מה צריך לקרות כדי שחברת ביטוח תכיר באובדן כושר עבודה של מבוטח? לעיתים נדמה כי מדובר במבחן שאי אפשר לעמוד בו.

לראיה: אחת מלקוחות משרדנו, בת 60 כיום, שבוטחה ע"י חברת "מגדל" מפני אובדן כושר עבודה, עברה אירוע מוחי קשה בשנת 2011, בעת שעבדה כסייעת לגננת, אך למרות שהפכה לנכה בעקבות האירוע, סירבה מגדל להמשיך ולשלם את תגמולי הביטוח אשר שולמו לפרק זמן קצר.

מדובר בסירוב תמוה ביותר לנוכח הנתונים הרפואיים שהוצגו למבטחת, המעידים על המגבלות הקשות שמהן סובלת המבוטחת עקב האירוע המוחי, ולנוכח העובדה שבביטוח הלאומי נקבעו לה 58 אחוזי נכות רפואית וכן 65 אחוזי נכות תפקודית (אובדן כושר עבודה) לצמיתות. זאת לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי המבוטחת לא תוכל לחזור לעבודתה כסייעת, כיוון שהיא אינה יכולה לעמוד בדרישות הפיזיות והמנטליות של העבודה. 

יתרה מכך, בעקבות תביעה שהגשנו לבית המשפט כנגד "מגדל", בשם המבוטחת, גם המומחה הרפואי שמינה בית המשפט קבע כי המבוטחת כבר אינה מסוגלת לעבוד כסייעת, לאחר שמצא כי איבדה 50 אחוז מכושר עבודתה וכי מצבה לא צפוי להשתפר בעתיד.

לנוכח קביעות מומחה בית המשפט בתחום התעסוקתי, פעלנו לתיקון כתב התביעה שבו נדרש ממגדל תגמולים חלקיים בלבד עבור התקופה שבמחלוקת. ואולם, גם לבקשה זו מגדל התנגדה בטענה שמדובר ב"הרחבת חזית".

לשמחתנו, דחה בית המשפט את עמדת המבטחת והתיר לנו להגיש כתב תביעה מתוקן, לאחר שקיבל את טענתנו כי הדרישה לתגמולים חלקיים היא בגדר התביעה המקורית. כעת אנו מקווים כי לנוכח הנתונים החותכים שבפניו, יקבל את בית המשפט את התביעה ויחייב את "מגדל" לעמוד בחבותה כלפי המבוטחת.

ראו כתבה שפורסמה אודות התביעה בתקשורת: