לידת ואקום ורשלנות רפואית: זכויות היולדת והילוד | אלמוג-שפירא, משרד עו"ד

כ- 5% מהלידות בארץ מבוצעות בעזרת מכשיר ואקום. מדובר ככלל בהליך בטוח, אולם במידה והוא מבוצע על-ידי רופא לא מיומן ובתנאים לא נכונים עלולים להתרחש סיבוכים המסכנים את שלום האם והתינוק.

עו"ד רן שפירא
חזרה >

לידת ואקום

ישנה הסכמה בקרב אנשי הרפואה כי לידה טבעית, כלומר ללא התערבות חיצונית, הינה הבטוחה ביותר. עם זאת, במקרים מסוימים יש צורך בלידת ואקום. מכיוון שגם כאשר לידת ואקום נעשית כראוי היא עשויה לגרום לסיבוכים, יש לערוך אותה רק במצבים מיוחדים, על ידי רופא מיומן ומתן אינפורמציה מלאה ליולדת בדבר הסיבוכים האפשריים. כישלון לעשות זאת עלול להביא לחיוב הצוות והמוסד הרפואי בפיצויים גבוהים במיוחד.

 באילו מקרים עורכים לידת ואקום?

המקרים בהם עורכים לידת ואקום כוללים: התארכות הלידה, מצוקה של העובר, תשישות של היולדת המונע ממנה ללחוץ, כשהיולדת סובלת ממחלת לב ורוצים למנוע ממנה מאמץ יתר וכן השמנת יתר של היולדת המונעת ממנה ללחוץ. בפרקטיקה נקבעו שני תנאים לשימוש במכשיר הואקום: צוואר הרחם צריך להיות בפתיחה גמורה, וראש העובר ממוקם נמוך באגן של האם.

כיצד מתבצעת לידת ואקום?

לידת ואקום מתבצעת במשיכה, בתיאום עם הצירים. לרוב, לאחר 3 ניסיונות כושלים של שימוש במכשיר הואקום (ולכל היותר לאחר 30 דקות של משיכות), מעבירים את היולדת לניתוח קיסרי. לא עורכים לידת ואקום כאשר קיימת פגות קיצונית, מיקום לא נכון של העובר, הפרעות קרישה של העובר ומחלות עובריות העלולות לגרום לשברים.

סיבוכים אפשריים בעת לידת ואקום

ככלל, גם במקרה שלידת הואקום בוצעה כראוי עשויים להיווצר סיבוכים חולפים לאם ולתינוק. אלו כוללים: לאם – קרעים בתעלת הלידה, דימום, אצירת שתן או דליפת שתן, אי שליטה על גזים או צואה. לתינוק – שטפי דם, הבאים לידי ביטוי בצורת עיגול סגול על הראש, צהבת, דימומים ברשתית וסיכון מוגבר שהכתף של התינוק תתקע לאחר מעבר הראש.

רשלנות רפואית בעת לידת ואקום

כאמור, גם כאשר לידת הואקום מתבצעת כראוי עלולים להתרחש סיבוכים שונים. רשלנות רפואית בעת ביצוע לידת ואקום עלולה להביא לסיבוכים חמורים אף יותר ובכללם: שברים בגולגולת העובר, שיתוק עצבי בפנים, דימום מוחי, וקרעים חמורים בנרתיק ובצוואר הרחם ליולדת.

כדאי לקרוא: רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בעת לידת ואקום יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים ובכללן חוסר מיומנות של הרופא, שימוש בכוח רב מדי, הצבה לא מדויקת של המכשיר, בחירה שגויה בלידת ואקום, אי הפניה לניתוח קיסרי במועד, רישום לקוי ועוד. אף אי מתן הסבר מלא ליולדת על ההליך והסיכונים הכרוכים בו עלול להוות רשלנות רפואית מסוג אי קבלת הסכמה מדעת.

נביא מספר דוגמאות מהפסיקה לעניין רשלנות רפואית בעת לידת ואקום.

פיצוי בסך של כ- 2.4 מיליון ₪  בלידת ואקום שנערכה ע"י רופא לא מיומן

במקרה זה התגלה מספר חודשים לאחר הלידה כי התינוק סובל משיתוק מוחי קל עקב דימום תוך מוחי בעת הלידה. הורי התינוק טענו כי הנזק נבע משימוש מיותר ובלתי זהיר במכשיר הואקום.

בית המשפט קיבל את התביעה לאחר שקבע על סמך העדויות שהונחו לפניו, כי ההחלטה על לידת ואקום התקבלה ע"י הרופא ללא ביצוע כל הבדיקות הנדרשות וללא התייעצות עם רופאים נוספים. יתר על כן, הרופא המבצע היה חסר את המיומנות הנדרשת והחילוץ עצמו התבצע באופן כושל ובלתי מקצועי. בית המשפט אף ציין, כי הרופא לא הסביר ליולדת לגבי אופן ביצוע החילוץ באמצעות מכשיר הואקום ולגבי הסיכויים וסיכונים הכרוכים בפרוצדורה, וכך לא ניתן לומר כי היתה הסכמה מדעת של היולדת גם אם זו חתמה על טופס ההסכמה. גובה הפיצוי הועמד על כ- 2.4 מיליון ₪ (ת"א 67003-10-13).

פיצוי בסך של כ- 2.2 מיליון ₪ לאור רישום רפואי לוקה בחסר

במקרה אחר, זמן קצר לאחר לידה שהתבצעה באמצעות מכשיר ואקום התברר, כי התינוק אינו מזיז את ידו השמאלית. ההורים טענו, כי הגורם העיקרי לשיתוק היה הקושי בחילוץ כתפי העובר בשל השימוש במכשיר ואקום בלידה.

בית המשפט קבע, כי לפי הפרקטיקה הרפואית הנוהגת, על רופא לתעד את הסיבה לשימוש במכשיר ואקום. עליו לציין האם התקיימו התנאים לשימוש במכשיר (גודל הפתיחה וגובה ראש העובר באגן) וכן את מידת הלחץ שהופעל ומספר המשיכות. בהתייחס למקרה דנן, בית המשפט קבע, כי ברישום הרפואי אין התייחסות לאף אחד מהפרטים הללו. לאור זאת עשה בית המשפט שימוש בדוקטרינת הנזק הראייתי, והעביר את נטל השכנוע כי לא היתה התרשלות לכתפי הרופא. לאחר שהרופא לא עמד בנטל השכנוע כי הלידה נערכה לפי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה. גובה הפיצוי הועמד על סך כולל של כ- 2.2 מיליון ₪, מתוכם ינוכה בבוא העת סך של כ- 410 אלף ₪ בשל קצבת נכות שתשולם לתינוק (ת"א 2228-08).

בית המשפט העליון: פיצויים בסך 300,000 ₪ בשל אי מתן הסבר מלא ליולדת

במקרה נוסף (ע"א 169/15) נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי הנזק שנגרם ליולדת לאחר הלידה (למשל שיתוק בידה השמאלית) נבע מקשת של בעיות בריאותיות ולא מלידת הואקום שעברה. עם זאת, בית המשפט העליון חייב את בית החולים לפצות את היולדת בסך של 300,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה מאחר שהצוות הרפואי לא העניק ליולדת הסבר הולם על הסיכונים הכרוכים בלידת ואקום. במקרה אחר שארע מספר שנים לאחר מכן (ת"א 34758-01-11), בית המשפט המחוזי הסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון ופסק ליולדת שלא הוסברו לה הסיכונים בלידת ואקום סך דומה של 300,000 ₪.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין

כאמור, רשלנות רפואית בעת לידת ואקום יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ולגרום לנזקים חמורים. במידה ואתם סבורים כי לידת הואקום שעברתם ואשר גרמה לנזק נבעה מרשלנות רפואית, מומלץ כי תפנו לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. כך, עורך דין בעל ניסיון בתחום יבחן לעומק את השתלשלות האירועים, ייתן את חוות דעתו המקצועית בעניין ויוכל לסייע לכם לקבל פיצויים הולמים במקרים המתאימים.

מאמרים נוספים בנושא

דימום מוחי
עו"ד רן שפירא,
27.04.2017
דימום מוחי עלול להסתיים בנכות קשה ואף במוות. אבחון שגוי של הבעיה וטיפול לקוי בה ...קרא עוד
דברים שחשוב לבדוק
עו"ד רן שפירא,
15.01.2017
טיפולי הסרת שיער בלייזר אמנם אושרו כטיפולים בטוחים, אך בפועל הם לא נקיים מחשש לנזק ...קרא עוד
הסרת שיער בלייזר
עו"ד רן שפירא,
25.09.2016
טיפולי הסרת שיער בלייזר, הפכו בשנים האחרונות, לנשים וגברים כאחד, לפופולריים למדי. ...קרא עוד
רשלנות רפואית בהריון
עו"ד רן שפירא,
12.01.2016
כיצד ניתן לדעת האם נזק שאירע לעובר או ליולדת במהלך ההריון, הינו כזה המקים עילה ...קרא עוד

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *