תאונה בדרך לעבודה ובחזרה מהעבודה חזקה כי הינה "תאונת עבודה" כמשמעות מונח זה בחוק

רבים נוטים לסבור כי תאונת עבודה, המזכה בזכויות בביטוח הלאומי, היא רק כזו המתרחשת פיזית בשטח מקום העבודה. במציאות החיים, פגיעות רבות מתרחשות לאחר יציאתנו מפתח הבית, בדרכנו למקום העבודה, או אף לאחר צאתנו ועזיבתנו את מקום העבודה בדרך הביתה.

נשאלת השאלה האם פגיעה המתרחשת בנסיבות אלה, קרי שלא בשטחי מקום העבודה, מזכה בזכויות בביטוח לאומי? על כך ועוד, בכתבה הבאה.

הגדרות הביטוח הלאומי

על מנת להשיב על השאלה שהועלתה בפתח הדברים, נעמוד תחילה על ההגדרות הבסיסיות הקבועות בחוק. חוק הביטוח הלאומי, קובע כי "פגיעה בעבודה" היא "תאונה", או "מחלת מקצוע". "תאונה", היא כזו המתרחשת "תוך כדי ועקב העבודה". כלומר, על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בנזקיו של עובד, עליו להוכיח כי התאונה אירעה בשעות העבודה ובנוסף כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לנזק.

נראה אפוא כי מדובר בהגדרה רחבה, אשר לעיתים לא בנקל יוכיח נפגע את זכאותו. ויובהר, מבחינת נטלי ההוכחה, על הנפגע, הטוען להכרה וזכויות בביטוח לאומי, מוטל הנטל להוכיח את התקיימותם של הרכיבים הנ"ל. בהיעדר הוכחה, לא יוכרו נזקיו של הנפגע על הביטוח לאומי, והוא לא יוכל לזכות בגמלאות השונות הקבועות בחוק (מימון טיפולים רפואיים, דמי פגיעה, מענק / גמלת נכות).

עם זאת, קבע המחוקק שורה של מקרים בהם קיימת חזקה לפיה הינם בבחינת תאונת עבודה, וככל והביטוח הלאומי סבור אחרת, עליו מוטל הנטל להוכיח ההפך.

בין יתר החזקות שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי:

• פגיעה שאירעה במסגרת פעילות שאורגנה על ידי מקום העבודה, מזכה בהכרה.
• פגיעה שאירעה עת עזב העובד את מקום העובד על מנת לסעוד ארוחת צהרים, מזכה בהכרה. בעניין זה, חשוב לשים לב כי מדובר בהפסקה שהינה בהסכמת המעסיק, אינה עולה על שלוש שעות, ונמצאת במרחק הסמוך למקום העבודה (מוגבל לרדיוס הקבוע בחוק).
• פגיעה הנגרמת על ידי חפץ במקום העבודה, אף אם אינו משרת את צרכי העבודה, מזכה בהכרה.

באופן דומה נקבע כי תאונה אשר אירעה בדרך או בחזרה מהעבודה, חזקה כי הינה תאונת עבודה, כמשמעות מונח זה בחוק.

סייג לחזקה

חוק הביטוח הלאומי (סעיף 81 לחוק) מונה סייג לתחולת החזקה, וקובע כי במספר מקרים לא יוכל נפגע ליהנות מהחזקה הקבועה.

כך נקבע, כי אם ביצע העובד בדרך / בחזרה מהעבודה "סטייה של ממש" אשר אינה קשורה לתפקידו אצל המעסיק, לא יראו בכך תאונת עבודה. לצורך הדוגמא, עצירה של עובד בדרכו חזרה הביתה בסופר, לצורך קניית מצרכים לביתו, תיחשב סטייה של ממש, ותגרום לכך שלא יוכל לעשות שימוש בחזקה.

עם זאת, נקבע בחוק כי בשני מצבים, למרות הסטייה תחול החזקה:

• כאשר ליווה העובד את ילדו לגן או למעון ילדים
• כאשר סטה העובד מדרכו לצורך קיום מצוות תפילת בבוקר.

דוגמאות לתאונות בדרך לעבודה או מהעבודה:

בפסיקת בתי המשפט, אנו עדים לכך שהנושא מעורר לא מעט מחלוקות, בין עובדים והביטוח הלאומי. כך למשל, אנו עדים למחלוקות הנוגעות לשאלה מתי עזב העובד את "פתח ביתו" ולמעשה החל מאותו רגע מצוי בדרכו לעבודה? בנוסף, אנו עדים למחלוקות רבות הנוגעות לשאלה האם עובד שסטה מדרכו הטבעית לעבודה (למשל, עצר לצורך קניית מצרכים במרכול), עדיין יש לראות בו כמי שנפגע בעבודה? שאלות לא פשוטות, אשר חשוב לדעת מה יחול בעניינן, בייחוד לנוכח הסייגים הקבועים בחוק לחזקה.

להלן מספר מחלוקות שנדונו והוכרעו בפסיקת בתי המשפט:

1. עובד שנסע מביתו לעבודה, במסלול הקבוע בו הוא נוסע, ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים, הוכר כנפגע עבודה, משום שהנסיעה לעבודה היא חלק אינטגראלי מעבודתו של העובד. כאמור, בעניין זה, חלה החזקה לפיה יש לראות תאונה בדרך לעבודה כפגיעה בעבודה.
2. עובד שעזב את דלת ביתו, אך טרם יצא משטחי חצרו, לא הוכר כנפגע עבודה. בפסיקה נקבע, כי יש לראות במונח "דרך" את השלב מעזיבת רשות היחיד לרשות הרבים. חצרי העובד הינם למעשה "רשות היחיד" ומצויים תחת שליטתו. במצבים כאלה, דלת החצר היא למעשה נקודת המעבר בין רשות היחיד לרבים, ופגיעה המתרחשת לאחר צאתו מדלת החצר תזכה בהכרה על ידי הביטוח הלאומי.
3. עובד שעזב את מקום העבודה לסידורים אישיים, ובדרך עבר תאונה, לא הוכרו נזקיו על ידי הביטוח הלאומי, היות ומהרגע שבו יצא מהעבודה לכיוון סידוריו, לא היו פעולותיו כחלק בלתי נפרד מעבודתו. למעשה, נותק כל קשר בין העבודה ומטרת היציאה, אף אם לפרק זמן קצר.
4. עובד שעזב את מקום העבודה, לשם קיום פגישת עבודה במקום אחר, הוכר בתור נפגע עבודה, שהרי נסיעתו לפגישת עבודה, מהווה חלק בלתי נפרד מעבודתו.

האם ניתן לקבל פיצוי כפול במקרה שמדובר בתאונת דרכים?

באופן טבעי, תאונה המתרחשת בדרך או בחזרה לעבודה, עשויה להתרחש במעורבות של כלי רכב מנועי, קרי בעת נסיעה או נהיגה ברכב מנועי. במקרים אלו, זכאי הנפגע לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ממבטח החובה אשר ביטח את השימוש ברכב המנועי. אולם, נסיבות התאונה כאמור עשויות לזכותו בהכרה על ידי ביטוח לאומי וקבלת גמלאות.

מכאן, רבים נוהגים לסבור באופן מוטעה, כי הם זכאים לפיצוי כפול, הן מהביטוח הלאומי והן מביטוח החובה. אולם, בפועל, הדין הישראלי קובע כי לא ניתן לקבל פיצוי כפול. מבטח החובה הוא שנושא באחריות עליונה לפיצוי הניזוק, אך רשאי הוא לקזז כל סכום שקיבל או יקבל העובד מביטוח לאומי בגין התאונה.

במקרים קשים, עשוי העובד למצוא עצמו בהיעדר פיצוי מצד מבטח החובה, בשעה שמרבית נזקיו "נבלעו" על ידי הגמלאות שקיבל / יקבל על ידי הביטוח הלאומי.

לסיכום

פגיעה המתרחשת בנסיבות המתוארת בכתבה, הינה למראית עין קלה ופשוטה להוכחה. עם זאת, ראינו כי במצבים מסוימים היא עשויה לעורר קושי. המלצתנו אליכם, במקרה של פגיעה בדרך או בחזרה מהעבודה, גשו לקבלת ייעוץ מקצועי והיוועצו עם עורך דין הבקיא בתחום.