רשלנות רפואית בטיפול בדלקת התוספתן

ראשי > רשלנות רפואית > מאמרים

התעלמות הצוות הרפואי מתסמינים המעידים על דלקת של התוספתן, אבחון שגוי ומתן טיפול מאוחר, עשויים להוביל לנזק קשה אצל המטופל. על כשלים אלו, לרבות דוגמאות מפסיקת בתי המשפט, בסקירה הבאה שערכנו עבורכם.

עו"ד רן שפירא יונ 7, 2017

חזרה >

התוספתן (הידוע בלעז כ"אפנדיציט") הוא מעין צינור בגופנו, באורך של כ-10 ס"מ בממוצע, המחובר למעי הגס ומשתלשל ממנו. מצד אחד, רווחת הדעה כי התוספתן אינו ממלא תפקיד חשוב בגוף האדם ואין בו תועלת ממשית. מצד שני, זהו איבר שעלול להזיק לנו, כאשר מתפתחת בו דלקת. למעשה, דלקת התוספתן היא מחלה נפוצה יחסית, שנגרמת ע"י שאריות מזון וצואה שמצטברות בתוספתן או כתוצאה מהתעבות תאי הלימפה באיבר זה בעקבות מחלה כלשהי. הדלקת מתבטאת בהיווצרות מוגלה בתוספתן ובהתנפחותו, ועלולה להביא להתנקבותו או ל"התפוצצותו" כפי שנהוג לכנות זאת.

דלקת התוספתן היא תופעה מסוכנת ביותר, שכן התפוצצות התוספתן מביאה לפיזור התכולה הדלקתית שבתוכו בחלל הבטן ומועדת ליצור זיהומים קשים אצלה החולה שעלולים להוביל למותו. על כן, יש חשיבות עליונה לאבחון מהיר של הדלקת ולטיפול בה באמצעות ניתוח להסרת התוספתן. לעיתים יש למהר לתת לחולה אנטיביוטיקה בטרם הניתוח כדי לעכב את התפתחות הדלקת. לעיתים קרובות דלקת התוספתן מופיעה אצל ילדים ומתבגרים, אך גם מבוגרים עלולים ללקות בה.

התסמינים המוכרים של דלקת התוספתן הם כאב חד בצד הימין של הבטן התחתונה, חום ולעיתים גם הקאות, שלשולים, קושי ליישר את הבטן וצריבה בעת מתן שתן. עם זאת, קיים קושי באבחון דלקת התוספתן, הנובע מכך שהתסמינים הנזכרים עשויים להעיד גם על מחלות אחרות, והזיהוי הוודאי של הדלקת נעשה רק כאשר התוספתן המודלק נחשף במהלך הניתוח להסרתו.

למרות הקושי לאבחן בוודאות דלקת בתוספתן ללא ניתוח, התעלמות של רופאים מסימנים מחשידים שעלולים להעיד על המחלה ואי-נקיטת אמצעים מספיקים לאבחונה, כגון ביצוע בדיקת אולטרסאונד בבטן החולה, עשויים בהחלט להיחשב לרשלנות רפואית, וכך גם טיפול לקוי בדלקת אחרי אבחונה וכן כשלים בניתוח להסרת התוספתן המודלק.

למרות כאבי הבטן החריפים, הילדה שוחררה לביתה

דוגמה למקרה בו דלקת תוספתן לא זוהתה מהר מספיק ניתן למצוא בתיק שנדון בבית משפט השלום בירושלים (תא (י-ם) 6655/05). באותו מקרה, ילדה בת שש התלוננה על כאבי בטן חריפים והובאה לבדיקה של רופא משפחה ורופא כירורג בקופת החולים. הכירורג הפנה את הילדה לחדר מיון בבית החולים, אך רופא הילדים שבדק אותה שם אבחן שהיא סובלת מדלקת ריאות ושחרר אותה לביתה עם מרשם לטיפול אנטיביוטי. רק למחרת, כאשר כאבי הבטן החריפו והילדה הגיעה שוב לבית החולים, אובחנה אצלה דלקת תוספתן וכעבור 12 שעות, לאחר שנוצרה התנקבות בתוספתן שלה, נותחה לצורך הסרת התוספתן.

על אף שבזכות הניתוח יצאה הילדה מכלל סכנה, קיבל בית המשפט את תביעת הרשלנות הרפואית שהגישו הוריה וקבע כי האיחור באבחון דלקת התוספתן והעיכוב בביצוע הניתוח להסרת התוספתן של הילדה הם בגדר התרשלות. בפסק הדין אומצה חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה ע"י בית המשפט, לפיה ההימנעות מהפניית הילדה לכירורג ילדים בבית החולים הביאה לאבחנה הלקויה שנעשתה לה ולעיכוב של 24 שעות בביצוע הניתוח. עוד קיבל בית-המשפט את עמדת המומחה כי סביר להניח שאלמלא העיכוב האמור, התנקבות התוספתן של הילדה הייתה נמנעת ותהליך החלמתה היה קצר יותר. בהמשך לכך, פסק בית המשפט פיצויים לילדה ולהוריה בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהארכת משך ההחלמה של הילדה והזדקקותה לטיפול אנטיביוטי ממושך.

סיבוך בהכנות לניתוח להסרת התוספתן

מטופל שחלה בדלקת התוספתן עלול לסבול מנזקים לא רק כתוצאה מאבחון שגוי של מחלתו אלא גם בגלל כשלים שנפלו בהליך הטיפול בדלקת. מקרה כזה אירע, למשל, כאשר אדם שאובחנה אצלו דלקת תוספתן עמד לעבור ניתוח להסרת התוספתן, ובמסגרת ההכנות לניתוח חל שיבוש בהליך החדרת הקטטר לזרועו. בשעת הכנסת מתקן הקקטר, ניתק חלק מהצינורית שכבר הוחדר לווריד של המטופל, וחלק זה נסחף לתוך הווריד ונתקע בעורק ריאתו של האיש.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעת הרשלנות הרפואית שהגיש המטופל (תא (ת"א) 1978/78) וקבע כי הרופא שביצע את החדרת הקטטר התרשל בכך שלא ביצע הליך זה לפי סדר הפעולות המופיע בהנחיות היצרן. אמנם, בסופו של דבר, הוצאה הצינורית מתוך גופו של המטופל באמצעות ניתוח, אך בית-המשפט קיבל את טענת התובע, כי הכשל שנפל בהליך החדרת הקטטר וההשלכות הרפואיות שנבעו מכך היו בגדר מאורע טראומטי שהסב לו סבל נפשי ונזקים נוספים, ופסק לו פיצויים.

מקרה זה מלמד כי גם ניתוח להסרת תוספתן, שנחשב ניתוח פשוט יחסית, עלול להיקלע לסיבוכים, וכי טיפול הולם בדלקת התוספתן אינו עניין של מה בכך. לצד זה, יש לדעת, כי לא כל מקרה של דלקת תוספתן שטופלה באיחור או שהסתיימה בנזק כלשהו לחולה, מהווה בהכרח בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.

על-מנת להוכיח קיומה של רשלנות רפואית ולזכות בפיצויים, יש להוכיח גם כי הטיפול שניתן לחולה היה רשלני וגם שנגרם למטופל נזק כתוצאה מההתרשלות של הצוות או המוסד הרפואי. לפיכך, אם אתם שוקלים הגשת תביעת רשלנות רפואית בעקבות דלקת תוספתן שלא טופלה כראוי או בעקבות סיבוכים בניתוח להסרת תוספתן, חשוב להתייעץ לפני כן עם עורך-דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל להעריך את סיכויי הצלחתה של התביעה.

שאלות נפוצות

מהו התוספתן?

התוספתן הוא איבר המחובר למעי הגס וממוקם באזור הימני של הבטן התחתונה. בעוד אין לתוספתן תפקיד בגוף האדם, הוא עלול להזדהם וליצור זיהום מסכן חיים.

מהי דלקת התוספתן?

דלקת התוספתן נגרמת עקב התעבות תאי הלימפה או הצטברות של מזון או צואה בתוספתן. במצב זה יש לנתח את המטופל ולהסיר את התוספתן המודלק בטרם יינקב והדלקת תתפשט לחלל הבטן.

מהם תסמיני הדלקת?

אדם שסובל בדלקת בתוספתן עשוי לחוש כאבי בטן, בחילות, שלשולים וכן נוקשות באזור הבטן.

מהם מקרי רשלנות רפואית בטיפול בדלקת התוספתן?

רשלנות רפואית בטיפול בדלקת התוספתן עלולה להתרחש בין השאר כאשר הצוות הרפואי המטפל מתעלם מסימנים המעידים על הדלקת ואינו נוקט באמצעים מספיקים לאבחן אותה. גם כשלים בהרדמה או בטיפול שניתן למטופל עשויים להוות רשלנות רפואית.

איך מוכיחים קיומה של עילת תביעה?

על מנת שבית המשפט יכיר ברשלנות רפואית בטיפול בדלקת התוספתן יש להוכיח שהרופא המטפל פעל בצורה שאינה סבירה ושכתוצאה מהתרשלותו בטיפול בדלקת התוספתן נגרם למטופל נזק.