רשלנות רפואית בהריון

במדינה שבה נולדים בכל יום כ-480 ילדים בממוצע, רשלנות בהריון היא לא כה נדירה. מום שלא אובחן בבדיקות מקדימות, ייעוץ גנטי כושל, אי הפניה לבדיקה נחוצה, פענוח לא מלא של תוצאות בדיקה, מות אישה הרה והרשימה ממשיכה.

תחת המושג רשלנות רפואית בהריון ניתן למצוא מגוון מקרים. חלקם נוגעים ליילוד, חלקם ליולדת, ולכולם השלכות הרות גורל על עתיד המשפחה. נכון, תביעה לא תוכל להשיב את הגלגל לאחור. עם זאת, במידה שהתביעה תתקבל יהיה בה כדי לסייע למשפחה בהתמודדות עם המצב שנוצר (ולו מבחינה כלכלית). מדובר בנושא מורכב וברשימה הקצרה שלפניכם ניגע בכמה היבטים מרכזיים.

מהי רשלנות רפואית בהריון?

רשלנות רפואית בהריון כוונתה להתנהלות רפואית החורגת מסטנדרט הרפואה הסביר ואשר גרמה לנזק. במובנים של הריון לרוב מדובר בהיעדר אבחון של מצבים מסוכנים או מצבים שהיה ניתן וצריך להתייחס אליהם, ואשר לא קיבלו התייחסות מטעמים של רשלנות הצוות הרפואי.

במהלך ההריון ישנם מצבים שונים בהם חובה על הצוות הרפואי לשים ליבו לכל חריגה. כך לדוגמא בביצוע בדיקות אולטראסאונד, בביצוע בדיקות מוניטור, בביצוע בדיקות דם ועוד. כאשר קיים ממצא או תוצאה חריגה והצוות הרפואי לא בוחן את מקורה, הדבר יכול להוביל לנזק, ומכאן, גם למסקנה כי מדובר ברשלנות רפואית שגרמה לו.

מהן הסיבות שמובילות לתביעות רשלנות בהריון?

העילות לתביעת רשלנות בהריון מתחילות להיווצר עוד בשלבים המוקדמים. אפילו ייעוץ גנטי רשלני שמנע בדיקות ספציפיות יכול לבסס תביעה מסוג זה. כך לדוגמא יכול ייעוץ רשלני שכזה למנוע מצב של אבחון תסמונת גנטית או מום מולד אחר.

לאחר ההתעברות ועם הכניסה להריון, האישה מבצעת מעקב אצל רופא נשים. במקביל, היא עושה בדיקות שמטרתן לעמוד על התפתחות ההיריון כמו שקיפות עורפית, סיסי שיליה, סקירת מערכות (מוקדמת ומורחבת), דיקור מי שפיר, בדיקות מוניטור שגרתיות ועוד.

כל אחת מבדיקות אלו יכולות להוביל לתוצאות לא תקינות שעלולות להצביע על בעיה אפשרית. סקירת מערכות אשר מוצאת ממצאים בעובר שמחייבים התייחסות לדוגמא. כך גם היעדר המלצה על ביצוע בדיקה מי שפיר, או מוניטור שאובחן בצורה לא תקינה. כל אלו יכולים להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית עתידית.

יש בדיקות אשר כלולות בסל הבריאות ונחשבות מומלצות (ואף "חובה"), ויש אשר תלויות בהתפתחות ההיריון או ברצון האישה. למשל, ממצאים מסוימים בבדיקה אחת שמחייבים בדיקה מקיפה נוספת. אם הרופא לא אבחן מומים שהיה ניתן לאתר, ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעת פיצויים.

בנקודה זו, ישנה חשיבות לשאלה האם ההורים היו מפסיקים את ההיריון אם הנתונים היו מתגלים להם. למשל, במידה שהתביעה מדברת על מום קטן שההורים לא היו מפסיקים בעקבותיו הריון, הרי שמדובר יהיה למעשה בפגיעה באוטונומיה ולא ברשלנות שהובילה לנזק ממשי. ככל וכמובן יוכח שההורים היו מפסיקים את ההריון בשל מום משמעותי, אזי ישנו קשר סיבתי ברור ובהתאם גם סכומי הפיצוי יהיו גבוהים יותר משמעותיים.

יצוין, כי רשלנות רפואית בהריון יכולה להיות גם אי הפניה לבדיקות נחוצות ואפילו אי מתן הסבר מפורט לגבי חשיבותן של בדיקות מסוימות )הסכמה מדעת(. הלכה פסוקה שחובת הזהירות שחלה על רופאים במעקב הריון היא ברורה ואינה במחלוקת. היו אפילו מקרים בהם רופא נמצא רשלן למרות שהוא הפנה לבדיקת הריון אך לא ווידא שהבדיקה אכן בוצעה בפועל. לצד אי אבחון מומים, רשלנות בהריון יכולה להתגבש בעקבות גרימת נזק לאישה או לעובר במהלך בדיקה ומעקב.

רשלנות רפואית בהריון – איך מוכיחים?

בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית, הוכחת רשלנות בהריון מורכבת משלבים:

  • בשלב ראשון יש להוכיח שאכן הייתה במקרה רשלנות רפואית וחובת הזהירות הופרה כלפי התובעים. למשל, הרופא ביצע בדיקה שהייתה אמורה לגלות מומים מסוימים אך אלה לא התגלו. בשלב שני יש להוכיח שלאור הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה תקופה, "רופא סביר" היה צריך לאבחן את הבעיה ולמנוע את הנזק.
  • השלב הבא הוא הוכחת הנזק שנגרם וכן הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבינו. לדוגמה, יש להוכיח כי במידה שהמום היה מאובחן ההורים היו מבצעים הפלה. זהו נושא קריטי שכן הפלה יזומה היא לא עניין של מה בכך. מעבר להיבט האידיאולוגי (ו/או הדתי), הפלה יזומה בישראל היא הליך מפוקח שדורש אישור מטעם וועדה להפסקת הריון. על התובעים להוכיח שלאור הנתונים הרפואיים הרלבנטיים סביר להניח שוועדה להפסקת הריון הייתה מתירה את ההפלה.

אם התביעה מוגשת בשל נזק שנגרם לעובר או לאישה כתוצאה מרשלנות בבדיקת הריון (למשל, העובר נפצע בדיקור מי שפיר), הפעולה הרשלנית היא זו שתעמוד למבחן הרפואי-משפטי.

את מי תובעים?

כאשר אנו מגיעים למסקנה שקיימת רשלנות רפואית הרי שיש מקום לפעול להגשת תביעה משפטית. האם אנו מגישים את התביעה כנגד הרופא הרשלן? אולי כנגד בית החולים? אולי כנגד המדינה שאחראית על מתן שירותי רפואה טובים? ובכן, התשובה לשאלה זו תלויה בכל מקרה ומקרה. ככלל, ככל ורופא מבצע הליך רשלני במסגרת עבודתו במרכז רפואי, בית חולים או קופת חולים, לרוב אנו נפעל להגיש תביעה נגד המרכז הרפואי עצמו, שכן הרופא עבד בו והנו שולח שלו.

כאשר מדובר ברופא שפעל באופן פרטי, כמובן שהתביעה תיעשה כנגדו באופן אישי.

חשוב לדעת שלקופות החולים, בתי החולים וגם לרופאים המקבלים מטופלים במסגרת הרפואה הפרטית ישנן חברות ביטוח המבטחות אותן מול תביעות אחריות מקצועית. לפיכך, ההתנהלות המשפטית הלכה למעשה הינה מול חברות הביטוח ולא מול המוסד הרפואי באופן ישיר. כמובן שישנם חריגים.

מתי לפנות לעורך דין לייעוץ ?

המועד שבו נכון לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין העוסק בתחום הינו המועד בו הגעתם למסקנה לפיה אתם סבורים שקיימת רשלנות רפואית במקרה שחוויתם.

אין כל טעם להמתין עם הפנייה לעורך הדין לבחינת המקרה. לעיתים, ימתין עורך הדין עם הגשת התביעה עד להתגבשות הנזק. יחד עם זאת, גם במקרים בהם מחליטים להמתין להתגבשות הנזק, ניתן לעיתים כבר לבצע בירור בדבר קיומה של עילת תביעה.

הואיל ובחינת קיומה של עילת תביעה ברשלנות רפואית יכולה לארוך חודשים (איסוף תיעוד, היוועצות עם מומחה ועוד) הרי שנכון להתחיל את הבירור בהקדם האפשרי הניתן על מנת להמנע מסיכונים כגון התיישנות או שיהוי.

התיישנות תביעת רשלנות בהריון

סוגיית ההתיישנות בגין רשלנות רפואית בהריון השתנתה מאד בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון (פסק דין ליאור המר) על השלכותיו בפסיקות מאוחרות לו (הלכת הסהר האדום). טרם פסק דין זה, תביעות רשלנות בהריון (הולדה בעוולה) היו מוגשות על ידי הילד באמצעות ההורים עד גיל 18 ורק מגיל זה החלה לרוץ תקופת ההתיישנות. כלומר, ניתן היה להגיש תביעות עד שהילד הגיע לגיל 25. הפסיקה למעשה ביטלה את עילת התביעה בגין הולדה בעוולה, וכהשלכה מכך, עילת התביעה הפכה להיות של ההורים בלבד ומכאן שעל התביעה להיות מוגשת עד שבע שנים ממועד הלידה. יודגש, כי ביטול עילת ההולדה בעוולה למעשה יוביל לדרישת פיצוי בראשי נזק אחרים, אך תוך שמירה על עקרונות דיני הנזיקין שרצונם בהשבת המצב לקדמותו.

עלויות בהגשת תביעה בשל רשלנות רפואית

העלויות בניהול תביעת רשלנות רפואית הינן לרוב ידועות וברורות. העלות הראשונה הינה הוצאות איסוף התיעוד הרפואי. על פי החוק רשאי המוסד הרפואי לדרוש לקבל את עלויות צילומי המסמכים. המדובר בעלות נמוכה שנעה בין עשרות שקלים למאות שקלים לרוב, בהתאם לכמות המסמכים.

לאחר איסוף המסמכים, קיימת עלות של המומחה הרפואי. חוות דעת רפואית המוגשת לבית המשפט עלותה יכולה להיות בין 5,000 ₪ לבין 20,000 ₪, תלוי בסוג התיק ובזהות המומחה. יחד עם זאת, על מנת שלא להוציא סכומים גבוהים בטרם שאנו יודעים שקיימת לנו עילת תביעה מבוססת, נוצר מנגנון של "חוות דעת ראשונית". הכוונה הינה שמשלמים למומחה סך מופחת מעלות חוות הדעת (לרוב בין 1,000 ל – 5,000 ₪ – תלוי מומחה ותיק) ומקבלים בחוזר חוות דעת ראשונית בדבר קיומה של עילת תביעה.

ככל והמומחה סבור כי ישנו בסיס ועורך הדין ממליץ להתקדם, ניתן להשלים למומחה את העלות לחוות דעת מלאה כאמור.

מעבר להוצאות איסוף התיעוד והוצאות חוות הדעת, יש צורך בתשלום אגרה לבית המשפט. האגרה משתנה. מדובר בסך של כ – 750 ₪ בבית משפט השלום וכ – 1,700 ₪ בבית המשפט המחוזי.

מעבר לעלות האגרה ישנה עלות של שכר טרחת עורך הדין. בתחום הרשלנות הרפואית לא נהוג לגבות סכומי כסף מהלקוח. נהוג לגבות את השכר כאחוזים על בסיס הצלחה בלבד. כלומר, הלקוח לא משלם לעורך הדין באופן ישיר אלא בכפוף לקבלת פיצוי ועל פי אחוזים קבועים מראש.

בתחום הרשלנות הרפואית נהוג לגבות בין 25% ל – 35% מסכום הפיצוי. כמובן שזה תלוי במשרד הרלבנטי וכן בסיכויי התיק. לעניין זה יש להזכיר, כי למעשה אין מדובר באחוזים המופחתים באופן מלא מהפיצוי של הלקוח. שהרי, בכל פשרה או פסק דין הקובעים פיצוי ללקוח, מוסיפים הנתבעים שכר טרחה. כך שהלקוח למעשה נושא רק בהפרש.

בפסקי דין ישנה הנחיה של בית המשפט העליון לפיה על בתי המשפט לפסוק את השכר הריאלי של עורך הדין המייצג. כלומר, בפסק הדין, יכול בית המשפט לפסוק מעבר לפיצוי גם החזר שכר טרחה מלא ללקוח, כך שההפרש בין שכר הטרחה אותו פוסק בית המשפט לשכר הטרחה שעל הלקוח לשלם לעורך הדין יכול להיות קטן ביותר.

הוצאות משפטיות

הצעדים מהגשת התביעה עד הפיצוי

הצעד הראשון לקראת מימוש הזכות לפיצוי הוא פניה לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יעבור על התיעוד הרפואי ויקשיב לסיפור המקרה. ככל ויסבור כי ישנו בסיס לבירור המקרה, יפנה עורך הדין את התיק לחוות דעתו של מומחה. לרוב, בתחום זה מדובר במומחה בגניקולוגיה ומיילדות.

ככל והמומחה יתמוך בטענות, הוא יערוך חוות דעת רפואית מלאה לתמיכה בכתב התביעה. מכאן, הדרך קצרה להגשת התביעה לבית המשפט.

לאחר הגשת התביעה, יגישו הנתבעים כתב הגנה וחוות דעת מטעמם. ככלל, בשלב זה ינסו הצדדים למצות מו"מ. חשוב לדעת כי למעלה מ – 80% מתביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה.

הדרך לנסות ולסיים את התיק בפשרה היא לרוב פנייה לגישור. דרך נוספת אפשרית הינה להגיש לבית המשפט מסמך שנקרא "תחשיב נזק" ובו מפרט כל צד את עיקרי טענותיו לצורך קבלת הצעה מבית המשפט.

ככל והליך המו"מ עולה לכדי פשרה, נחתם הסדר והתובעים מקבלים את הפיצוי עליו הוסכם. ככל ולא קיימת הסכמה, ייקבע בית המשפט את התיק להגשת ראיות ושמיעתן. לאחר שמיעת הראיות והעדויות בית המשפט יקבע את התיק להגשת סיכומים ולפסק דין.

בפסק הדין יקבע בית המשפט האם אכן הייתה רשלנות רפואית בהריון וככל וכן, מהו גובה הפיצוי שהוא מחליט לפסוק.

אורך חיים של תיק רשלנות רפואית שונה ממקרה למקרה. ממוצע ניהול תיק הוא כשנתיים וחצי לערך. יחד עם זאת, ניהול תיק נכון יכול להוביל לקבלת פיצוי משמעותי בגין הנזק שנגרם.

חשוב להבין כי אין כל פיצוי שיוכל להשיב את שארע. יחד עם זאת, חשוב מאוד לעשות כל שנדרש לקבלת הפיצוי המירבי בנסיבות. לצורך כך, חשוב לפנות למשרד עו"ד העוסק בתחום, לקבל את מלוא המידע הנדרש, ולצאת לדרך.

שלבים בניהול התיק

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635







    עדכונים



      רשלנות רפואית

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום רשלנות רפואית

      • תביעה על עוגמת נפש

        13.09.21

        עו"ד אלמוג הנכבד, האם ניתן לתבוע רופא על סמך מסמך שהוציא בכתב, בו ציין במפורש שהוא מצטער שבגין מעשיו נגרמה למטופל "עוגמת נפש". תודה, שנה טובה, אמי

        מאת: אמיר

      • אלרגיה מסכנת חיים אחריות פלילית

        24.08.21

        לעורך דין אלמוג שלום, ילדתי מוכרת בביטוח לאומי כאלרגית לשומשום באכילה ובמגע מצב מסכן חיים מקבל מטפלת צמודה. השנה נכנסת לגן בהם הנני עושה אסיפת הורים

        מאת: ענת ב

      • רופא משקם כשל בבניית הפה

        10.07.21

        רופא השיניים המשקם כשל בבניית הלסת העליונה שלי אחרי שבמשך 4 חודשים ארוכים עינה אותי בניסיונות לחבר לי מבנה שלא תואם לתנאי הפה, זאת למרות שהסיבתי מראש

        מאת: רונית