03-6916637

מעוניין בייעוץ משפטי?

רחוב התע"ש 3 א' רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635
office@rlaw.co.il
שלח

רשלנות רפואית

בהיעדר טיפול הולם לרשות חולי המופיליה עילת תביעה

חזרה >

‏אבחון המופיליה

המופיליה (דממת) היא מחלת דם שמתבטאת בחסר באחד מהמרכיבים האחראים לקרישת הדם בגוף או בתפקוד לקוי של מרכיב מסוים כזה. כתוצאה מכך, חולי המופיליה נוטים לסבול מדימום יתר, חיצוני או פנימי, ומשטפי דם פנימיים וחיצוניים, אלא אם כן ניתן להם טיפול מונע. כמעט בכל המקרים המופיליה היא מחלה מולדת שמקורה גנטי ושעוברת בתורשה מהורים לילדיהם. לוקים במחלה מי שקיבלו משני הוריהם או מאחד מהם גנים המחוללים את המחלה. מסיבות גנטיות, גברים נתונים בסיכון רב בהרבה ללקות במחלה, בהשוואה לנשים.

ישנם שלושה סוגים של המופיליה: סוג A, סוג B וסוג C, כאשר שני הסוגים הראשונים נחשבים לקשים יותר. חולי המופיליה, בעיקר מסוג A ו-B, שאינם זוכים לטיפול מתאים, עלולים למות כתוצאה מאיבוד דם וסיבוכים שונים הנובעים מביטויי המחלה. בעבר, המופיליה אף נחשבה למחלה קטלנית, שרוב הלוקים בה נפטרו בגיל צעיר. עם זאת, במהלך השנים פותח עבור חולי המופיליה טיפול רפואי שמתבסס על הזרקת חומרים גורמי קרישה לגופם, וכך תוחלת החיים של חולים אלה עלתה עד לרמה נורמלית או קרוב לכך.

למרות הטיפול הרפואי המוצלח הנגיש כיום לחולי המופיליה, חולים כאלה עדיין מועדים לסכנות שונות הנובעות ממצבם הרפואי, ואם מחלתם אינה מאובחנת בזמן או כיאות, עלול להימנע מהם טיפול מתאים, וכתוצאה מכך הם עלולים למות או לסבול מנזקים רפואיים קשים. כמו כן, מאחר שחולי המופיליה נזקקים לעיתים קרובות לעירויי דם, בעקבות איבוד דם בכמות משמעותית, הם נתונים בסיכון יתר להידבקות במחלות המועברות דרך עירויי דם מזוהמים.

באילו נסיבות טיפול לקוי בחולי המופיליה יצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית?

אי-זיהוי המופיליה בעובר: רשלנות רפואית או לא?

כיום קיימות בדיקות גנטיות שמאפשרות לדעת אם קיים סיכון שלזוג הורים מסוים ייוולד ילד הנושא את מחלת ההמופיליה. כמו כן, באמצעות בדיקה גנטית הנערכת בדגימת מי שפיר או בדגימת סיסי השלייה, ניתן לזהות במהלך ההריון אם העובר הוא נשא של המחלה. האם טעות באבחון נשאות של המופיליה אצל הורים או אצל העובר היא עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית? בינתיים, הפסיקה לא בחנה שאלה זו ישירות, אך בפסק-דין שניתן בסוגיה דומה עשוי לשפוך אור על גישת בתי המשפט בעניין זה (תא (ב"ש) 1204/02).

באותו פסק-דין התקבלה תביעת רשלנות רפואית של הורים שבתם נולדה עם מחלת ה-ALD, שהינה מחלה גנטית תורשתית, שמופיעה בדרך כלל אצל גברים, ומתבטאת בפגיעה נוירולוגית שהולכת ומחמירה עם הזמן ומביאה למוות מוקדם. במהלך הריונה של האם נערכה אנליזה גנטית לדגימת סיסי שליה שנלקחה ממנה, במטרה לזהות אם העוברית שברחמה נושאת את המחלה הנזכרת. הרופא שערך את הבדיקה זיהה כי אכן העוברית נושאת את המחלה, אך קבע כי לא תחלה בה בפועל. בית-המשפט קיבל את עמדת ההורים כי הרופא התרשל בכך שלא צפה את האפשרות שהקטינה תחלה בפועל במחלה, נוכח קיומו של סיכון סטטיסטי לכך, גם אם קטן. כמו כן, התקבלה טענת ההורים כי מדובר ב"הולדה בעוולה", כלומר כי היו מפסיקים את ההריון לו ידעו כי קיימת אפשרות שבתם תחלה במחלה, ונפסקו להם ולקטינה פיצויים בסך למעלה מ-12 מיליון ש"ח.

המופיליה אמנם אינה נחשבת כיום למחלה קטלנית כמו ALD, אך אין לפסול את האפשרות, כי אי-זיהוי נשאות של המופיליה אצל הורים, בטרם הכניסה להריון, או אי-זיהוי נשאות של המופיליה אצל עובר, ייחשבו לרשלנות רפואית ע"י בית-המשפט.

קיבל עירוי דם וחלה באיידס

בשני מקרים נוספים שנדונו בבית-המשפט נידון עניינם של חולי המופיליה שנדבקו במחלות כרוניות קשות בעקבות קבלת עירוי דם שהיה נגוע בנגיף המחולל את המחלה.

במקרה אחד, המוסד לביטוח לאומי הכיר בחולה כזכאי לקצבה חודשית עפ"י חוק נפגעי עירוי דם, המקנה זכאות לקצבה למי שחלה באיידס כתוצאה מקבל עירוי דם נגוע. בהמשך, אחרי פטירת החולה, חייב בית-הדין לעבודה את הביטוח הלאומי לבחון את האפשרות להמשיך להעניק את הקצבה החודשית לשאריו (ב"ל 62810-12-13). במקרה השני, נדחתה תביעת רשלנות רפואית של חולה המופיליה שנדבק בנגיף ההפטיטיס C, אך מסיבות שאינן נוגעות ישירות לעצם נסיבות הידבקותו בנגיף (תא (חי') 8364/03).

בשני המקרים הנזכרים לא נדונה חזיתית שאלת אחריותם של הגורמים הרפואיים להידבקות חולי ההמופיליה באיידס ובהפטיטיס C, אך בהחלט עשויה לקום עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית במקרה שבו חולה המופיליה ניזוק כתוצאה מקבלת עירוי דם מזוהם.

כמובן, גם ליקויים נוספים בטיפול הרפואי הניתן לחולי המופיליה, כמו זיהוי מאוחר מדי של המחלה בקרב ילדים או בוגרים או שימוש במינון לא נכון של גורמי הקרישה שמוזרקים לחולה, עשויים להוות בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.

הגשת תביעה

תביעת רשלנות רפואית תתקבל רק כאשר התובע יצליח להוכיח כי אכן ניתן לו טיפול רפואי רשלני, כי אכן נגרם לו נזק וכי יש קשר סיבתי בין הרשלנות בטיפול לבין הנזק. על כן, חשוב לבחון היטב את הסיכויים להצלחת תביעת רשלנות רפואית בכל מקרה לפי נסיבותיו, במסגרת ייעוץ משפטי מקצועי אצל עו"ד העוסק ברשלנות רפואית.

בעקבות הייעוץ, תוכלו להבין אם יש בסיס להגשת תביעה ואילו חוות דעת רפואיות וראיות נוספות נדרשות לכם כדי להוכיח את טענותיכם בבית-המשפט.

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635
office@rlaw.co.il
שלח

עדכונים

הירשם לעדכונים

רשלנות רפואית

מאמרים
פסקי דין
הלכות
תביעות
שאל בפורום
שאל בפורום

שאלות אחרונות בפורום רשלנות רפואית

  • קבלת מידע רפואי

    10.07.16

    אני רוצה לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית בניתוח שעברתי. איך אני משיג את המידע והתיעוד הרפואי מבלי לקבל סירוב? איך עושים את זה נכון?

    מאת: אלחנן

  • סירוב לאשפוז ותביעה

    26.06.16

    עברתי ניתוח בבית החולים ואחרי כמה ימי אשפוז שבהם כל יום בדקו אותי רופאים ושהגיע היום לשחרור מבית החולים הרופא שבדק אותי החליט שלא לשחרר אותי וכיוון של

    מאת: מנשה

  • האם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית

    26.06.16

    אני גברת בת 56 שהייתה מאושפזת שנתים בבית חולים 8 חודשים בבית חולים אחד ועוד 11 חודש בבית חולים אחר.השאלה שלי לבית החולים הראשון הגעתי במצב קשה מאוד עם

    מאת: נורית סער