התנהלות לא תקינה מצד הצוות המטפל במהלך הלידה עלולה לגרום לנזקים חמורים לילד ולבני משפחתו. החל מפגיעות "קלות" שאפשר להבריא מהן וכלה בפגיעות קשות ומסובכות שחלקן חשוכות מרפא. אלו תביעות רשלנות אשר נוגעות לטיפול הרפואי שניתן לאישה מרגע קבלתה בבית החולים.

רשלנות בלידה

מדובר במקרים בהם טיפול רשלני יכול להביא למות עובר, מות יולדת, לידה מוקדמת (על כל המשתמע מכך מבחינת סיבוכי פגות), פגיעות קוגניטיביות, פגיעות פיסיות ועוד. בתביעות מסוג זה נבחנת התנהלותם של כל הגורמים אשר פעילים במהלך הלידה. מהרופאים והאחיות במחלקת נשים, דרך המיילדות והרופאים בחדר לידה, וכלה לאחר מכן במחלקת יולדות (ובפגיה). אנשי הצוות הרפואי מחויבים לשים לב לכל הנתונים שעומדים על הפרק כולל עברה המיילדותי של האישה, נתוניה הקליניים, מעקב היריון וכו'.

מהי רשלנות רפואית בלידה?

רשלנות רפואית בלידה מתייחסת לכל מצב שבנו נגרם נזק שמקורו בהתנהלות רפואית במהלך לידה, אשר חורגת מהתנהלות שעומדת בסטנדרט רפואה סביר. במילים פשוטות, אם הצוות הרפואי ביצע דבר מה לא תקין, או לא ביצע דבר מה שהיה הכרחי, והדבר גרם לנזק במהלך הלידה, אם ליולדת או אם לעובר, אז ייתכן מאוד שקמה עילת תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית בלידה.

באלו עילות מוגשות תביעות רשלנות רפואית בלידה?

תביעה יכולה להיות מוגשת מחמת סיבות שונות, למשל:

  • החלטה שגויה על ביצוע ניתוח קיסרי.
  • מעקב לקוי אחר יולדת.
  • לידה מכשירנית רשלנית (וואקום או מלקחיים).
  • העדר התייחסות לנתונים רפואיים רלוונטיים ליולדת או העובר.
  • נזק ליולדת במהלך הלידה.
  • אי התייחסות לתלונות בדבר כאבים או מחושים וכו'.
  • גרימת קרע משמעותי בלידה.
  • הותרת שארית שיליה משמעותית.
  • הרשימה אינה סגורה. ישנם מקרים נוספים שיכולים להעמיד עילת תביעה לפיצוי.

היות שרשלנות עלולה לגרום לתוצאות לא פשוטות בלשון המעטה, תביעות מסוג זה, כמו גם תביעות רשלנות בהריון, מסתיימות לא אחת בפיצויים משמעותיים. לפיכך, גם אם איננו בטוחים שהנזק מקורו ברשלנות רפואית, נכון יהיה לבצע בירור מקצועי בנושא שכן, ככל והסיבה תהא אכן זו, ניתן יהיה לממש את הזכאות לפיצויים.

בחירה בטכניקת לידה שגוייה

אחת העילות הנפוצות בנוגע לרשלנות בלידה היא טכניקת הלידה שנבחרה. לדוגמה, החלטה רשלנית להימנע מניתוח קיסרי, ביצוע ניתוח קיסרי באיחור, הימנעות מזירוז לידה וכדומה. לידה ניתן לבצע בכמה דרכים והרופאים צריכים לקבל את ההחלטה הטובה והנכונה בהתאם למצבה של היולדת. החלטה שגויה לגבי טכניקת לידה, שהובילה לאחר מכן לגרימת נזק, יכולה להוות עילה לתביעת פיצויים. למשל, בית המשפט אישר לאחרונה הסכם פשרה בסך 1.9 מיליון שקלים פיצויים בעקבות עיכוב בהחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי שגרם לילד להיוולד עם שיתוק מוחין (לאחר היריון תקין).

מעקב אחר התפתחות הלידה מרגע קבלת האישה

לידה לא מתרחשת ב"מכה אחת". זמן השהייה הממוצע בלידה ראשונה עומד על כ-15 שעות ועל כ-8 שעות בלידות שלאחר מכן. במהלך השעות הללו, המעקב אחר התפתחות הלידה הוא קריטי. אם הצוות הרפואי לא מבצע את המעקב כראוי, ובשל כך נגרמים נזקים ליולדת או לעובר, קיימת עילה להגשת תביעה.

מעקב תקין הוא מעקב אשר מתחקה אחר מצבם של היולדת והעובר בכל רגע נתון. היות שנזק הוא לפעמים עניין של שניות, הצוות צריך להיות כל הזמן "עם היד על הדופק" (תרתי משמע).

נזק לאישה

לידה היא הליך שטומן בחובו סיכונים שונים גם כאשר היא מבוצעת על ידי מיילדת וגם אם היא מנוהלת על ידי רופאים (ואף רופאים מומחים). בין אם הנזק שנגרם לאישה הוא זמני/קבוע, ובין אם (חלילה) האישה נפטרה במהלך הלידה, ייתכן שניתן להגיש תביעה. חשוב להדגיש שלא כל נזק שנגרם במהלך הלידה הוא מיד עילה להגשת תביעה. יש לבחון היטב האם הנזק היה כתוצאה מרשלנות ולא כחלק מהסיכונים המוכרים והידועים.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בלידה?

מדובר בתביעה שיש להוכיח אותה כמו כל תביעת רשלנות אחרת. כלומר, לבסס את הטענות בחוות דעת רפואית ולהוכיח את קיומם של שלושת יסודות עוולת הרשלנות, אשם, נזק וקשר סיבתי.

הוכחת האשם נוגעת להתנהלות הרופאים אל מול מבחן "הרופא הסביר". האם הרופאים ניהלו את הלידה במקצועיות, האם הם קיבלו במהלכה את ההחלטות הנכונות, האם הם לא חרגו מהפרקטיקה המקובלת, האם הם היו קשובים ליולדת וכדומה. אם התביעה נוגעת לביצוע הלידה בפועל (לדוגמה, רשלנות בניתוח קיסרי), בית המשפט בוחן את התנהלות הרופאים במהלכה.

השופטים בוחנים את טענות הצדדים בין השאר על בסיס הרשומות הרפואיות שמנוהלות בבית החולים (הפתוחות גם לפרשנות מצד התובעים). ככל שמוכחת רשלנות רפואית, בית המשפט נדרש לסוגיית הנזק והקשר הסיבתי. מהו הנזק שנגרם לתובעים והאם קיים קשר סיבתי בינו לבין הרשלנות.

פיצויים בגין רשלנות בלידה

פיצויים בגין רשלנות בלידה נקבעים בהתאם לנזק שנגרם ליילוד או ליולדת, וכן לפי ההשלכות שיש לנזק על כלל המשפחה. לדוגמה, אם רשלנות גרמה לשיתוק מוחין לאחר הריון בריא, הפיצויים יכללו ראשי נזק שמתייחסים לטיפול בילד מבחינת הוצאות רפואיות, ניידות, אביזרים ועוד. הפיצויים מורכבים גם מאובדן השתכרות בעתיד וכן מההשלכות כלכליות נוספות. לצד ראשי הנזק הללו, העילה יכולה להניב פיצויים בעבור עוגמת נפש, כאב וסבל, פגיעה באנטומיה, העדר הסכמה מדעת ועוד.

איך בוחנים קיומה של עילת תביעה?

כיצד יכולים נפגעים להבין או לדעת מהי הדרך שעליהם לעבור החל מהרגע בו נגרם להם נזק משמעותי כתוצאה של רשלנות רפואית בלידה? הכל למעשה מתחיל בפניה ראשונית למשרד עורכי דין העוסק בתחום. בפגישה יוצגו לעורך הדין כל הנתונים הרלבנטים, לרבות המסמכים הרפואיים. ככל ועורך הדין יסבור כי יש מקום לבחינה מעמיקה של התיק, יועבר התיק לבחינתו של מומחה רפואי בתחום. כאשר מדברים על תביעות רשלנות רפואית בלידה, לרוב מדובר במומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה.

המומחה יערוך חוות דעת רפואית, במסגרתה יבהיר מדוע קיימת רשלנות רפואית במקרה וכיצד יש קשר ישיר בינה לבין הנזקים שנגרמו. עורך הדין יעשה שימוש בחוות דעת זו בעת שיגיש את כתב התביעה לבית המשפט. בעצם, עם הגשת כתב התביעה (אליו כאמור מצרפים את חוות הדעת הרפואית), החל התהליך המשפטי.

את מי תובעים?

חשוב להבין שבמקרים רבים אנו לא תובעים את הרופאים שגרמו לרשלנות באופן אישי. התביעה לרוב תהא כנגד הגוף הרפואי (בית החולים, קופת החולים). כמובן שלפעמים התביעה היא גם כנגד רופא באופן אישי (כגון מקרים של ייעוץ פרטי או מקרים בהם מחליטים משפטית שהדבר נכון).

כמו כן, חשוב לדעת כי למעשה את הפיצוי אנו נקבל מחברת הביטוח של המוסד הרפואי אשר מבוטח בביטוח אחריות מקצועית בדיוק בעבור מקרים כאלו.

תהליך התביעה

עד מתי ניתן להגיש תביעה?

שאלת ההתיישנות הינה חשובה ביותר. חשוב להבין שככלל, ניתן להגיש תביעה עד 7 שנים לאחר המועד בו נגרמה הפגיעה. לכלל זה ישנם חריגים. כך לדוג', כאשר מדובר בתביעה של קטין שנפגע בלידה, והתביעה הינה תביעתו שלו, הוא יוכל להגישה עד גיל 25 (7 שנים מגיל 18). יחד עם זאת, חייבים לדעת שככל ומדובר ברשלנות בהריון בטענת הולדה בעוולה, הרי שעילת התביעה היא של ההורים בלבד וזו מתיישנת בתוך 7 שנים.

ישנם חריגים נוספים כגון גילוי נזק באיחור (במקרים של רשלנות רפואית בשל איחור באבחון מחלה) ועוד. בכל מקרה שבו ישנו סיכון להתיישנות, חייבים לברר היטב את העובדות הרלבנטיות ולהגיע למסקנה משפטית נכונה.

מתי כדאי לפנות לעו"ד לייעוץ?

כאשר אתם סבורים שקיים נזק שמקורו ברשלנות רפואית בלידה, אל תמתינו. מכיוון שהבירור לקיומו של עילת התביעה יכול לקחת זמן (איסוף תיעוד, היוועצות עם מומחה ועוד), כדאי להתחיל את הבחינה בהקדם האפשרי.

לפיכך, בכל מקרה בו אתם סבורים שנגרמה לכם או למי מיקיריכם רשלנות רפואית בלידה, פנו למשרד עו"ד העוסק בתחום, ובצעו בירור מקצועי האם אכן ישנו כר משפטי שיאפשר לכם להגיש תביעה לקבלת פיצוי.

התיישנות רשלנות לידה

מהן העלויות הכרוכות בהגשת תביעה?

על אף התחושה כי הליך משפטי דורש הוצאות כבדות וכאלו שאולי לא ניתן לעמוד בהן, הרי שאמת שונה. בפועל, ההוצאות בהן נושא לקוח בתיק רשלנות רפואית הינן בעיקרן עלות של איסוף התיעוד (בד"כ מאות שקלים, תלוי בכמות האיסוף), עלות חוות הדעת הרפואיות (עלות של חוות דעת הינה בין 6,000 ₪ לבין 20,000 ₪, תלוי מומחה ותלוי תיק) ואגרת בית משפט (בין 700 ל – 1,800 שקלים).

כפי שניתן לראות, העלות המרכזית הינה למעשה חוות הדעת הרפואית. על אף שמדובר בסכומים בגבולות די ברורים, הרי שגם ככל ויש קושי לממן את חוות הדעת, ישנם היום פתרונות נוספים כגון חברות שמסייעות לנפגעים לממן את חוות הדעת. כך או כך, אסור לתת לעלויות להוות אבן נגף שמונעות מנפגעים להגיש את תביעתם ולעמוד על קבלת הפיצוי המגיע להם.

מהם השלבים של ניהול התיק?

לאחר שמוגשת תביעה עם חוות דעת יגישו הנתבעים כתב הגנה וחוות דעת מטעמם. בשלב זה לרוב יעלה ניסיון לנהל מו"מ ולהגיע להסכמות, אם בסיוע של גישור ואם בסיוע של בית המשפט אשר יציע הצעה לפשרה על בסיס תחשיבי נזק שיוגשו.

ככל והגעה לפשרה אינה צולחת, יוגשו ראיות הצדדים ויתנהל דיון הוכחות אשר לאחריו יכתוב בית המשפט את פסק הדין ובו יקבע האם התביעה מתקבלת וכל שכן, מהו סכום הפיצוי.

כיצד מחושב הפיצוי?

פיצוי בדיני הנזיקין מחושב בהתאם לראשי נזק שהוכרו בפסיקה. ראשי נזק רלבנטיים הינם לדוג': הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, עזרה של צד שלישי לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות וכמובן כאב וסבל. ישנם ראשי נזק נוספים וכן כאלו שהינם ספציפיים למקרה הרלבנטי.

מהו שכר הטרחה של עורך הדין?

בתחום הנזיקין נהוג שעורך הדין גובה את שכרו על בסיס אחוזים מהצלחה. כלומר, רק ככל והנפגעים זוכים לפיצוי מקבל עורך הדין את שכרו. אין הגבלה על גובה האחוזים אך בתיקי רשלנות רפואית נכון להיום (ינואר 2021) שכר הטרחה הנהוג הוא בגבולות של 25% עד 35%. כמובן שהכל תלוי נסיבות התיק, הסיכון ועוד. חשוב מאוד בפגישה עם עורך הדין לקבל הסבר על חישוב שכר הטרחה, זאת שכן לרוב שכר הטרחה נגבה מסך הפיצוי הכולל, כאשר ברוב המקרים הנתבעים משתתפים בשכר הטרחה בשיעור משמעותי ביותר.

הוצאות ניהול תיק

סיכום

כפי שניתן לראות, בכל מקרה שבו ישנו חשש מקיומה של רשלנות רפואית אשר הובילה לנזק, חשוב מאוד לפעול לקדם את הנושא באמצעות פגישה במשרד עו"ד שעוסק בתחום, אשר יפעל להגשת תביעה ולמימוש זכאותם של הנפגעים לפיצוי. על אף שאין מקור שיוכל להחזיר את המצב לקדמותו מהבחינה הרפואית, הרי שלכל הפחות ניתן יהיה לדאוג לקבלת פיצוי שיוכל, ולו במעט, להקל על השגרה הצפויה.

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635







    עדכונים



      רשלנות רפואית

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום רשלנות רפואית

      • חיסון קורונה

        04.03.21

        שלום רציתי לדעת אם קיבלתי חיסון שני לקורונה 18 ימים אחרי החיסון הראשון ולא כ21 ימים לפחות כפי שצריך ומאז החיסון אני סובל מתופעות לוואי לא נעימות בכלל

        מאת: אור

      • ניתוח אף

        21.02.21

        שלום, רציתי לדעת האם יש הצדקה לתביעת רשלנות רפואית. עברתי ניתוח אף ב 2018 תחת הרדמה כללית. בייעוץ נאמר שיתבצע יישור מחיצה אך לא דובר על השתלת סחוס מ

        מאת: שיר

      • מקרה הפלה כתוצאה מרשלנות רפואית

        15.02.21

        איך אפשר לתבוע ? לפי המסמכים אפשר לראות שהיתה רשלנות ? מה גודל הפיצוי ?

        מאת: ב.גנץ