לעיתים לידות אינן מתקדמות כמצופה, ומסתיימות בלידה מכשירנית, כלומר, לידה בסיוע מכשיר ואקום או מלקחיים. למרות שמדובר בהליך נפוץ יחסית, הוא מחייב מיומנות גבוהה ושיקול דעת רפואי. ביצוע רשלני עלול לגרום לנזקים משמעותיים ליולדת או ליילוד, לרבות קרעים, דימומים, פגיעות ראש ואף נזק עצבי.
מדי שנה נולדים בישראל כ־180,000 תינוקות, כאשר בממוצע כ-5% מהלידות מתבצעות בלידה מכשירנית, כלומר, בסיוע מכשיר ואקום או מלקחיים. במספרים, מדובר בכ- 9,000 לידות מכשירניות בשנה!
לאור מספרים כאלו, רשלנות בלידה מכשירנית איננה מחזה נדיר. נכון, בזכות השיפור המתמיד ברפואה ותודות להתפתחות הניתוחים הקיסריים, לידות מכשירניות הופכות פחות ופחות לכאלו המקימות עילות תביעה בגין רשלנות רפואית. עם זאת, מדובר עדיין בהליכים רפואיים מורכבים שעלולים לגרום נזק לא פשוט. במקרים חמורים לפגיעות בלתי הפיכות ואפילו למוות.
לידה מכשירנית היא הליך לידה שנועד לסייע בחילוץ עובר מתעלת הלידה באמצעות מכשירים. בניגוד ללידה וגינאלית "רגילה" אשר יכולה להתבצע על ידי מיילדת "בלבד", לידה מכשירנית מבוצעת על ידי רופא בחדר לידה, בדרך כלל הרופא הבכיר ביותר בסביבה. מיומנות הרופא היא קריטית להצלחת הלידה ללא סיבוכים או נזקים רפואיים לעובר או היולדת.
בישראל ובעולם, קיימות שיטות עיקריות של לידות מכשירניות: לידת שולפן ריק (ואקום) ולידת מלקחיים. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות משלה. בחירת השיטה מתבצעת בהתאם לשיקול דעתו של הרופא ובהתאם למיומנותו.
בלידת ואקום הרופא עושה שימוש במכשיר דמוי כוסית על מנת לעזור ליולדת להוציא את העובר. הרופא מצמיד כוסית לקרקפת העובר, יוצר יניקה קלה, ולאחר מכן מושך בעדינות את ראש העובר החוצה תוך כדי לחיצות היולדת, בדרך כלל במהלך הצירים.
מדובר בשיטה מקובלת מאוד (כ- 95% מהלידות המכשירניות) ומהירה יחסית הכוללת סיכון מופחת לקרעים בנרתיק ובפי הטבעת לעומת לידת מלקחיים. עם זאת, השימוש בוואקום מחייב מיומנות וניסיון, וכולל מגבלות, כמו מספר מסוים של ניסיונות, הגבלת משך הזמן, והתאמה למנח תקין בלבד (כלומר, על ראש העובר לפנות קדימה).
בלידת מלקחיים הרופא עושה שימוש במלקחיים גניקולוגיים. כל "כף" של המלקחיים מוחדרת בזהירות לתעלת הלידה, ולאחר מיקום סביב הראש, הרופא מפעיל משיכה עדינה מתואמת עם הלחיצות.
השיטה מאפשרת שליטה טובה יותר על כיוון וסיבוב ראש העובר, ולכן מתאימה במיוחד למצבים שבהם יש קושי מסוים במנח או צורך בסיוע מיוחד במקרים של מצוקה עוברית.
עם זאת, לידת מלקחיים נחשבת לפולשנית יחסית, ועלולה לגרום לשיעור גבוה יותר של קרעים בנרתיק ובפרינאום (אזור החיץ), וכן לסיכון מוגבר לפציעות ראש או פנים בעובר. לאור הסיכונים, השימוש במלקחיים מצריך מיומנות גבוהה וניסיון רב.
לידה מכשירנית מומלצת כאשר שלב הלחיצות של הלידה אינו מתקדם כמצופה (מעבר ל 3-4 שעות), או כשיש סכנה לעובר או לאם שמחייבת סיום מהיר של הלידה, אך עדיין ניתן להימנע מניתוח קיסרי.
את הסיבות להמלצה על לידה מכשירנית ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
במקרים מסוימים, מצבה הרפואי או הפיזי של היולדת מחייב קיצור שלב הלחיצות או הימנעות ממאמץ ממושך. בין הסיבות הנפוצות, למשל: כאבים באגן; תשישות קיצונית של היולדת; חוסר התקדמות בלידה; היולדת אינה מצליחה לדחוף בעוצמה מספקת ומצבים רפואיים מסוימים ) כמו מחלות לב ויתר לחץ דם ריאתי).
לעיתים מצב העובר מחייב חילוץ מהיר, אך לא בהכרח ברמה שמחייבת ניתוח קיסרי. הסיבה הנפוצה ביותר היא מצוקה עוברית כגון האטות חריגות בדופק העובר; ירידה בתנועות או ממצאים מחשידים במוניטור המחייבים סיום הלידה. סיבות נפוצות אחרות כוללות: היפרדות שליה; סיבוך במנח וצורך בסיבוב או בהכוונה של ראש העובר.
כדי שלידה מכשירנית תתבצע ללא סיכון מיותר ליולדת וליילוד, על הרופא לוודא כי מתקיימים מספר תנאים רפואיים:
מלבד תנאים אלו, יש לקיים שני תנאים אתיים ומקצועיים:
ביצוע לידה מכשירנית מבלי שיתקיימו כל התנאים שצוינו עלול להוביל לנזקים חמורים ליולדת וליילוד ולהיחשב לרשלנות רפואית.
לידה מכשירנית עשויה להציל חיים ולאפשר סיום מהיר של לידה מורכבת, אך היא גם כרוכה בסיבוכים אפשריים. אלו תלויים במספר גורמים, בהם סוג המכשיר שבו נעשה שימוש (ואקום או מלקחיים), מיומנות הרופא, מצב היולדת והיילוד, והקפדה על התנאים הרפואיים לביצוע ההליך.
הסיכונים ליולדת בעת לידה מכשירנית כוללים קרעים חמורים בנרתיק, בפרינאום ולעיתים גם בפי הטבעת, דימום מוגבר, פגיעות בשלפוחית השתן או בשופכה, זיהומים, כאבים כרוניים באזור האגן, ולעיתים גם פגיעה בתפקוד הסוגרים.
הסיכון לפגיעות עולה במיוחד כאשר נעשה שימוש במלקחיים או כשההליך מבוצע במהירות וללא הקפדה מספקת.
לידה מכשירנית עלולה לחשוף את היילוד למגוון סיכונים, ובהם שטפי דם ונפיחות בקרקפת, חבלות בפנים ובגולגולת, ולעיתים אף שברים בעצמות הגולגולת. כמו כן, קיימת אפשרות לפגיעות עצביות או פגיעות בצוואר ובכתפיים.
חשוב לציין כי ברוב המקרים, אם הלידה מתבצעת על ידי צוות מיומן ובתנאים מתאימים, הסיבוכים הם קלים, זמניים וחולפים ללא השלכות ארוכות טווח.
לידה מכשירנית עלולה להותיר את היולדת עם כאבים, נפיחות ואי נוחות באזור הפרינאום, במיוחד אם נגרמו קרעים או בוצע חתך. לעיתים תיתכן גם רגישות במתן שתן, קושי בישיבה, ודימום וגינאלי מוגבר.
תהליך ההחלמה משתנה בין אישה לאישה, אך ברוב המקרים מדובר בתקופה של מספר שבועות עד לחזרה ליכולת התפקוד הרגילה.
רשלנות רפואית בלידה מכשירנית היא מצב שבו הרופא או הצוות הרפואי חורגים מסטנדרט הזהירות המקובל בעת ביצוע לידה מכשירנית, וכתוצאה מכך נגרם נזק לאם או ליילוד, נזק שהיה ניתן למנוע לו הייתה ננקטת התנהלות רפואית תקינה.
יצוין כי רשלנות רפואית בלידה מכשירנית מתגלה לעיתים רק לאחר הלידה, כאשר מופיעים נזקים בלתי מוסברים לתינוק (כגון שיתוק, עיכוב התפתחותי או פגיעות עצביות), או ליולדת.
רשלנות רפואית בלידה מכשירנית עשויה להתבטא במספר דרכים ולהוביל לתוצאות קשות ליולדת וליילוד. הרשלנות נובעת לרוב מחריגה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, התנהלות לא מקצועית בעת השימוש במכשור, הימנעות מהתערבות כאשר היא נדרשת או מהתעלמות מהנחיות רפואיות רלוונטיות.
המקרים הנפוצים של רשלנות בלידה מכשירנית כוללים:
עיכוב בקבלת החלטה על ביצוע לידה מכשירנית, כאשר הנתונים הקליניים מצביעים על הצורך בסיום הלידה באופן מיידי (למשל במצבים של מצוקה עוברית).
במקום לעבור לניתוח קיסרי, ישנם מקרים שבהם הרופא מתעקש להמשיך בלידה מכשירנית למרות כישלון חוזר, היעדר תנאים מתאימים, או החמרה במצב העובר.
כפי שפורט קודם לכן, ביצוע לידה מכשירנית מחייב עמידה בתנאים רפואיים ברורים, לרבות פתיחה מלאה, ירידת מים, ומשקל עובר בטווח בטוח. חריגה מהתנאים הללו, עלולה להוביל לפגיעות חמורות ועשויה להוות רשלנות רפואית.
מדובר לרוב במשיכה חזקה מדי, שימוש במכשיר במקום לא נכון (למשל הצמדת ואקום במיקום שגוי), או מספר רב של ניסיונות כושלים.
רשלנות בלידה מכשירנית יכולה להיווצר גם בגין אי קבלת הסכמה מדעת מצד האישה לביצוע ההליך הרפואי. מכיוון שלידה מכשירנית (בוואקום או באמצעות מלקחיים) טומנת בחובה סיכונים, האישה צריכה לתת הסכמתה לפרוצדורה (בהתחשב בנסיבות כמובן).
במקרים מסוימים, נתונים רפואיים מצד היולדת, כגון בעיות לב-ריאות, היסטוריה מיילדותית, בעיות עצביות שונות וכדומה, מחייבים את הרופא לשקול ביצוע לידה מכשירנית. הימנעות מקבלת החלטה עלולה להוביל להחמרה במצבה של האם ועשוי להוות רשלנות רפואית.
לידה מכשירנית ובמיוחד לידת מלקחיים, דורשת מיומנות גבוהה, דיוק מרבי וניסיון מקצועי משמעותי.
לאחר לידה מכשירנית, קיים סיכון מוגבר לסיבוכים ביולדת וביילוד, ולכן נדרש פיקוח רפואי הדוק לאיתור מוקדם של סימני מצוקה, דימום, זיהום, או פגיעה נוירולוגית.
לידה מכשירנית עשויה להיראות תקינה ברגע סיומה, אך לעיתים מתגלים סימנים מדאיגים בהמשך הדרך, אצל היולדת או אצל התינוק. סימנים אפשריים לרשלנות כוללים כאבים חריגים ומתמשכים באזור הפרינאום או פי הטבעת, קשיים בשליטה על סוגרים, דימום מוגבר או זיהומים חוזרים.
גם אצל היילוד עלולים להופיע סימנים מחשידים: שטפי דם, נפיחות או חבלות בפנים ובקרקפת, תנועתיות לא תקינה של הגפיים או הצוואר, עיכוב התפתחותי בלתי מוסבר, או אבחנה רפואית של פגיעה עצבית או שברים בגולגולת.
גם אם הרופאים אומרים ש"הכול בסדר" או "זה קורה לפעמים", ייתכן שמדובר בכשל רפואי שהיה ניתן למנוע. ייעוץ משפטי מקצועי יוכל לעזור לך להבין האם הייתה התרשלות בטיפול, ומהן הזכויות המשפטיות שלך או של ילדך.
רשלנות רפואית בלידה מכשירנית היא סוגיה משפטית-רפואית שיש להוכיח כדבעי. התובעים צריכים להסתמך על הנתונים הרפואיים הרלבנטיים והפרקטיקה הרפואית המקובלת במועד הלידה. עליהם להוכיח שהרופאים התרשלו בביצוע לידה מכשירנית ולסמוך טענותיהם על חוות דעת רפואית. חשוב להדגיש כי התובעים צריכים להוכיח כי ההתרשלות בלידה גרמה לנזק הנטען. כלומר, להציג בפני בית המשפט קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין הנזק לבין הרשלנות.
במילים אחרות, כדי להוכיח עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה מכשירנית, יש להראות שלושה מרכיבים מרכזיים:
את שלושת המרכיבים הללו יש לתמוך בחוות דעת רפואית מומחה, שתשווה בין ההתנהלות בפועל לבין הפרקטיקה הרפואית המקובלת במועד האירוע.
הפיצויים הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית בלידה מכשירנית עשויים להיות משמעותיים מאוד, במיוחד כאשר נגרם נזק קבוע ליילוד או ליולדת. גובה הפיצוי נקבע בהתאם לחומרת הנזק, מידת ההשפעה על התפקוד היומיומי, הצורך בטיפולים רפואיים עתידיים והשלכות כלכליות ונפשיות על המשפחה.
במקרים של נזק חמור ליילוד, כמו שיתוק מוחין, פגיעה מוחית או נכות קשה, הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים. סכום זה כולל פיצוי על כאב וסבל, הפסדי השתכרות עתידיים, הוצאות רפואיות, התאמות דיור, רכישת ציוד שיקומי, עזרה סיעודית, והוצאות נלוות רבות נוספות.
גם כאשר מדובר בנזק ליולדת, כמו פגיעה בשליטה על סוגרים, קרעים חמורים או סיבוכים רפואיים ממושכים, הפיצוי עשוי להיות גבוה, במיוחד אם מדובר בנזק שפגע בכושר העבודה או באיכות החיים של האם.
בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התבססות על חוות דעת רפואיות, נתונים כלכליים, צרכים שיקומיים ותוחלת חיים צפויה.
נביא מספר דוגמאות:
בית המשפט קיבל את טענות היולדת כי לידת מלקחיים רשלנית אשר בוצעה לה בשנת 2010 הותירה אותה עם נכות צמיתה של כ-60%. זאת, בשל קרעים (בדרגה 4) שנגרמו במהלך השימוש במלקחיים ואשר לא טופלו כנדרש גם לאחר מכן.
בית המשפט בחן את התנהלות הצוות הרפואי בבית החולים הדסה, וקבע כי לא בוצע מעקב ראוי אחר מצב הלידה, ולכן הצוות לא זיהה שמנח העובר היה במצב של "ראש לאחור". עוד נקבע כי הרופא המטפל לא התייעץ עם גורמים נוספים טרם קבלת ההחלטה, ופעל באופן עצמאי בהחלטה לבצע לידת מלקחיים, החלטה שהתבררה כשגויה.
בנוסף, נמצא כי הרופא לא היה בעל ניסיון מספק בביצוע הליך כזה, ולמרות זאת בחר לבצע אותו בעצמו. לאחר שנגרם קרע חמור, לא נעשה ניסיון להזעיק מנתח מיומן לשם תיקונו. בנסיבות אלה, נקבע כי מדובר ברשלנות רפואית חמורה (ת"א 11230-08-12).
במקרה אחר, היה מדובר בלידת תאומות, שהתבצעה בעזרת מלקחיים ומכשיר וואקום, אשר הסתיימה במות אחת התאומות ובקרעים קשים בתעלת הלידה של האם.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת מומחה התובעים כי במקרה הנדון, לא היה מקום לביצוע לידה מכשירנית וכן כי הצוות הרפואי בבית החולים האסלאמי מקאסד לא עשה את ההכנות הנדרשות ללידת תאומים. בית המשפט אף ביקר את הרופא המיילד על כך שלא הביא את השאלה על ביצוע לידה מכשירנית להתייעצות מומחים המתבקשת בנתונים של הלידה (ת"א 2399/00).
במקרה זה, יולדת עברה לידה בבית החולים שיבא תל השומר. הלידה בוצעה באמצעות מכשיר ואקום והסתיימה בקרע נרחב באורך של 7 ס"מ, אשר הוביל לנכות רפואית צמיתה בשיעור של 30%.
במהלך ההליך המשפטי, התברר כי הלידה בוצעה על ידי מתמחה צעיר בתחילת דרכו, עם ניסיון של חמישה חודשי התמחות בלבד וללא רקע קודם בביצוע הליך זה. בית המשפט קבע כי הטלת ביצוע הלידה המכשירנית על מתמחה כה חסר ניסיון, מהווה רשלנות רפואית חמורה, ומשקפת קלות דעת מצד הצוות הרפואי.
עוד הדגיש בית המשפט כי אף שיש לעודד הכשרה מעשית של מתמחים, לא ניתן להצדיק מסירת ניהול הליך כה רגיש למתמחה בראשית דרכו, במיוחד כאשר מדובר בלידה בעלת סיכון גבוה (ת"א 17026-12-18).
לידה מכשירנית אמנם נפוצה יחסית, אך כאשר מתעורר חשד לנזק שנגרם בשל רשלנות, חשוב לפעול במהירות ובשיקול דעת.
הצעד הראשון והבסיסי הוא איסוף מלא של כל המידע הרפואי הרלוונטי. בהמשך לכך יש לפנות אל בית החולים או המרפאה ולבקש את התיק הרפואי המלא של האם והתינוק. יודגש כי על פי החוק, כל מטופל זכאי לקבל עותק מהתיק הרפואי שלו.
לאחר קבלת התיעוד הרפואי, מומלץ לפנות לייעוץ ראשוני אצל עורך דין בעל ניסיון בתביעות רשלנות רפואית, ובפרט בתביעות הנוגעות ללידות מכשירניות. עורך הדין יוכל להעריך את נסיבות המקרה, להסביר את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם, ולבחון האם קיים בסיס משפטי להגשת תביעה.
במקרים המתאימים, עורך הדין רשלנות רפואית יפנה לרופא מומחה בתחום הגינקולוגיה או רפואת ילדים, שייתן חוות דעת רפואית מקצועית. חוות דעת זו נדרשת לצורך הגשת תביעה, והיא צריכה לבסס את הקשר בין התנהלות הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם.
אם לאחר התייעצות עם עורך הדין רשלנות רפואית וקבלת חוות דעת רפואית, מתגבשת תשתית ראייתית לרשלנות הרפואית, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט בדרישה לפיצוי על הנזקים שנגרמו.
רשלנות רפואית בלידה מכשירנית אינה עניין פשוט. מדובר בתחום משפטי ורפואי סבוך, המחייב שילוב בין הבנה קלינית מעמיקה של הליך הלידה, הכרת הסטנדרטים הרפואיים המחייבים, וניסיון משפטי מוכח בהתמודדות עם גופים רפואיים ובתי חולים. עורך דין שאינו בקיא במורכבות זו, עלול להחמיץ פרטים קריטיים, ולעיתים להוביל לדחיית תביעה מוצדקת.
ליווי משפטי מקצועי של עורך דין רשלנות רפואית כבר מהשלבים הראשונים של בירור המקרה עשוי להיות ההבדל בין קבלת פיצוי משמעותי, לבין אובדן זכויות. עורך דין מנוסה ידע לאסוף את המסמכים הדרושים, לאתר כשלים רפואיים סמויים לעין, לפנות למומחים רפואיים מתאימים ולבנות תביעה משפטית מבוססת.
לידות מכשירניות, בוואקום או מלקחיים, עשויות להציל חיים, אך כאשר הן מבוצעות ברשלנות, התוצאה עלולה להיות טראגית.
אם את חושדת שנפגעת במהלך לידה מכשירנית, חשוב שלא תתמודדי עם התחושות והחששות לבד. אספי מידע רפואי ופני עוד היום לייעוץ מקצועי ודיסקרטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית. ביחד, נבחן האם ניתן לממש את זכויותיכם ולקבל פיצוי על העוול שנגרם לכם או לילדכם.
זכרי: נזק שנגרם בלידה אינו גזירת גורל. מגיע לך לקבל תשובות.
לידה מכשירנית תיחשב רשלנית כאשר הרופא חורג מסטנדרט הטיפול הסביר. למשל, מבצע לידת ואקום או מלקחיים ללא עמידה בתנאים הרפואיים הנדרשים, מתעכב בהחלטה חיונית, מפעיל כוח מופרז או מתעקש להמשיך בהליך כושל במקום לעבור לניתוח קיסרי, וכתוצאה מכך נגרם נזק לאם או ליילוד.
ליולדת קיימים סיכונים כמו קרעים חמורים, דימום, פגיעה בסוגרים או זיהומים. ליילוד עלולים להיגרם שטפי דם, חבלות, פגיעות עצביות ולעיתים נזק נוירולוגי. כאשר ההליך מבוצע בתנאים מתאימים ועל ידי רופא מיומן, לרוב הסיבוכים קלים וחולפים.
כן. גם במצבי חירום יחסיים, על הרופא להסביר ליולדת את הצורך בהתערבות, הסיכונים והחלופות האפשריות (לרבות ניתוח קיסרי), ולקבל את הסכמתה ככל שהנסיבות מאפשרות. היעדר הסכמה מדעת עשוי להקים עילת תביעה.
יש להוכיח שלושה יסודות: קיומה של חובת זהירות, חריגה מסטנדרט רפואי סביר, וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. ההוכחה מתבצעת באמצעות התיק הרפואי וחוות דעת מומחה בתחום הגינקולוגיה או רפואת ילדים.
גובה הפיצוי תלוי בחומרת הנזק ובהשלכותיו. במקרים של פגיעה קשה או נכות קבועה ליילוד, הסכומים עשויים להגיע למיליוני שקלים ולכלול הוצאות רפואיות עתידיות, אובדן השתכרות, שיקום וסיוע מתמשך. גם נזקים משמעותיים ליולדת עשויים לזכות בפיצוי גבוה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)