חסוי? להבנתי יש בדבר טעם לפגם, פגם אתי ופגם משפטי ולכן הראיה גם אם תתקבל (וקשה לי להאמין) שווה כקליפת השום.

חשוב לדעת, כי ככל והחסוי / האפוטרופוס שלו, מיוצגים, חל איסור מוחלט לפנות אליהם.

בברכה,

עו"ד רפאל אלמוג

2 משתתפים

3 תגובות