תביעות שעניינן איחור באבחון

בעולם תיקי הרשלנות הרפואית קיים מקום משמעותי לתביעות שעניינן איחור באבחון של מצב רפואי, באופן לפיו אבחון מוקדם היה מצליח להביא לתוצאות טובות יותר ולסיכוי החלמה גבוהים יותר.

למעשה כל הנושא המשפטי מתחיל בסיפור עובדתי פשוט של אדם שפונה לרופא ומתלונן על תלונות רפואיות. לדוג', תלונות על בעיות של קשב וריכוז, עייפות וכאבים מפושטים. במקרים מסוימים יכול הרופא לשייך את התלונות למצבים נפשיים לדוגמא, ובמצב זה, למרות שהתלונות חוזרות, לא נשלח החולה לבדיקות רחבות יותר.

אותו החולה יכול להיות מוגדר כחולה עם כאב כרוני, לסובל מבעיות קשב וריכוז ואף לכזה הזקוק לטיפול תרופתי פסיכיאטרי. לצערנו הרב, מתגלה במקרים לא מעטים, כי המהירות לאבחן את החולה למעשה מנעה אפשרות לאבחן את המחלה האמיתית שקיננה בו, ולעיתים מדובר במחלה קשה מאוד כגון מחלת הסרטן, אשר אבחונה באיחור יכול לגרום לחולה לנזק אדיר בסיכויי ההחלמה שלו.

במקרה שכזה, עולה השאלה, מה יכול לעשות חולה אשר מחלתו אובחן באיחור בשל רשלנותו של הרופא המטפל ? כיצד ניתן לתבוע או כלל להעריך את הנזק בפועל שנגרם ?

רשלנות רפואית בשל אבחון שגוי

הבעייתיות נבעה מכך שברור כי הרופא שהתרשל באבחון לא "גרם" למחלה, אלא שאחריותו היא למעשה בהיעדר אבחונה במועד. לאור זאת, היה על בית המשפט לשקול ולהכריע כיצד יש לפסוק במקרים מהסוג הזה. הפתרון לסוגיות אלו קיבל ביטוי בהלכת בית המשפט העליון הידועה כהלכת פאתח.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בהלכת פאתח, תובע אשר יוכיח כי בשל רשלנות נגרמה פגיעה בסיכוי ההחלמה שלו, יזכה לפיצוי בהתאם לשיעור הפגיעה בסיכויי ההחלמה שלו ככל ומדובר בפגיעה מהותית. לדוג', אם הייתה פגיעה של 30% בסיכויי ההחלמה שלו, יקבל התובע פיצוי בשיעור 30% מנזקיו. כך גם לצורך העניין במקרה בו הפגיעה בסיכויי ההחלמה עמדה על 68%.

לאחר הלכת פאתח פורסמו עמדות וביקורות שונות. מחד כאלו אשר קבעו כי אין לקבל מצב בו, פגיעה בפחות מ – 50% תעניק זכות תביעה. מנגד, עמדה ביקורת לפיה, במקרה של פגיעה של למעלה מ – 50% יש לפסוק את מלוא הפיצוי ולא יחסי בלבד. הדבר קיבל ביטוי בין היתר בפסיקת בית המשפט העליון בעניין מלול, אך גם שם עקרונותיה של הלכת פאתח נותרו מבוססים.

כל זאת עד לימים אלו. בימינו אנו (נכון לנובמבר 2015) יצאה מבית המשפט העליון הלכה חדשה (הלכת ל.ד.) לפיה חל שינוי בנושא התביעות בגין אובדן סיכויי החלמה. כבוד השופט עמית מבית המשפט העליון קבע בפסק הדין העדכני, כי מעתה, בכל מקרה בו יוכיח תובע, כי הפגיעה בסיכויי החלמתו כתוצאה מרשלנות עולה על – 50%, הרי שיש לפסוק לו פיצוי מלא, כלומר – 100% מהנזק שלו. המדובר כאמור בשינוי מהותי ליישום הלכת בית המשפט העליון עד עתה.

המשמעות של קביעת בית המשפט העליון העדכנית היא למעשה העלאת סכום הפיצויים במקרה של פגיעה משמעותית (למעלה מ – 50%) בסיכוי ההחלמה כתוצאה של רשלנות. מעניין יהיה לראות את השלכות הפסיקה הזו על התביעות הממתינות לפסקי דין, ובכלל על התנהלותם של צוות רפואי. ייתכן ופסיקה זו תוביל מחד למצב ציבורי/רפואי לפיו תושג תשומת לב רבה יותר של רופאים על מנת למנוע מצבים של איחור באבחון. מאידך, יכול הדבר להוביל גם ל"רפואה מתגוננת", כלומר – הפניית חולים לבדיקות מורחבות ומיותרות תוך גרימת סיכון, וזאת על מנת למנוע "סיכון לתביעה עתידית".

כך או כך, השלכה של הלכת בית המשפט העליון על המציאות הינה תמיד נושא שיש לבוחנו לאורך זמן ובאספקלריה נכונה. נעקוב ונמתין לפסיקות נוספות בנושא זה שהנו ללא ספק אחד המרתקים בעולם הרשלנות הרפואית בישראל.

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635






    עדכונים



      רשלנות רפואית

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום רשלנות רפואית

      • המשך נתינת כדור במקום שלא היו צריכים אותו

        14.07.20

        שלום וברכה. רציתי בבקשה לבדוק אם יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית שהרופא המשיך לתת לי כדור שאסור היה לי להמשיך לקחת בנובמבר 2018 עברתי התקפת לב. אח

        מאת: יוסף מנדו

      • ביה"ח נתנה לבת שלי ת.ז. של מישהו אחר

        08.07.20

        שלום נולדה לי בת לפני כחצי שנה ואתמול כשרציתי לקבוע תור לרופא מכיון שלא הרגישה בטוב אמרו לי בקופ"ח שהיא לא מבוטחת בביטוח לאומי בבדיקה שערכתי בסיוע

        מאת: הודה

      • שגיה באבחן

        26.05.20

        יש לי ילד קטן 2 וחצי נפל על היד שלו מכסא הרכב לקחתי אותו לבית חולים טרם ואז אמרו לנו שיש שבר ביד ושמו לו גבס על היד אחרי 2 ימים הלכתי לרופא אורטופד וה

        מאת: סומר