חובש נפצע במהלך ביצוע עבודתו במסירות ובחריצות, וסובל עקב כך מנכות שמונעת ממנו לעבוד ומעמידה אותו בפני מצוקה כלכלית קשה. הייתכן שלא יוכר כנפגע עבודה בביטוח הלאומי? למרבה הצער, ובאופן מקומם ביותר, התשובה לכך חיובית, כפי שמעיד תיק המטופל במשרדנו.

לקוחנו בתיק, חובש ונהג אמבולנס בעיסוקו, נפצע קשות בירכו בעת שהעביר חולה כבד-משקל ממיטת בית חולים לאלונקה. כבר בעת האירוע חש כאב חד במפשעה, וכעבור ימים ספורים אובחן נמק בעצם הירך שלו. עקב כך, הוא מנוע מלשוב לעבודתו ועליו להימנע ממאמץ ומעומס על רגליו. ייתכן גם כי יזדקק לניתוח להחלפת עצם הירך.

בהינתן נסיבות אלה, פנינו בשם הלקוח למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בו כנפגע עבודה ולהעניק לו את מלוא הזכויות להן הוא זכאי בביטוח לאומי, לרבות גמלת דמי פגיעה, המשמשת כפיצוי עבור אובדן הכנסה לתקופה מוגבלת. ואולם, למרות שמדובר במקרה מובהק של פגיעה בעבודה, דחה הביטוח הלאומי את התביעה, בנימוק שאין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין עבודתו.

מאחר שנימוק זה אינו מתקבל על הדעת, בחרנו, יחד עם הלקוח, להיאבק על זכויותיו, והגשנו בשמו ערעור על החלטת הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה.

בערעור הדגשנו כי המערער, שהיה בן 36 בעת אירוע הפציעה, היה בריא לחלוטין עד אז, ולכן ברור ונהיר כי נכותו נובעת מאירוע זה. כמו כן, הגשנו לבית הדין חוות דעת רפואית מאת מומחה לאורתופדיה כירורגית, שהעריך כי המערער סובל מנכות צמיתה בשיעור של 30 אחוז וקבע כי אכן יש קשר סיבתי בין נכות זו לבין פציעתו בעבודה.

אין ספק שלקוחנו ראוי שיכירו בו כנפגע עבודה, הזכאי לדמי פגיעה וייתכן שגם לגמלת נכות מעבודה, ועל כן אנו מאמינים כי הערעור יוכרע לטובתו.   

ראו פרסום אודות המקרה בתקשורת:
https://www.arimnews.co.il/news/28445