עולם הרפואה והאסתטיקה מציע לציבור מגוון רחב של טיפולים, החל מטיפולי הסרת שיער וכלה בניתוחי להגדלת חזה. לצד הרצון לשפר את חזותנו ולהיראות צעירים ויפים יותר, קיימים סיכונים רבים. פעמים רבות, המטופל אינו ער לסיכונים אלה, ולעיתים אף סובל מנזק בלתי צפוי עקב התרשלות הרופא המטפל. עיינו וגלו כיצד בתי המשפט תופסים טיפולים אלה, מתי יפסקו פיצויים ובאילו שיעורים.
עולם הרפואה מציע כיום מגוון רחב של ניתוחים פלסטיים. לעיתים, ניתוחים כאלה מתבצעים על רקע בעיה רפואית או פגיעה כלשהי, כמו ניתוחים לשחזור העור בעקבות כוויות. עם זאת, במקרה רבים, בוחרים מטופלים לעבור ניתוח פלסטי לצורך שיפור חזותם האסתטית, גם כשאינם סובלים מפגיעה כלשהי – בין אם מדובר בניתוח אף, ניתוח להגדלת החזה, ניתוח להרמת עפעפיים, ניתוח למתיחת בטן, ניתוח להשתלת שיער ועוד.
כיוון שניתוחים פלסטיים הם הליך רפואי וכירורגי מורכב, הם מועדים לסיבוכים וסכנות, כמו כל ניתוח אחר. התרשלות של הצוות הרפואי בשלב כלשהו בהליך הניתוח עלולה לסכן את בריאותו של המטופל וגם את שלומו, וישנו סיכון גם לפגיעה אסתטית במטופל, כתוצאה מטיפול לקוי.
כיצד מתייחסים בתי-המשפט לתביעות רשלנות רפואית בעקבות ניתוחים פלסטיים והאם יש הבדל בגישתם לניתוחים פלסטיים לעומת ניתוחים אחרים?
לעיתים קרובות הרצון לעבור ניתוח פלסטי נובע מתשוקה פנימית עמוקה להיות "יפים" או "חטובים" יותר. האם נחישות של מטופל לעבור ניתוח פלסטי ויהי מה מפחיתה מהאחריות המוטלת על המנתח להסביר לו את הסיכונים הכרוכים בכך?
התשובה לכך שלילית לרוב, ולאמיתו של דבר, גישת בתי-המשפט היא במקרים רבים אף הפוכה.
בפסיקה נקבע, כי החובה הרגילה המוטלת על רופאים למסור למטופלים מראש מידע אודות סיכוני הטיפול הרפואי והשלכותיו הופכת לחובה מוגברת כאשר מדובר בניתוחים פלסטיים אלקטיביים, כלומר כאלה שאינם נובעים מכורח רפואי.
בהתאם לפסיקה, כשמדובר בניתוחים אלקטיביים, חובת הגילוי מוגברת, כי אין דחיפות לבצע את הניתוח ויש לרופא מספיק זמן למסור למטופל את מידע מקיף ומפורט אודות הניתוח. כמו כן, מופעלים לחצים שיווקיים על מטופלים מצד רופאים ומכוני יופי לבצע טיפולים אסתטיים, ובהם ניתוחים פלסטיים. לחצים אלה עלולים להטעות את המטופלים ולפגוע ביכולתם לתת "הסכמה מדעת" לטיפול, על שלל הסיכונים הכרוכים בו.
ביטוי לגישה זו של בתי-המשפט ניתן למצוא בפסק-דין שניתן בעקבות תביעת רשלנות רפואית שהגישה צעירה נגד מנתח פלסטי שביצע בה מספר ניתוחי הגדלת חזה ((ת"א (ירושלים) 14901/01). הצעירה פנתה למנתח מיוזמתה לצורך הגדלת חזה ולאחר הניתוח הראשון, עברה ניתוח מתקן בעקבות א-סימטריה שנוצרה בשדיה. כעבור שנה הפצירה הצעירה במנתח לבצע בה ניתוח שלישי, וחרף סירובו הראשוני, נעתר לבסוף המנתח לבקשה. הניתוח השלישי כשל ובעקבותיו עברה הצעירה ניתוח רביעי, שכשל אף הוא. לטענתה בתביעה, היא נותרה עם שדיים מכוערים, בלתי-סימטריים ומצולקים.
בית המשפט קבע כי הלחצים שהפעילה הצעירה על המנתח אינם מפחיתים מחובתו לוודא את הסכמתה מדעת לניתוח. על כן, הוא התרשל בכך שלא קיבל בכתב את הסכמת המטופלת לכל הסיכונים הכרוכים בניתוח. עוד נקבע, כי המנתח התרשל כשנענה להפצרות הצעירה לבצע את הניתוח השלישי, חרף הסיכונים שהיו טמונים בו, בניגוד למצופה מרופא סביר. בעקבות זאת, נפסקו לצעירה פיצויים בסך 385 אלף שקלים.
בכל ניתוח, הצוות הרפואי נדרש לפעול באופן מקצועי ומיומן, והדבר נכון גם לגבי ניתוחים פלסטיים. חריגה של המנתח הפלסטי מרמת המיומנות והזהירות המצופה מרופא סביר, תיחשב להתרשלות, ואם למטופל נגרם נזק כתוצאה מההתרשלות, עשויה לקום לו עילה להגשת תביעה.
עם זאת, הוכחת היווצרותו של נזק אצל המטופל היא מרכיב חיוני בכל תביעת רשלנות רפואית, ולא כל תוצאה בלתי רצויה של הטיפול תיחשב לנזק. כשמדובר בניתוחים פלסטיים שנעשו לצורך שיפור אסתטי, עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה אם הניתוח אכן הוביל לשיפור או לא.
על-מנת לפתור מחלוקות מסוג זה, נוטה בית-המשפט להיעזר בחוות דעת של מומחים רפואיים, שבוחנים אם תוצאת הניתוח היא בלתי סבירה. לעיתים מדובר בחוות דעת של מומחים מטעם הצדדים לתיק ולעיתים, בית-המשפט ממנה גם מומחים מטעמו.
כך למשל, בית-המשפט קיבל רק חלקית את תביעתה של מטופלת בעקבות ניתוחים שעברה באפה ובאוזנה השמאלית, לאחר שלא הכיר בכל הנזקים בגינם דרשה פיצוי (ת"א (תל-אביב-יפו 122699/00). בתביעה טענה המטופלת שבעקבות הניתוחים נוצר עיוות הן באפה והן באפרכסת אוזנה. עם זאת, השופט שדן בתיק לא מצא לנכון לפצותה בגין התוצאה האסתטית של הניתוח באפה, אלא רק על הפגם האסתטי באוזנה. בעקבות חוות דעת של מומחים רפואיים ובעקבות התרשמותו שלו, קבע השופט, כי אין ספק שמראה אפה של התובעת לא הורע אלא דווקא השתפר בעקבות הניתוח.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)