ניתוחי חזה הם הניתוחים הקוסמטיים הנפוצים ביותר בישראל. ברוב המקרים הם מסתיימים בהצלחה, אך לעיתים החלום עלול להפוך למציאות קשה של כאבים, עיוותים וצלקות. כאשר הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית, ייתכן שהנפגעת תהיה זכאית לפיצוי של מאות אלפי ש"ח.
הפרסומות של מכוני האסתטיקה מציירות תמונה ורודה של ניתוחים פלסטיים בכלל וניתוחי חזה במיוחד. ההליך, בין אם מדובר בהגדלה, הקטנה או הרמת חזה, מוצג לרוב כקצר, פשוט ובטוח לחלוטין. אולם חשוב לזכור כי למרות שמדובר בניתוחים נפוצים, עדיין מדובר בפרוצדורה כירורגית לכל דבר, הכרוכה בסיכונים ממשיים.
לעיתים סיכונים אלו מתממשים והניתוח מסתיים בצלקות בולטות, פגיעה עצבית, זיהומים, תזוזה של שתלים, התקשות קפסולרית, סרומה (הצטברות נוזלים) ואף בצורך בניתוחים חוזרים. במקרים כאלה עולה השאלה האם הנזק נגרם כחלק מהסיכונים הטבעיים של כל ניתוח, או שמא מדובר בטעות רפואית שניתן היה למנוע.
לכל רופא או איש צוות רפואי קיימת חובת זהירות מוגברת כלפי מטופלים, כלומר חובה משפטית לפעול ברמת מקצועיות וזהירות גבוהה, בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל באותו תחום ובאותן נסיבות.
רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא או צוות רפואי פעלו באופן החורג מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. במילים אחרות, מדובר במקרה שבו רופא סביר ומיומן היה פועל אחרת בנסיבות דומות והטעות שנעשתה גרמה לנזק.
חשוב להדגיש כי לא כל תוצאה שאינה משביעת רצון מהווה רשלנות רפואית. גם כאשר הניתוח מבוצע על ידי רופא מיומן ובהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל, עלולים להתרחש סיבוכים. בהתאם לסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, כדי להוכיח רשלנות רפואית, על התובעת להראות שלושה יסודות מרכזיים:
בתחום ניתוחים פלסטיים בחזה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש בשלבים שונים של הטיפול. לעיתים מדובר בטעות בתכנון הניתוח, למשל בחירת שתלים שאינם מתאימים למבנה הגוף של המטופלת. במקרים אחרים הרשלנות עשויה להתרחש במהלך הניתוח עצמו, למשל בשל ביצוע כירורגי לקוי או פגיעה מיותרת ברקמות ובעצבים או מיקום לקוי של השתל. גם טיפול ומעקב לא מספקים לאחר הניתוח עלולים להיחשב לרשלנות.
בנוסף, גם היעדר הסכמה מדעת עשוי להקים עילת תביעה. על פי חוק זכויות החולה, לפני ביצוע ניתוח על הרופא להסביר למטופלת בצורה מלאה וברורה את מטרת ההליך, הסיבוכים האפשריים וכן את החלופות הקיימות. כאשר מטופלת לא קיבלה מידע מלא וברור לפני הניתוח, נשללה ממנה האפשרות לקבל החלטה מושכלת והיא עשויה לקבל פיצוי.
כך למשל, בית משפט השלום פסק פיצוי בסך של 280,000 ₪ לצעירה שעברה ניתוח להגדלת חזה. הפיצוי ניתן לא בגלל הסיבוך שהתרחש (סיבוב השתל), אלא בגלל שהרופא לא הסביר לצעירה לפני הניתוח כי שיטת הניתוח המומלצת על ידו גוררת עימה סיכון מוגבר לסיבוך זה. לדברי בית המשפט, אומנם הסיכון כי השתל יסתובב מופיע בטופסי ההסכמה, אולם לאדם מן היישוב אין את הכלים לדעת מה משמעות העניין (ת"א 30871-04-19).
כאשר מוכח כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, ניתן לקבל פיצוי עבור מגוון נזקים, בהם כאב וסבל, פגיעה אסתטית, הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות ואף עלות של ניתוחים מתקנים בעתיד. גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה ותלוי בחומרת הנזק ובהשפעתו על חיי המטופלת.
כך למשל, בת"א 46174-06-19 היה מדובר בצעירה שעברה ניתוח להקטנת חזה שהסתבך והותיר אותה עם צלקות, כאב וסבל. בית המשפט המחוזי מצא שהרופא המנתח חרג מסטנדרט הטיפול המקובל הן בכמות הרקמה שהוצאה והן בשיטת ההוצאה. עוד נקבע כי לאחר שחרורה, הרופא התרשל בכך שמיעט לפגוש את המטופלת. לדברי בית המשפט אין "להסכים עם דרך התנהלות זו". גובה הפיצוי הועמד על סך של כ- 550,000 ₪.
במקרה אחר, היה מדובר במטופלת שעברה ניתוח להרמת חזה. היא נותרה עם צלקות, בליטות ומיקום גובה פטמות שגוי. בית משפט השלום קיבל את התביעה וקבע כי תכנון הרופא טרם הניתוח היה לקוי. גובה הפיצוי הועמד על סך של כ- 175,000 ₪. טענת המנתח שיש לייחס למטופלת אשם תורם מכיוון שלא הסכימה שיבצע ניתוח מתקן נדחתה. נקבע כי לאור הסיכונים בביצוע הניתוח המתקן ובכללם נקרוזה (נמק), סירוב המטופלת היה סביר (ת"א 20690-05-19).
לסיום, צעירה שעברה ניתוח להקטנת חזה טענה שעקב הניתוח נותרו לה צלקות, נפיחות ואי סימטריה בשדיים. בית המשפט קבע כי הניתוח עצמו לא היה רשלני, אולם המנתח כשל כאשר לפני הניתוח לא העניק הסבר מספק על אודות הסיכונים הכרוכים בהליך. לדברי בית המשפט, דווקא בגלל התעצמות כוחו של "ד"ר גוגל", צריך להיזהר מפני התרופפות חובת ההסבר האנושי, הבלתי אמצעי והבלתי תלוי בידע המוקדם של המטופלים. גובה הפיצוי הועמד על כ- 70,000 ₪ (ת"א 52538-09-20).
כאשר מתעורר חשד כי נזק שנגרם בעקבות ניתוח חזה הוא תוצאה מטיפול רשלני, חשוב לפעול בצורה מסודרת:
יש לקחת בחשבון כי קיימת תקופת התיישנות להגשת תביעות רשלנות רפואית. ככלל, ניתן להגיש תביעה בתוך שבע שנים ממועד האירוע או מהמועד שבו נודע על הנזק. לכן, במקרים של חשד לרשלנות רפואית מומלץ לפעול ללא דיחוי.
לפני שמחליטים לעבור ניתוח חזה, חשוב לזכור כי מדובר בהליך רפואי משמעותי. קבלת החלטה מושכלת מחייבת קבלת מידע מלא וברור מהרופא המנתח. לכן מומלץ להגיע לפגישת הייעוץ מוכנים עם שאלות. בין השאלות שכדאי לכן לשאול לפני ניתוח חזה:
שאלות אלה אינן רק עניין של זהירות רפואית, אלא גם חלק מהזכות של המטופל לקבל הסכמה מדעת אמיתית לפני ביצוע ההליך.
ניתוחי חזה הם פרוצדורות רפואיות נפוצות, אולם כמו בכל הליך כירורגי גם כאן עלולות להתרחש טעויות. כאשר ניתוח מסתיים בנזק משמעותי כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הרופא או הצוות הרפואי, ייתכן שקיימת עילה להגשת תביעה ולקבלת פיצוי כספי.
אם נגרם לכם נזק בעקבות ניתוח חזה, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבחון את נסיבות המקרה ולהעריך האם קיימת עילה להגשת תביעה
בראש ובראשונה מדובר ברופא המנתח שביצע את הניתוח. בנוסף, במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה גם נגד המרפאה, בית החולים או המוסד הרפואי שבו בוצע ההליך. בפועל, התביעה מוגשת בדרך כלל נגד כל הגורמים הרלוונטיים, כאשר מאחורי הרופא או המוסד הרפואי עומדת לרוב חברת ביטוח אחריות מקצועית שמנהלת את ההגנה המשפטית ומשלמת את הפיצוי במקרה הצורך.
בוודאי. תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות מבחינה רפואית ומשפטית. בירור המקרה דורש בחינה מעמיקה של המסמכים הרפואיים על ידי עורך דין בעל ניסיון, קבלת חוות דעת של מומחים בתחום הכירורגיה הפלסטית ולעיתים גם ניהול הליך משפטי ממושך מול רופאים, בתי חולים וחברות ביטוח.
כן. חתימה על טופס הסכמה אינה שוללת בהכרח אפשרות להגיש תביעה. אם יתברר כי ההסבר שניתן למטופלת לפני הניתוח היה חלקי או לא ברור, ניתן יהיה לטעון כי לא ניתנה הסכמה מדעת אמיתית לביצוע ההליך. יתרה מכך, טופס הסכמה אינו מעניק לרופא חסינות מפני אחריות. הוא נועד להסביר סיכונים אפשריים של הניתוח, אך אינו מצדיק טיפול רשלני. לכן, גם אם נחתם טופס הסכמה, ניתן להגיש תביעה כאשר הנזק נגרם כתוצאה מטעות רפואית או טיפול החורג מסטנדרט הטיפול המקובל, ולא מסיכון טבעי של ההליך.
משך ההליך משתנה ממקרה למקרה, אך לעיתים מדובר בהליך שיכול להימשך גם מספר שנים. עם זאת, עורך דין בעל ניסיון יידע כיצד לנהל משא ומתן מול הנתבעים ולעיתים אף להגיע להסדר פשרה עוד לפני מתן פסק הדין. במקרים כאלה ניתן לקצר משמעותית את משך ההליך.
במסגרת תביעה ניתן בדרך כלל לדרוש פיצוי עבור כאב וסבל, פגיעה אסתטית, הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות ואף עלות של ניתוחים מתקנים בעתיד.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)