אין אדם שלא נפל והשתטח על הרצפה במהלך חייו. ברוב המקרים, אנחנו מנקים את האבק וממשיכים הלאה. אולם לעיתים, הנפילה גורמת לנזקים ממשיים. במקרים כאלה, עולה שאלה האם מדובר בתאונה אקראית, או בתוצאה של רשלנות?
אין אדם שלא נפל והשתטח על הרצפה במהלך חייו. ברוב המקרים, אנחנו מנקים את האבק וממשיכים הלאה. אולם לעיתים, הנפילה גורמת לנזקים ממשיים. במקרים כאלה, עולה שאלה האם מדובר בתאונה אקראית, או בתוצאה של רשלנות?
"לא נורא, זה יעבור". מאז שאנחנו ילדים קטנים ונופלים בפעם הראשונה אנו שומעים את המשפט הזה בגרסאות שונות. בהמשך לכך, רוב האנשים רואים בנפילה אירוע שולי שאינו מצדיק התעמקות.
אלא שלא תמיד מדובר ב"מכה קטנה" שאפשר להתעלם ממנה. לעיתים, הנפילה גורמת לנזקי גוף משמעותיים, למשל שברים, קרעים ברצועות, פגיעות ראש ואף נכות מתמשכת. מעבר לפגיעה הפיזית, עלולות להיות לכך גם השלכות כלכליות לא מבוטלות.
כאשר הנפילה נגרמת בשל רשלנות של אחר, ייתכן שהנפגע יהיה זכאי לפיצוי שעשוי להגיע למאות אלפי ש"ח ואף יותר.
לא כל נפילה מזכה בפיצוי. בהתאם לפקודת הנזיקין (ובקיצור "פקנ"ז"), כדי לקבל פיצוי בגין נפילה על יסוד עוולת הרשלנות, יש להוכיח את ארבעת היסודות הבאים:
יודגש כי רק כאשר כל היסודות הללו מתקיימים יחד, עשויה לקום עילת תביעה המזכה בפיצוי.
לעיתים, התשובה לשאלה מה גרם לנפילה אינה מקימה רק עילת תביעה מכוח עוולת הרשלנות, אלא גם עילה נוספת של הפרת חובה חקוקה, כאשר הנפילה נגרמה בעקבות הפרה של הוראת דין שנועדה להגן על שלום הציבור ובטיחותו.
המונח "שטח ציבורי" אינו מוגבל רק למדרכות, מוסדות ציבור או פארקים, אלא כולל גם קניונים, סופרמרקטים וחנויות. הלכה למעשה "שטח ציבורי" הוא כל מקום שבו הציבור רשאי לעבור, לשהות או להשתמש, בין אם מדובר בשטח שבבעלות ציבורית ובין אם בשטח פרטי הפתוח לציבור.
בשטח שלא פתוח לציבור, כגון בית פרטי או מתחם סגור המיועד למוזמנים בלבד, חל סטנדרט שונה של אחריות, לרוב מצומצם יותר.
זהות הנתבע תלויה בראש ובראשונה במקום שבו התרחשה הנפילה ובשאלה מי שלט בפועל על המקום והיה אחראי למנוע את הסיכון. לרוב נוהגים לתבוע את הגורמים הבאים:
יצוין כי במקרים רבים, אין מדובר בגורם אחד בלבד, ולעיתים ניתן להגיש תביעה נגד מספר גורמים במקביל.
כך למשל גם עיריית תל אביב וגם חברת "בזק" חויבו לפצות הולכת רגל שנפלה לאחר שנתקלה במכסה תקשורת של בזק שהיה שקוע במים ולכלוך ושברה את קרסולה. האחריות חולקה בין עיריית תל אביב, שלא תיקנה את המפגע (80%) לחברת בזק שלא פיקחה על התשתיות שלה. סכום הפיצוי הכולל הועמד על 399,000 ש"ח לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 30% (ת"א 59935-01-20).
לעיתים לנפגע יש חלק מסוים בהתרחשות האירוע או בהחמרת הנזק (למשל אדם שהיה שקוע בטלפון הנייד שלו בעת שנתקל במרצפת שבורה).
במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לקבוע כי גם לנפגע יש אחריות מסוימת לנפילה, ולהפחית את הפיצוי בהתאם לשיעור האשם שיוחס לו.
כך למשל, בת"א 38160-10-22 היה מדובר באדם שנפל בעקבות בור בכביש ועיקם את רגלו. בית משפט השלום קבע כי הרשות המקומית אחראית לפצות את הנפגע, אולם הוסיף כי קיים אשם תורם משמעותי של 35%. זאת, מכיוון שנפגע חצה את הכביש במקום אסור ולא הסתכל להיכן שהוא הולך. גובה הפיצוי הועמד לאחר ניכוי אשם תורם על 117,000 ש"ח.
גובה הפיצוי בגין נפילה אינו קבוע מראש, והוא משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות האירוע, חומרת הפגיעה והשלכותיה על חייו של הנפגע.
במסגרת התביעה, ניתן לקבל פיצוי בגין מספר ראשי נזק מרכזיים:
ככל שהפגיעה חמורה יותר, כך יגדל הפיצוי. פגיעות קלות עשויות להסתכם בעשרות אלפי שקלים, בעוד שפגיעות משמעותיות הכוללות נכות או פגיעה בכושר העבודה עשויות להגיע למאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך.
כך למשל, בת"א 36608-03-20 היה מדובר בצעיר שנפל לאחר שיצא לריצה לילית ונתקל בבור בכביש. כתוצאה מכך סבל מפריקה של מרפק ימין ועבר ניתוחים וטיפולי פיזיותרפיה. לדברי בית המשפט, הימצאות בור בגודל של מטר רבוע ובעומק של עשרות סנטימטרים בכביש, מהווה רשלנות ברורה של הרשות המקומית. עם זאת, לאור העובדה שהצעיר רץ בלילה כאשר הוא יודע שהתאורה לקויה, הוטל עליו אשם תורם בגובה של 25%. גובה הפיצוי הועמד על סכום כולל של כ- 455,000 ש"ח לאחר ניכוי אשם תורם ותשלומי מל"ל.
במקרה אחר, רשת פתאל חויבה לפצות אורח באחד ממלונותיה בסך של כ- 50,000 ש"ח לאחר שהחליק בעת שיצא מהאמבטיה עקב מים שהרטיבו את רצפת חדר הרחצה ונחבל בראשו. בית משפט השלום לא רק קיבל את גרסת התובע כי ווילון האמבטיה היה קרוע, אלא הוסיף כי בחדר הרחצה בו אירעה התאונה לא היו קיימים אמצעי בטיחות בסיסיים כגון ידית אחיזה ושטיחון מונע החלקה (ת"א 11221-10-22).
השלבים הראשונים שלאחר הנפילה עשויים להיות קריטיים, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית:
גם אם נדמה שמדובר באירוע שולי, מומלץ לפעול בצורה מושכלת ולא להקל ראש, לעיתים, דווקא הפרטים הקטנים הם אלו שקובעים את התוצאה הגדולה.
נפילה במרחב הציבורי עשויה להיראות כאירוע שגרתי, אבל כפי שראינו, במקרים רבים מדובר באירוע שניתן היה למנוע, ולעיתים אף כזה שמקים זכות לפיצוי משמעותי.
על כן אם נפלתם ונפגעתם, אל תמהרו להמשיך הלאה. בדיקה משפטית מקצועית, כבר בשלב מוקדם, יכולה לעשות את ההבדל ולוודא כי "לא תיפלו בין הכיסאות", אלא תקבלו את כל הזכויות המגיעות לכם.
לא. כדי שתקום זכות לפיצוי, צריך להראות שהנפילה לא הייתה אירוע אקראי בלבד, אלא נגרמה בשל מפגע או סיכון בלתי סביר שהיה באחריות גורם כלשהו, כגון רשות מקומית, בעל עסק, חברת ניהול או גורם תחזוקה אחר. בנוסף, יש להוכיח כי הנפילה גרמה לנזק ממשי וכי קיים קשר בין המפגע לבין הפגיעה.
ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה נזיקית עומדת על 7 שנים ממועד האירוע. עם זאת, כאשר מדובר בקטין, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר רק מגיל 18. בנוסף, במקרים שבהם הנזק מתגלה בשלב מאוחר יותר, עשויה להידחות תחילת מרוץ ההתיישנות.
אין תשובה אחידה. במקרים פשוטים יחסית, שבהם האחריות ברורה והנזק אינו מורכב, התיק עשוי להסתיים בתוך מספר חודשים, לעיתים אף במסגרת משא ומתן מול חברת הביטוח. לעומת זאת, במקרים מורכבים יותר, למשל כאשר קיימת מחלוקת לגבי עצם האחריות, היקף הנזק או הקשר הסיבתי, ההליך עשוי להימשך בין שנה וחצי לשלוש שנים ואף יותר.
כן. העובדה שהמפגע תוקן אינה מבטלת את האחריות. עם זאת, חשוב מאוד לתעד את המפגע מוקדם ככל האפשר, שכן לאחר תיקונו קשה יותר להוכיח את קיומו.
בפועל, ברוב המקרים ההתנהלות נעשית גם מול חברת הביטוח של הגורם האחראי. עם זאת, זהות הנתבעים והאופן שבו נכון להגיש את התביעה תלויים בנסיבות המקרה, ולכן חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין בעל ניסיון בדיני נזיקין ובתביעות נזקי גוף, המכיר גם את ההיבטים הרפואיים של התיק ואת ההתנהלות מול חברות ביטוח ורשויות ציבוריות.
תגובות (0)