עזרה לנפגע בעבודה

פסקי דין רבים אשר ניתנו לאורך השנים בערכאות עסקו בסוגיית אחריותם של מעבידים לפגיעות עובדיהם בעבודה. אחד מפסקי הדין המפורסמים ביותר בתחום ניתן על ידי בית המשפט העליון בע"א 417/81. היה זה מקרה שבו הוגשה תביעה על ידי עובד בכיר בבית מלון אשר החליק על שמן במטבח. בפסק הדין הנ"ל בית המשפט העליון עסק בהרחבה במידת אשמתו התורמת של העובד לתאונה ובפרט בהגדרת המושג "סיכון בלתי סביר". זאת משום שמעסיק רשלן יחויב בפיצויים כלפי עובד רק כאשר התנהלותו גרמה לסיכון בלתי סביר. כעת נשאלת כמובן השאלה מהי המשמעות של המונח הזה ("סיכון בלתי סביר") וכיצד ניתן להגדירו.

לא "סכנה יומיומית"

כל עבודה או התנהלות של אדם טומנת בחובה סיכונים שונים. עובד יכול ליפול לפתע בהולכו במפעל או למעוד מסולם, ומקרה זה איננו מעיד בהכרח על התממשות סיכון בלתי סביר שהונח מול העובד כ"מכשול בפני עיוור". כשבית המשפט מבקש לבחון האם סיכון מסוים היה בלתי סביר הוא צריך לקבוע האם נוצרה כתוצאה מהסיכון ל"סכנה ממשית" שלא ניתן להכליל אותה תחת הכותרת "סיכון רגיל".

יודגש שהתנהלותו של המעסיק נבחנת בהתאם להתנהגותו נוכח הסיכון הרלבנטי. האם הוא דאג לאמצעי בטיחות הגונים, האם הוא היה מודע לסיכון, האם העובדים קיבלו תדריכי בטיחות, האם התבצע פיקוח על עמידה בנהלי הבטיחות וכדומה. במילים אחרות, בית המשפט בודק אם המעסיק נקט ב"אמצעים סבירים" בכדי להתמודד עם הסיכון הנטען.

הגדרת סיכון בלתי סביר רלבנטית גם לגבי הנפגע עצמו. לדוגמה, בעוד שטבח שעובד במטבח בכל יום צריך להיות מודע לאפשרות ששמן הוא "סכנה רגילה", לא כך הדברים נאמרים לגבי עובד "חיצוני" שהמטבח הוא לא אזור העבודה הרגיל שלו. אמנם גם טבח יכול להיות זכאי לפיצוי בגין החלקה על שמן במטבח (למשל אם ייקבע שלא הוטמעו נהלי ניקיון ראויים) אך יש לאופי עבודתו משמעות מבחינת הפיצויים בכל הנוגע ל"אשם תורם". קרי, אחריותו של העובד לפגיעתו.

מה ההבדל בין סיכון סביר לסיכון בלתי סביר?

בפסקי דין רבים בתי המשפט ניסו לשרטט את הפער שבין "סיכון סביר" ל"סיכון בלתי סביר". הדברים תמיד נבחנים כמובן בהתאם לנסיבות הרלבנטיות כך שכל מקרה עומד בפני עצמו, אך בכל זאת אפשר להגדיר גבולות גזרה עיקריים.

בבית המשפט העליון נקבע כי סיכון בלתי סביר הוא סיכון שהחברה רואה אותו במידת חומרה כזו שיש מקום לדרוש מהמעסיק לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע אותו. בקביעה כי סיכון מסוים היא סיכון בלתי סביר בית המשפט צריך להשתכנע כי הסיכון המדובר לא היה "רגיל וטבעי לפעילות האנוש המקובלת". בכל תביעה אשר נוגעת לאחריות מעסיק ליצירת סיכון בלתי סביר יש לבדוק כמה וכמה פרמטרים כמו למשל:

  1. מהי מידת הסכנה שנבעה כתוצאה מהסיכון?
  2. האם המעסיק דאג לאמצעים זהירות סבירים?
  3. האם המעסיק הפר הוראות החלות עליו מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (לרבות בהתאם לענף הרלבנטי או העבודה הספציפית)?
  4. האם המעסיק סיפק הדרכה ראויה?
  5. האם המעסיק פיקח על ביצוע הוראות הבטיחות?
  6. האם המעסיק ידע על קיומו של הסיכון מבעוד מועד?
  7. מהי מידת רשלנותו התורמת של העובד להתרחשות האירוע הנזיקי?
  8. האם העובד נחשף לסיכון המדובר באופן יומיומי או כתוצאה ממקרה "חד פעמי"?

דוגמאות לסיכונים בלתי סבירים שהוכרו בפסיקה

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635






    עדכונים



      תאונות עבודה

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום תאונות עבודה

      • תאונת קורקינט חשמלי בדרך לעבודה

        21.09.20

        שלום, החלקתי עם הקורקינט שלי על הכביש בדרך לעבודה ונחבלתי, האם יש לי עילה סבירה לתבוע את עיריית ר"ג בשל תנאי הכביש הקלוקלים ואי התאמתם לרוכבי האופני

        מאת: גל יהודה

      • תקנה 15 ביטוח לאומי - קצבת אובדן כושר עבודה

        02.09.20

        שלום. נקבע לי לאחרונה נכות בעבודה מטעם ביטוח לאומי המקנה קצבה קבועה. ביטוח לאומי רוצה לדון בנושא תקנה 15 לפני שהם מחליטים על הנכות הסופית. נשלח לי מכת

        מאת: שרון

      • פיברומיאלגיה

        11.08.20

        היי..עברתי תאונת דרכים לפני 8 חודשים ..לאחרונה התגלה אצלי פיברומיאלגיה..כרגע רוצה.לתבוע ויש לי 2 שאלות : אינני יודעת האם זה כתוצאה מהתאונה או מעבודה.

        מאת: נטלי