יותר ויותר אנשים ניגשים לביצוע ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, אשר הפכו לפתרון קל ומהיר. במציאות בה מוצג הניתוח ככזה בכלי התקשורת השונים, מנותחים רבים לא זוכים לפני הטיפול להסבר הולם אודות הסיכונים הכרוכים בניתוח. לעיתים, אף ניגשים לניתוח מבלי שנערך בירור הולם בדבר התאמתם לניתוח. על הסיכונים, והמקרים בהם יפסקו פיצויים, בכתבה הבאה.
ניתוחי לייזר לתיקון ראייה הידועים גם כניתוחים "להסרת משקפיים" נחשבים כיום למעין תרופת פלא עבור מי שסובלים מבעיות ראייה ורוצים להיפטר מהמשקפיים או מעדשות המגע. יש פיתוי רב בניתוח כזה שאורכו לרוב דקות ספורות וכרוך בהרדמה מקומית בלבד, ולכן זה לא מפתיע שניתוחי לייזר הם מהשכיחים בעולם. אבל בניגוד לתדמיתו כהליך קוסמטי "קליל", ניתוח הלייזר הוא ניתוח לכל דבר, וטמונות בו סכנות לא מעטות, כולל עיוורון.
המחשה לכך היא תביעה שזכתה להדים לפני מספר שנים, בגלל סכום הפיצויים הגבוה במיוחד שנפסק בה – 1.5 מיליון ₪ (ת"א 2079/04). התובע באותו מקרה היה מטופל שאיבד את ראייתו כמעט כליל בעקבות ניתוחי לייזר שבוצע בשתי עיניו לצורך תיקון קוצר הראייה שלו. בעקבות התביעה שהגיש המטופל, קבע בית-המשפט כי הצוות הרפואי של המכון בו בוצעו הניתוחים התרשל כשלא הביא בחשבון שהמטופל סובל גם מרוחק ראייה קיצוני, ולכן הניתוח מסוכן מדי עבורו.
ואמנם, כפי שעולה מתביעות הרשלנות רפואית הרבות המוגשות בעקבות ניתוחי לייזר, אחד הגורמים המרכזיים לסיבוכים בניתוחים אלה היא הימנעות מבירור הולם של מצבו הרפואי של המטופל טרם הניתוח. בעיה נפוצה אחרת היא העדר גילוי נאות למטופל בדבר הסיכונים הכרוכים בניתוח.
ישנם אנשים רבים שאינם כשירים מבחינה רפואית לעבור ניתוח לייזר לתיקון ראייה – אם באופן זמני, כמו נשים בהריון, ואם בכלל, כמו חולי סוכרת קשה. קבוצות סיכון נוספות הם מי שלוקים במחלות אוטו-אימוניות דוגמת זאבת ומחלות פרקים, מי שסובלים מבעיות בריאותיות שונות בעיניים, כמו קטראקט וגלאוקומה ומי שחולים באיידס וסרטן. גם מי שסובלים מיובש כרוני בעיניים או מי שקרנית העין שלהם דקה במיוחד נחשבים כבלתי-מתאימים לניתוחי לייזר.
אף על פי כן, כפי שמעיד המקרה שהוזכר לעיל, הצוות הרפואי שאמון על הניתוח לא תמיד טורח לברר עם המטופלים את ההיסטוריה הרפואית הרלוונטית שלהם. במקרים חמורים הצוות אף מתעלם מסימנים או מידע המעידים כי המטופל נמצא באחת מקבוצות הסיכון. בירור בלתי-מספיק לגבי מצבו הרפואי של המטופל או התעלמות מעובדות רפואיות רלוונטיות אודותיו, בהחלט ייחשבו כהתרשלות מצד הצוות ועשויים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, אם נגרם למטופל נזק בעקבות התרשלות זו.
התחרות בשוק ניתוחי הלייזר היא רבה, ורופאי עיניים ומכונים לתיקון ראייה מפעילים לעיתים מכבש שיווקי עוצמתי במיוחד על מטופלים כדי לשכנע אותם לעבור את הניתוח. בנסיבות אלה, גוברת הסכנה להעלמת מידע ממטופלים אודות ההשלכות והסיכונים הכרוכים בניתוח.
בשורה של פסקי-דין העוסקים ברשלנות רפואית בטיפולי האסתטיקה הכיר בית-המשפט בלחצים השיווקיים להם נתונים מטופלים בתחום זה, וקבע, כי על המטפלים בתחום מוטלת חובת גילוי מוגברת כלפי המטופלים. פירושו של דבר כי על המטפלים למסור למטופלים מידע מפורט ככל האפשר בדבר הליך הטיפול ומגוון הסיכונים הכרוכים בו. על המטפלים גם לוודא כי המטופלים הבינו את המידע שנמסר להם. הפרת חובה זו נחשבת להתרשלות ולפגיעה באוטונומיה של המטופלים, ועשויה להוביל לפסיקת פיצויים למטופלים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהטיפול.
ההלכה בדבר חובת גילוי מוגברת חלה גם על ניתוחי לייזר, שכן אלה לרוב אינם מתבצעים מתוך כורח רפואי, אלא מצורכי נוחות ואסתטיקה, ומשווקים למטופלים בשוק הפרטי מתוך אינטרסים כלכליים של המטפלים.
כך למשל, פיצויים בסך חצי מיליון שקלים נפסקו למטופלת שרופא העיניים שניתח את עיניה בלייזר לא הסביר לה כי יש סיכון שבעיניה תיווצר התעוותות של הקרנית (אקטזיה) בעקבות הניתוח (ת"א 22461/04). סיכון זה התממש במקרה של המטופלת, וראייתה התדרדרה. השופט שדן בתביעה שהגישה המטופלת נגד הרופא, קיבל את גרסתה כי לפני הניתוח הרופא '"שידר, אם לא להיטות ממש, אזי אופטימיות מוחלטת ומשכנעת" בדבר תוצאות הניתוח. בפסק-הדין נקבע, כי הרופא התרשל בכך שהפר את חובת הגילוי שלו כלפי המטופלת, וצוין שם, כי בניתוחים אלקטיביים, דוגמת הניתוח הנדון, חובת הגילוי היא רחבה ומשתרעת על כל הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי המוצע, כולל תופעות לוואי ואי נוחות.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)