פושט רגל לא יזכה לרכיב הפסד ההשתכרות בתביעות לנזקי גוף | אלמוג-שפירא עו"ד

בית המשפט העליון הפך הלכה ותיקה (הלכת ידידיה) וקבע כי כאשר פושט רגל זוכה בפיצויים בגין נזקי גוף, החלק בפיצוי הנוגע להפסדי השתכרות לא יועבר לניזוק אלא לנושיו. בכך, ביקש איפוא בית המשפט העליון להשוות בין ניזוקים שהינם פושטי רגל וכאלו שלא. בית המשפט העליון דן ביסודיות ברציונלים הטמונים בכך ואף פירט את הנוסחה לחישוב הסכום בגין הפסדי ההשתכרות, ככל ובית המשפט לא בודד רכיב זה.  

עו"ד רפאל אלמוג
חזרה >

פושט רגל

כאשר אדם מוכרז כפושט רגל, עוברים נכסיו לניהולו של נאמן. הנאמן מפקיד את הכספים המתקבלים ממכירת הנכסים בקופת כינוס נכסים, שממנה מחולקים כספים לנושי החייב. לפני כחמישים שנה התמודד בית המשפט העליון עם שאלה חשובה: האם פיצויים שנפסקו לפושט רגל בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, למשל תביעת רשלנות רפואית או תביעה עקב תאונה, ייכנסו לקופת הכינוס או  שמא יישארו בידיו?

בזמנו הכריע בית המשפט בשאלה זו לטובת הניזוקים פושטי הרגל וקבע כי פיצויים מהסוג הנזכר לא יועברו לקופת הכינוס. לכאורה, הכרעה זו, שנודעה כ"הלכת ידידיה", מגשימה תכלית ראויה בכך שהיא מבטיחה קיום בכבוד לחייבים המתמודדים עם מצוקה כפולה: קושי כלכלי ופגיעה גופנית. ואכן, שנים רבות משלה הלכה זו בכיפה בבתי המשפט, עד לתפנית שאירעה לפני שבועות מספר.

אחרי דיון מאוחד בערעורים שהוגשו לו בשני תיקים שונים, החליט כעת בית המשפט העליון לשנות את הלכת ידידיה וקבע כי חלק מהפיצויים בגין נזקי גוף שייפסקו לפושטי רגל בכל זאת יועברו לקופת הכינוס. מדובר באותו חלק בפיצוי המשקף הפסדי השתכרות של הניזוק בעבר ולעתיד, בעוד רכיבי פיצוי אחרים, כגון פיצוי עבור כאב וסבל, יישארו בידיו.

עיקול על פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים

תיק אחד שעמד לדיון נגע לר'"ג: אדם שנקלע לקשיים כלכליים כבר לפני למעלה מעשור, והוכרז כפושט רגל ב-2015, לאחר שהצהיר שחובו עומד על 2.1 מיליון ש"ח. כעבור כמה חודשים נפסקו לר"ג פיצויים בסך של כ-46 אלף ש"ח בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שנקלע אליה ב-2011.

כבר עם פתיחת ההליכים בתיק תאונת הדרכים, הוטל עיקול על פיצויים עתידיים שייפסקו לר"ג, לבקשת אחת מנושיו, חברה בע"מ. ואולם, לאחר פסיקת הפיצויים, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול העיקול ועל העברת כספי הפיצויים לר"ג, בהתאם להלכת ידידיה.

התיק השני נגע לב"ק, שהוכרז אף הוא כפושט רגל ב-2015,  ובהמשך נפסקו לו פיצויים בסך של כ-560 אלף ש"ח בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעבר בתאונת דרכים. לטענת ב"ק, הסתבכותו הכלכלית שהובילה לפשיטת רגל נובעת מהדרדרות במצבו הרפואי עקב פציעתו בתאונת הדרכים. גם כאן הטיל בתחילה בית המשפט המחוזי עיקול על הפיצויים שהיו צפויים לב"ק, אך לאחר שנפסקו פיצויים, יישם את הלכת ידידיה והורה לבטל את העיקול ולהעביר את הכספים לב"ק.

הנושה של ר"ג לא השלימה עם ההחלטה בעניינו וערערה לבית המשפט העליון, וכך עשה גם כונס הנכסים הרשמי בעניינו של ב"ק. המערערים טענו כי הגיעה העת לבחון מחדש את הלכת ידידיה, שעם הזמן זכתה לביקורת רבה בבתי המשפט. לעומת זאת, לשכת עורכי הדין, שביקשה להצטרף לדיון כ"ידידת בית המשפט", טענה כי אין מקום לשינוי ההלכה, וגם אם כן, יש להותיר את ההכרעה בעניין למחוקק.

האם גוף החייב הוא "נכס"?

סעיף 21 לפקודת הנזיקין קובע כלל מיוחד: אם פושט רגל נפגע מעוולה שגרמה נזק ממון לנכסיו, הזכות לתבוע בגין העוולה מוקנית לנאמן האחראי על קופת הכינוס. פירוש הדבר גם, כי הנאמן זכאי לשים ידיו על פיצויים שייפסקו בתביעה. עם זאת, בהלכת ידידיה נקבע כי הכלל לא חל על תביעות נזקי גוף, שכן בניגוד למקרקעין ומיטלטלין השייכים לו, גופו של פושט הרגל אינו "נכס". לכן, תביעה בגין נזקי גוף היא זכות אישית של פושט הרגל שאינה מוקנית לנאמן.

לעומת זאת, שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין העיקרי בענייננו, קבעה, כי אין מקום כיום לפרשנות המצמצמת שניתנה למונח "נכס" בעניין ידידיה. פרשנות זו הושפעה מגישת הדין האנגלי והדין הישראלי בעבר, אך לפי חוק יסודות המשפט מ-1980, ממילא כבר אין חובה להישען על הדין האנגלי לצורך פרשנות של חקיקה ישראלית, וממילא הפרשנות למונח "נכס" השתנתה עם הזמן, באנגליה ובישראל כאחד.

כך, לאחרונה, ציינה השופטת, הכירה הפסיקה האנגלית באפשרות לפצל בין רכיבים שונים של הפיצוי בגין נזקי גוף וקבעה כי פיצויים בגין הפסדי שכר הם בגדר נזקי ממון או "רכיבים נכסיים", המוקנים לנאמן. כמו כן, בפסיקה בישראל בתחום דיני הנזיקין נקבע כי כושר השתכרות הוא "נכס השייך לבעליו".

לנוכח זאת, יש לקבוע כי סעיף 21 מקנה לנאמן את זכות תביעה גם בגין עוולה שגרמה נזקי גוף לפושט רגל ופגעה בכושר השתכרותו וכן את הזכות לקבל את הפיצויים שהחייב זכאי להם בגין הפגיעה בכושר השתכרותו, במובחן מפיצויים בגין כאב וסבל והוצאות, שיישארו בידי החייב.

פרשנות לאור תכלית דיני פשיטת רגל ודיני הנזיקין

כנימוק נוסף, ציינה השופטת וילנר כי פיצוי נזיקי בגין הפסדי השתכרות הוא תחליף למשכורת, וכי אין הצדקה להבחין בינו לבין משכורתו הממשית של פושט רגל. כיוון שברגיל נדרשים חייבים להעביר את משכורתם או חלקה לקופת הכינוס, העברת הפיצויים בגין פגיעה בכושר השתכרות לקופה תמנע אפליה בלתי מוצדקת בין חייבים משתכרים לבין חייבים שפוצו בגין פגיעה בכושר השתכרות.

לדברי השופטת, שינוי הלכת ידידיה באופן זה מגשים את שתי התכליות שביסוד דיני פשיטת הרגל: חלוקה היעילה והוגנת של נכסי החייב בין נושיו, לצד מתן אפשרות לחייב לשקם את חייו. כמו כן, השינוי מתיישב עם התכלית הבסיסית של דיני הנזיקין שהינה "השבת המצב לקדמותו".

אלמלא העוולה ונזקי הגוף שנגרמו לו, היה נדרש פושט הרגל להעביר את משכורתו או חלקה לקופת הכינוס. לכן יישום הלכת ידידיה משפר את מצבם של ניזוקים פושטי רגל לעומת מצבם אלמלא העוולה. לעומת זאת, שינוי ההלכה, יעמיד אותם במצב דומה לזה שהיו בו אלמלא העוולה.

אופן החישוב וסוף דבר

איך יודעים מהו סכום הפיצוי המתייחס להפסדי השתכרות מתוך סכום הפיצוי הכולל? לצורך העניין, הבחינה השופטת וילנר בין שני סוגי מקרים.

אם בית המשפט שפסק את הפיצוי ציין מפורשות מהו סכום הפיצוי שניתן בעבור הרכיב של הפסדי השתכרות, ויש לשאוף שכך יקרה כאשר הניזוק נמצא בפשיטת רגל, אז ניתן לבודד בקלות סכום זה.  אם בכל זאת אין בפסק הדין הנזיקי הבחנה בין רכיבי פיצוי שונים, יצטרך בית המשפט שדן בתיק פשיטת הרגל לקבוע בעצמו מהו סכום הפיצוי בגין הפסדי השתכרות מתוך סך הפיצויים שנפסקו.

בהמשך לכך, פירטה השופטת את נוסחת חישוב סכום הפיצוי על הפסדי השתכרות שיש להשתמש בה, לצורך בידוד סכום זה מתוך כלל הפיצוי.

ומה לגבי ר"ג וב"ק? את תיקיהם הוחלט להחזיר לדיון בבית המשפט המחוזי, שיקבע מהו הסכום הנוגע להפסדי השתכרות, מתוך סכום הפיצויים שקיבל כל אחד מהם. לאחר החישוב יועבר הסכום לידי הנאמן האחראי על קופת הכינוס של כל אחד מהחייבים.

[ע"א 10217/16 ב.ת.ב-בניני תעשיה באר שבע בע"מ נ. רפאל ג'ינר]

מאמרים נוספים בנושא

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *