מבוטח חזר בו מהודאתו

מבוטח שדיווח לחברת הביטוח כי רכבו נגנב, מסר גרסה כוזבת לחוקר מטעם החברה באשר לנסיבות האירוע, אך כבר באותו יום חזר בו והתוודה על שקריו מול החוקר. האם במקרה כזה רשאית החברה לזקוף לחובת המבוטח את שקריו ולשלול ממנו תגמולים?

שאלה זו עמדה במוקד תיק שהגיע להכרעת השופט אלי ספיר מבית משפט השלום בתל-אביב. השופט ספיר קבע כי העובדה שהמבוטח התוודה והתחרט שקריו תוך שעות ספורות פועלת לטובתו, וכי המבוטח לא התכוון להשיג כספים במרמה מחברת הביטוח. לאור זאת, חייב את החברה לשלם למבוטח תגמולים בסך 50 אלף ש"ח בהתאם לפוליסה, בתוספת הוצאות משפט.

הודה שהתכוון למכור את הרכב

לפי המתואר בפסק דינו של השופט ספיר, המבוטח, איש צבא קבע, החנה את רכבו באזור מסחרי בראש העין, וכאשר חזר למקום כעבור יומיים הבחין כי רכבו נעלם. הוא הודיע על כך למשטרה, וזו מצאה את רכבו שרוף לגמרי באזור בית-שמש. המבוטח פנה לחברת הביטוח איילון, בה ביטח את רכבו, ותבע ממנה תגמולי ביטוח בגין גניבה. כשנחקר ע"י חוקר מטעם החברה, הכחיש המובטח בתחילה כי התכוון למכור את הרכב. כמו כן, טען כי השאיר את הרכב בראש העין כיוון שנקרא בפתאומיות לאימון צבאי וקבע עם חבריו כי יאספו אותו משם.

עם זאת, כעבור מספר שעות, התקשר המבוטח לחוקר והתוודה כי שיקר בחקירתו הראשונה. הוא הביע חרטה על שקריו והודה כי אכן התכוון למכור את הרכב וכי השאיר את הרכב בראש העין באזור של מוסכים, במטרה למשוך קונים פוטנציאליים. המבוטח הסביר כי שיקר בתחילה נוכח חששו כי חברת הביטוח תחשוד בו שהוא מעורב בגניבה, בשל רצונו למכור את הרכב. כמו כן, חשש כי יתגלה שהגיע לראש העין ברכב צבאי, בניגוד לנהלי הצבא.

בתגובה לווידויו החליטה חברת הביטוח לשלול מהמבוטח את תגמולי ביטוח בגין הגניבה. לאחר שהמבוטח תבע אותה, טענה בבית-המשפט כי על-פי החוק, היא פטורה מחובת תשלום למבוטח שמסר לה עובדות כוזבות. ואולם, בפסק-הדין דחה השופט את עמדת החברה, בהתבסס על פסיקה קודמת. השופט קבע, כי מסירת גרסה כוזבת מצד המבוטח אינה שוללת את זכאותו לתגמולים באופן אוטומטי, אלא יש לבחון את המניע שמאחורי ההודעה הכוזבת ואם אכן התכוון המבוטח להשיג כספים במרמה מחברת הביטוח.

במקרה זה, נקבע, מה שהניע את המבוטח למסור מידע כוזב לא היה רצונו לקבל תגמולים במרמה, אלא חששו שחברת הביטוח תשלול ממנו את התגמולים המגיעים לו. לפיכך, ומכיוון שהמבוטח הוכיח כי גניבת הרכב אכן התרחשה, אין הצדקה לשלול ממנו תגמולים.

בגלל החרטה המהירה: נטל ההוכחה הוא על חברת הביטוח

לפי הפסיקה, כאשר מתגלה כי מבוטח מסר גרסה כוזבת לחברת הביטוח, הדבר פועל לחובתו. לכן, לא חברת הביטוח היא זו שצריכה להוכיח כי המבוטח התכוון להשיג כספים במרמה, אלא נטל ההוכחה עובר לכתפי המבוטח והוא זה שצריך להוכיח כי לא התכוון לרמות את החברה.

עם זאת, השופט ספיר קבע כי בנסיבות המקרה הנדון, לא הייתה הצדקה להעביר את נטל ההוכחה על כתפי המבוטח, וכי חברת הביטוח היא זו שהייתה צריכה להוכיח כוונת מרמה מצד המבוטח. לדברי השופט: "לאור החרטה, החזרה וההודיה המידיות – אין לראות את הגרסה הראשונית שנמסרה, כראיה לכאורית לקיומה של כוונת מרמה המעבירה את נטל הראיות לתובע".

לגופו של עניין נקבע, כי החברה לא הצליחה להוכיח כוונת מרמה מצד המבוטח, ומנגד, המבוטח ממילא הצליח להוכיח כי לא התכוון להשיג כספים במרמה. ההסברים שסיפק המבוטח עדותו בבית-המשפט וגם נתוני דו"ח החקירה של חברת הביטוח תומכים בגרסתו זו, ולכן, גם אם נטל ההוכחה הייתה עובר אל המבוטח, תביעתו עדיין הייתה מתקבלת.

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635






עדכונים



דיני ביטוח

מאמרים
פסקי דין
הלכות
תביעות
שאל בפורום
שאל בפורום

שאלות אחרונות בפורום תביעות ביטוח

  • תביעת ביטוח לאחר פציעה

    22.04.20

    אהלן , לפניי כ 6 שנים נפצעתי פציעת ספורט קשה במסגרת חוג ספורט אשר לקחתי בו חלק. הפציעה הייתה שבר בזרוע אשר הוביל לניתוח , פגיעה זמנית בעצב שהביא לשי

    מאת: צליל

  • פגיעה מאחור

    20.03.20

    ברמזור פניה שמאלה נפגעתי מאחור ע"י רכב שגרם לטוטל לוס. הפוגע ממציא סיפורים למבטח שלו. האם פגיעה ברכב מאחור מזכה הנפגע בנזקיו. או שהמבטח כדי לא לשלם

    מאת: זלמן א

  • תצהיר/כתב הגנה נגדי

    18.02.20

    עשיתי תאונת דרכים שבה כל אחד מהצדדים טען שהאחר אשם . אני תיקנתי את הרכב ללא קבלות במחיר יותר נמוך ולא תבעתי את חברת הביטוח בגלל העדפה לתקן בתשלום נמוך

    מאת: שיראל שיר