כמעט כל אדם שנפגע בגופו בתאונת דרכים עשוי להיות זכאי לפיצוי. עם זאת, הליכי פיצוי בעקבות תאונת דרכים אינם פשוטים ונפגעים רבים מגלים כי דווקא לאחר התאונה הם נדרשים להתמודד עם חברות הביטוח, מסמכים, בירוקרטיה ושאלות משפטיות מורכבות.
תאונות דרכים הן עניין שכיח בכבישי ישראל. כמה שכיח? בהתאם לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 450 אנשים נהרגו בשנת 2025 ב-438 תאונות קטניות. במילים אחרות, בכל יום נהרג יותר מבן אדם אחד בתאונת דרכים.
למרות זאת, תחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מעורר שאלות ותהיות רבות, כגון: מי אחראי לפיצוי? האם האשמה בתאונה רלוונטית? מה קורה כשאין ביטוח חובה? המאמר עונה על השאלות הנפוצות ומסביר מה חשוב לעשות מהרגע הראשון.
בהתאם לחוק הפיצויים נפגעי תאונות דרכים, "תאונת דרכים" היא תאונה בה נגרם נזק גוף לאדם אשר עשה שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה. כלומר כל מי שהיה מעורב "בתאונת דרכים", בהתאם להגדרתה בחוק הפיצויים, יהיה זכאי לפיצוי בגין נזק גוף שנגרמו לו, ללא קשר לשאלת האשם בתאונה.
יש לציין, כי השאלה מהי "תאונת דרכים", נדונה בעבר רבות בפסיקת בתי המשפט. בשנים האחרונות, שאלה זו כבר לא עולה לעיתים תכופות, ומרבית המחלוקות עוסקות בהיקף הנזק והפיצוי הכספי לו זכאי ניזוק.
להרחבה על ההגדרה המשפטית המלאה והתייחסות לשאלה מהי תאונת דרכים, ראו מאמר מקיף שפרסמנו בנושא.
המחוקק הישראלי ביקש לייתר את הצורך של נפגע לקיים הליכים משפטיים מורכבים עד לקבלת פיצוי עקב תאונה שהותירה בו נזקים. לשם כך, התקין מנגנון ייחודי הקרוי בשפה המשפטית עקרון האחריות המוחלטת.
בהתאם לעיקרון זה, נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, גם אם התאונה אירעה באשמתו. במילים אחרות, את המחוקק פחות עניין מי "אשם" בתאונה, אלא האם הוא ממלא אחר דרישות החוק לשם קבלת פיצוי.
מכאן, כל שצריך אדם שנפגע בתאונת דרכים להוכיח הוא כי נגרמו לו נזקי גוף, עקב "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק.
גם כאשר זהות חברת הביטוח האחראית ברורה, הדרך לקבלת הפיצוי כרוכה לא פעם במכשולים משפטיים, שכן חברות הביטוח עשויות להתנער מאחריותן לתאונה.
כך למשל, משרדנו ייצג תובע בן 43 שנפגע קשות בתאונת דרכים במהלך נהיגה פרטית. חברת הביטוח ניסתה לדחות את התביעה בטענה לפטור מפיצוי בשל "נהיגה ספורטיבית", המוחרגת מכיסוי ביטוחי. במסגרת ההליך, ת"א 64074-12-20, דחה בית המשפט את טענת המבטחת וקבע כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וכי לא הוכח כל בסיס לחריג.
לאחר שביססנו את שאלת האחריות, הוכח היקף הנזק באמצעות מומחי בית המשפט, שהכירו בנכות תפקודית משמעותית בשל פגיעה קוגניטיבית, אורתופדית ונפשית. בסופו של ההליך, בית המשפט חייב את חברת הביטוח בפיצוי בסך כ-2.1 מיליון ש"ח, מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי, בתוספת הוצאות ושכר טרחה.
יצוין כי החוק קובע שכל מי שמחזיק ונוהג בכלי רכב מנועי, חייב לבטח את רכבו בביטוח "חובה". זהו ביטוח שאמור לכסות את הנוהג או הנוסע ברכב, או הולך רגל שנפגע מהרכב בתאונה, מפני נזקי גוף, בלבד.
החובה לערוך ביטוח חובה חלה על כל כלי רכב, לרבות: רכב דו גלגלי, רכב פרטי, משאית, טרקטור ועוד. מנגד, אופניים חשמליים, קורקינט ממונע, אינם מוגדרים ככלי רכב מנועי לפי חוק הפיצויים, כך שאין חובה לערוך להם ביטוח חובה (ע"א 7023/19). יוער, כי אי עריכת ביטוח חובה, היא גם עבירה פלילית, שעונשה עשוי לנוע בין קנס, לפסילת רישיון נהיגה.
את ביטוח החובה ניתן לערוך בכל חברת ביטוח, אשר קיבלה היתר לשווק ביטוחים אלה. כמו כן ישנו גם גוף הנקרא "פול" שמבטח גם נהגים שאף חברת ביטוח אינה מעוניינת לבטח אותם (למשל נהגים בעייתיים בעלי עבר תאונתי ותעבורתי מכביד).
כך שהתשובה לשאלה מי אחראי לפיצוי בתאונת דרכים ואיך ממששים את הזכות היא שאם נפגעת בתאונת דרכים בתור נהג או נוסע ברכב, מי שאמור לפצות אותך היא חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. כאמור, בניגוד לסברה הרווחת, שאלת האשמה לתאונה, אינה רלוונטית. במילים אחרות, אפילו אם עברת באור אדום ואפילו אם לא נתת זכות קדימה, יינתנו לך פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לך, בכפוף למגבלות המפורטות בחוק (עריכת ביטוח חובה, נהיגה עם רישיון וכו').
נשאלת השאלה, מה יעשה לאדם שלא ערך ביטוח חובה לרכבו, האם הוא יהיה זכאי לפיצוי? כאן יש לחלק את השאלה לשתיים: ראשית מה דינו של הנהג ברכב? ושנית, מה דינו של נוסע תמים ברכב או הולך רגל תמים?
נהג ברכב, שלא ביטח את רכבו בביטוח חובה, ונפצע בתאונה, לא יהיה זכאי ליהנות מתחולתו של חוק הפיצויים. עם זאת, הוא יוכל ליהנות מפיצויים, אך אלו ישולמו על ידי הנהג או חברת הביטוח של הרכב השני שפגע ברכבו או על ידי מי שלכאורה אחראי בנזיקין לתאונה (לדוגמא: זו יכולה להיות עירייה במקרה שתאונה נגרמה עקב מפגע בכביש, או נהג צד שלישי רשלן). במילים אחרות, מי שלא ערך ביטוח חובה, יצטרך לפנות לדיני הנזיקין הרגילים, ואז להוכיח בעצם שצד שלישי שעוול כלפיו, "אשם" בתאונה.
יצוין כי התנהלות זו יוצרת פעמים רבות בפסיקה מצב אבסורדי לפיו אדם שלא ביטח את רכבו עשוי לקבל פיצוי גבוה מאדם שפעל בהתאם להוראות הדין וביטח את רכבו (כך למשל בת"א 53339-06-19 היה מדובר בנהג אופנוע ללא ביטוח חובה שנפגע בתאונת דרכים. בית המשפט חייב את חברת הביטוח של הנהג הפוגע לפצות את הנפגע בכ- 3.5 מיליון ₪). משרדנו אף התריע בפני הרשויות האחראיות על הדבר, אך תיקון לא נעשה.
נוסע ברכב, אשר נפצע בתאונה, וברכב לא היה ביטוח חובה (ללא ידיעתו כמובן), יהיה זכאי לפנות לקבלת פיצוי מ "קרנית". מדובר בגוף ממשלתי, אשר הוקם על פי החוק ואשר אמור לפצות את מי שניזוק בתאונת דרכים על ידי רכבים שלא היה להם ביטוח חובה.
באשר להולך רגל, הדין זהה, והוא אמור לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב שפגע בו. בהיעדר ביטוח, יכול הולך הרגל לפנות לקרנית. דינם של רוכבי אופניים חשמליים או קורקינט ממונע שנפגעו מרכב מנועי דומה לדינו של הולך רגל, ועליהם לתבוע את ביטוח החובה של הרכב הפוגע.
יוער, כי קרנית נוהגת להגיש תביעות נגד נהגים שלא ערכו ביטוח, לאחר שזו פיצתה צדדים שלישיים תמימים. כך שגם אם אי עריכת ביטוח חובה, לא תוביל לסנקציה פלילית, היא חושפת את בעל הרכב או הנהג, לתביעות כספיות, ולעיתים אף גבוהות מאוד.
בת"א 23786-12-10 היה מדובר באדם שנהג ברכב והורשע בגרימת מוות של ילד בן 8. מכיוון שנהג ללא ביטוח, קרנית פיצתה את משפחת הילד ולאחר מכן הגישה תביעה להשבת הכספים ששילמה. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנהג לשלם לקרנית סך של כ- 674,000 ש"ח, סכום שהביא את הנהג למצב של פשיטת רגל.
הכלל שלפיו שאלת האשמה אינה רלוונטית חל כאשר התביעה מתנהלת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרים אלה חלה אחריות מוחלטת, ולכן גם נפגע שהתנהגותו תרמה לקרות התאונה אינו צפוי להפחתת הפיצוי בשל "אשם תורם" (כלומר, התנהגות רשלנית של הנפגע שתרמה להתרחשות התאונה).
אלא שהמצב שונה כאשר הנפגע אינו זכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים ונאלץ להגיש תביעה לפי דיני הנזיקין הרגילים. כך למשל, אדם שנהג ללא ביטוח חובה תקף עשוי, בנסיבות המתאימות, לתבוע את הנהג האחר או גורם אחר שאחראי לתאונה מכוח פקודת הנזיקין. במקרה כזה עליו להוכיח את אחריותו של הנתבע לתאונה, ובית המשפט רשאי לבחון גם האם לנפגע עצמו היה אשם תורם.
יודגש כי לא כל הפרה מצד הנפגע מצדיקה הפחתה בפיצוי. צריך להיות קשר בין התנהגותו לבין התאונה או הנזק. נהיגה ללא ביטוח או ללא רישיון, כשלעצמה, אינה בסיס לייחוס אשם תורם, אם לא היה לכך קשר סיבתי לתאונה (ע"א 7099/16).
המחשה לעקרונות האשם התורם בתאונות דרכים אפשר למצוא בפסק דין שניתן לאחרונה בת"א 66697-03-24. באותו מקרה התובע רכב על אופנוע ללא ביטוח חובה בתוקף (לכן הוא לא היה זכאי למסלול הפיצוי הרגיל לפי חוק הפלת"ד, והתביעה התבררה לפי דיני הנזיקין). התאונה אירעה כאשר רכב שהגיע מהכיוון הנגדי פנה שמאלה וחצה את מסלול נסיעתו של האופנוע. בית המשפט קבע שהאחריות העיקרית לתאונה מוטלת על נהג הרכב, בין היתר משום שנכנס לצומת מבלי לבצע בדיקה מספקת של הדרך.
עם זאת, בית המשפט ייחס 20% אשם תורם לרוכב האופנוע. האשם התורם לא יוחס לו בשל היעדר ביטוח החובה, אלא בשל אופן נהיגתו. התברר ששדה הראייה שלו לכיוון הצומת היה פתוח למרחק של כ-70 מטרים, ולכן היה באפשרותו להבחין ברכב מוקדם יותר, לבלום ולנסות למנוע את התאונה. בעקבות זאת הופחתו 20% מסכום הנזק שנקבע לו.
לאחר תאונת דרכים, ובמיוחד כאשר נגרם נזק גוף, חשוב לפעול בצורה מסודרת. זאת, שכן ההתנהלות בשעות ובימים הראשונים לאחר התאונה עשויה להשפיע באופן ממשי על היכולת לקבל פיצוי בעקבות תאונת הדרכים.
ראשית, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם האפשרי, גם אם נדמה כי מדובר בפגיעה קלה בלבד. פעמים רבות כאבים בצוואר, בגב או בראש מתפתחים רק לאחר מספר שעות או ימים. בעת הבדיקה חשוב לציין כי הפגיעה נגרמה בתאונת דרכים, לתאר את נסיבות התאונה, ולפרט את כל הכאבים והמגבלות מהם סובל הנפגע.
לאחר מכן יש לדווח ולקבל אישור משטרה. בנוסף, מומלץ לאסוף ולשמור כל מסמך הקשור לתאונה ולנזק (סיכומי ביקור, הפניות לבדיקות, תוצאות הדמיה, אישורי מחלה, מרשמים, קבלות על תרופות, טיפולים רפואיים, פיזיותרפיה, נסיעות לטיפולים וכל הוצאה אחרת שנגרמה בעקבות התאונה). ככל שהתיעוד מלא יותר, כך קל יותר לבסס את דרישת הפיצוי.
חשוב גם לאסוף פרטים כבר בזירת התאונה ובכלל זאת מספרי רכב, פרטי הנהגים, פרטי ביטוח חובה, שמות עדים, תמונות של מקום התאונה, תמונות של הרכבים ותיעוד של מפגעים או תנאי דרך חריגים.
מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי בהקדם, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה משמעותית, תאונה ללא ביטוח חובה, תאונת פגע וברח, תאונת עבודה או מחלוקת מול חברת הביטוח. ייעוץ נכון בשלב מוקדם יכול לסייע באיסוף המסמכים הדרושים, בהכוונה רפואית ומשפטית, ובהימנעות מטעויות שעלולות לפגוע בגובה הפיצוי.
אין סכום קבוע ואחיד שניתן לכל נפגע, וגובה הפיצוי תלוי בשורה ארוכה של נתונים, ובהם חומרת הפגיעה, משך תקופת ההחלמה, היקף הטיפולים הרפואיים, מספר ימי המחלה, גובה השכר לפני התאונה, גילו של הנפגע, שיעור הנכות וההשפעה של התאונה על תפקוד יומיומי ויכולת לעבוד.
באופן כללי ניתן לומר כי כאשר מדובר בפגיעה קלה יחסית, ללא נכות וללא הפסדי שכר משמעותיים, הפיצוי עשוי להיות נמוך יחסית, בהתאם לנסיבות. לעומת זאת, כאשר מדובר בפגיעה קשה, נכות קבועה, אובדן כושר עבודה, צורך בעזרה מתמשכת או טיפולים עתידיים, הפיצוי עשוי להגיע לסכומים גבוהים, ולעיתים אף מיליוני שקלים (כך למשל בת"א 14602-04-20 בית המשפט פיצוי של כ- 13 מיליון ₪ לצעירה שנותרה נכה 100% עקב תאונת דרכים).
לנפגע בתאונת דרכים עומדת במקרים רבים זכות לקבלת פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. עם זאת, מימוש הזכות לפיצוי מחייב התנהלות נכונה, איסוף מסמכים, הבנת הגורם שאותו יש לתבוע והימנעות מטעויות מול חברת הביטוח.
אם נפגעתם בתאונת דרכים, מומלץ שלא להתמודד לבד. ייעוץ משפטי מתאים כבר בשלב מוקדם עשוי לסייע בבדיקת הזכאות, בניהול נכון של התביעה ובהגדלת הסיכוי לקבל את הפיצוי המגיע לכם על פי דין.
להרחבה, מומלץ לעיין במדריך המקצועי שערכנו עבורכם.
המסמכים המרכזיים הם אישור משטרה על התאונה, מסמכים רפואיים ממועד התאונה ואילך, סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות, הפניות, אישורי מחלה, מרשמים, קבלות על תרופות וטיפולים, קבלות על נסיעות לטיפולים, תלושי שכר או אישורי הכנסה, וכל מסמך המעיד על הוצאות או הפסדים שנגרמו בעקבות התאונה.
משך ההליך משתנה ממקרה למקרה. בתאונות קלות יחסית, שבהן אין נכות ואין מחלוקת משמעותית, ניתן לעיתים לסיים את התביעה בתוך מספר חודשים. לעומת זאת, כאשר מדובר בפגיעה קשה, טיפולים ממושכים, מחלוקת רפואית, צורך במינוי מומחים או הליך בבית משפט, התביעה עשויה להימשך זמן רב יותר.
אחד העקרונות המרכזיים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא עקרון האחריות המוחלטת. המשמעות היא שנפגע בתאונת דרכים עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו גם אם התאונה אירעה באשמתו. עם זאת, קיימים חריגים. למשל, נהיגה ללא ביטוח חובה תקף, נהיגה ללא רישיון מתאים, או שימוש ברכב לצורך מעשה מכוון.
לא תמיד. תביעות רבות בגין תאונות דרכים מסתיימות במשא ומתן מול חברת הביטוח ובחתימה על הסכם פשרה, ללא צורך בניהול הליך מלא בבית משפט. עם זאת, כאשר חברת הביטוח מסרבת לשלם פיצוי ראוי, כאשר קיימת מחלוקת על היקף הנזק, או כאשר יש צורך במינוי מומחים רפואיים, ייתכן שיהיה צורך להגיש תביעה לבית המשפט.
לא כדאי לחתום על פשרה לפני שהתמונה הרפואית התבררה במלואה. כלומר, אם יש עדיין כאבים או טרם התקבלו תוצאות בדיקות או עדיין לא ברור היקף הפסדי השכר וההוצאות, חתימה וקדמת עלולה לפגוע בזכות לקבל פיצוי מלא.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)