אולטראסאונד

כיום מאוד מקובל להפנות נשים הרות לבדיקת שקיפות עורפית, בתקופה שבין השבוע ה-11 לשבוע ה-14 להריון. מדובר בבדיקת אולטרסאונד שמטרתה לאתר מומים בעובר, הנובעים מפגמים ברצף הכרומוזומים שלו, וביניהם תסמונת דאון ומומים בלב. בבדיקה נמדד קוטרו של נוזל שקוף המצוי בעורפו של העובר עד השבוע ה-15 להריון. ככל שקוטרו של הנוזל נמוך יותר, כך פוחת הסיכוי כי העובר נושא את המומים הכרומוזומליים שהבדיקה נועדה לאתר. קוטר נוזל שעולה על 2.5 עד 3 מ"מ עשוי להעיד על קיומם של מומים.

למעשה, בדיקת שקיפות עורפית היא הבדיקה המוקדמת ביותר שנערכת לנשים הרות על-מנת לאתר או לשלול תסמונת דאון ומספר מומים נוספים אצל העובר, ומכאן חשיבותה. ממצאים שמעידים על סיכוי משמעותי לקיומם של מומים אצל העובר אמורים להוביל לביצוע בדיקות נוספות, כמו בדיקת סקר ביוכימי של הדם, בדיקת מי שפיר ודגימת סיסי שיליה, על-מנת להגיע למידת וודאות גבוהה יותר בנוגע לקיומם או העדרם של מומים מסוימים אצל העובר.

הימנעות מהפניית אישה הרה לבדיקת שקיפות עורפית או לחלופין ביצוע הבדיקה באופן לא תקין עלולים להוביל להולדת תינוק בעל מום. כך גם הימנעות מהפניית האישה הנבדקת לבדיקות נוספות שמטרתן לזהות ביתר וודאות קיומם של מומים, וכן מסירת מידע מוטעה או חלקי לאישה ביחס לממצאי הבדיקה ומשמעותם. במקרים כאלה, עשויה לקום עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי והמוסד הרפואי הרלוונטיים.

חובה למסור מידע על בדיקות רלוונטיות

ביצועה של בדיקת שקיפות עורפית אינו חובה, והדבר נתון לבחירת האישה ההרה אם לבצע את הבדיקה. עם זאת, מזה שנים רבות, נהוג בקרב הרופאים ומוסדות הרפואה להפנות נשים הרות לבצע את הבדיקה האמורה ולהסביר להן את מטרת הבדיקה ומשמעותה.

האם אי-מסירת מידע לאישה הרה על האפשרות לבצע בדיקת שקיפות עורפית עשויה להוות בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית? בהחלט כן. ניתן ללמוד על כך, למשל, מפסק-דינו של בית-המשפט העליון בתיק שעניינו קטין שנולד ללא כף יד ימין ועם בעיות בריאותיות נוספות ובהן בעיות נשימה, אם כי באותו מקרה דובר על בדיקת "סקירת מערכות".

הורי הקטין, שנולד ב-1986, הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא שעקב אחר הריונה של האם ונגד קופת חולים כללית, בה הועסק הרופא, בטענה כי התרשלו בכך שלא הפנו את האם לבצע בדיקת סקירת מערכות מלאה אצל העובר באולטרסאונד, ובעקבות זאת, לא אותרו מומיו של הקטין במהלך ההריון. בתחילה, בית-המשפט המחוזי דחה את התביעה, אך בית-המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישו ההורים, וקבע, כי היה על הנתבעים למסור לאם מידע על האפשרות לבצע אצל רופא פרטי בדיקת אולטרסאונד מורחבת וממוקדת מזו שהייתה מקובלת בעת הרלוונטית ברפואה הציבורית, בייחוד לאור העובדה שהאם הביעה את רצונה לפנות לשירותי רפואה פרטיים לפי הצורך. נפסק, כי הייתה זו ציפייה סבירה מצד האם, שיימסר לה מידע על בדיקת האולטרסאונד המורחבת, ועל כן הנתבעים התרשלו בכך שלא מסרו לה מידע זה (ע"א 4960/04(.

הולדה בעוולה ושאלת הקשר הסיבתי

עד לאחרונה ניתן היה להגיש תביעת רשלנות רפואית בעילה של "חיים בעוולה". פירוש הדבר, כי קטין שנולד עם מומים בריאותיים יכול היה להגיש בעצמו או באמצעות הוריו תביעת נזיקין בה הוא דורש פיצוי מהגורמים הרפואיים הרלוונטיים על כך שכשלו מלאתר אצלו מומים שניתן היה לאתר במהלך ההריון, באמצעות בדיקות שונות כגון בדיקת שקיפות עורפית. ביסודה של עילת "חיים בעוולה" עומדת טענת הקטין כי "טוב מותו מחייו" וכי לו היו מאותרים המומים בזמן, הוא לא היה נולד כלל ולא היה נאלץ לחיות חיי סבל כבעל מום.

ואולם, בפסק-דין שניתן בבית-המשפט העליון בשנת 2015 בוטלה האפשרות להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" (ע"א 1326/07), לאחר שנקבע כי אין לראות בחיים עם מום בריאותי כחיים שלא ראוי לחיותם, אם כי עדיין ניתן להגיש תביעה כזאת בטווח הזמן הקרוב. לצד זאת, להוריו של קטין שנולד עם מום בריאותי עדיין נותרה האפשרות להגיש תביעה בעילה של "הולדה בעוולה". ביסודה של תביעה כזאת עומדת טענת ההורים כי ניזוקו מעצם העובדה שהם נאלצים לטפל בילד בעל מום וכי אלמלא התרשלות גורמי הרפואה לא היו מולידים את הילד וכך היה נמנע נזקם.

בניגוד לתביעת "חיים בעוולה", אותה רשאי הקטין להגיש עד הגיעו לגיל 25, תביעת "הולדה בעוולה" מתיישנת תוך שבע שנים מהולדת הקטין. כמו כן, במסגרת תביעת "הולדה בעוולה" יש להוכיח קשר סיבתי בין ההחלטה ללדת את הילד לבין ההתרשלות באיתור מומיו במהלך ההריון. כך, גם אם האם לא הופנתה לבדיקת שקיפות עורפית או גם אם הבדיקה לא בוצעה כראוי, אין די בכך. האם תצטרך להוכיח כי הייתה בוחרת שלא ללדת את הילד לו היה נודע לה מבעוד מועד על המומים אצל העובר.

סוגיה זו עלתה, למשל, בתביעת רשלנות רפואית אותה הגישו לבית המשפט המחוזי הוריו החרדים של ילד שנולד עם תסמונת דאון ומומים בלב, ונדונה, לאחר ערעור, בבית-המשפט העליון (ע"א 8426/10). ההורים טענו בתביעה כי הרופאים התרשלו בכך שלא הציעו לאם לבצע בדיקת שקיפות עורפית וכן בדיקות נוספות, ובהן בדיקת סיסי השילייה ודיקור מי שפיר, וכי אילו היו נערכות לאם בדיקות אלה, הייתה נמנעת לידתו של הילד, אך בית-המשפט המחוזי דחה את התביעה ובית-המשפט העליון אישר תוצאה זו. בשתי הערכאות, נקבע, כי האם ממילא סירבה באופן עקרוני לבצע דיקור מי שפיר, בנימוק שלאור אמונתה הדתית, לא תבצע הפלה גם אם יתברר כי העובר פגוע, ולכן נותק הקשר הסיבתי בין הולדת התינוק לבין התנהלותם של הרופאים.

חשיבות הייעוץ המשפטי

הגשת תביעת רשלנות רפואית בעקבות מחדלים או ליקויים הנוגעים לבדיקת שקיפות עורפית הינה עניין מורכב. על-מנת שתביעה כזאת תתקבל יש להוכיח לא רק קיומו של נזק להורים, שנולד להם ילד בעל מום, אלא גם כי הגורמים הרפואיים אכן התרשלו וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הולדת הילד.

על-כן, אם אתם שוקלים הגשת תביעה, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ומקיף אצל עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית, שיוכל לבחון אם יש עילה להגשת תביעה ולהסביר לכם אילו חוות דעת רפואיות נדרשות על-מנת להוכיח את התביעה בבית-המשפט.

שאלות נפוצות

מהי בדיקת שקיפות עורפית?

בדיקת שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד אשר מודדת את שכבת הנוזל הממוקמת בין העור לרקמת העורף של העובר. באמצעותה ניתן להעריך את סיכוייו של העובר ללקות בתסמונת דאון, תסמונות כרומוזומליות אחרות או מומים.

מתי וכיצד מתבצעת הבדיקה?

בדיקת השקיפות העורפית מתבצעת בטווח שבין השבוע ה-11 להיריון ליום השישי של השבוע ה-13 להיריון. במרבית המקרים הבדיקה נערכת באמצעות אולטרסאונד בטני ולעתים באמצעות אולטרסאונד וגינלי.

מהי רשלנות רפואית בבדיקת שקיפות עורפית?

אי יידוע האישה בדבר בדיקת השקיפות העורפית וכן פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה יכולים להוות עילות לתביעת רשלנות רפואית.

מהי עילת הולדה בעוולה?

הולדה בעוולה היא עילת תביעה במסגרתה ההורים טוענים כי לו היו יודעים על מומי העובר בזמן ההיריון, היו מפסיקים את ההיריון. בתביעה זו הניתנת להגשה עד שבע שנים מהלידה, נתבעים פיצויים להורים.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בבדיקת שקיפות עורפית?

על מנת שבית המשפט ישתכנע שהתרחשה רשלנות רפואית בבדיקת שקיפות עורפית יש להוכיח כי הרופאים חרגו מהסטנדרטים המקובלים והתרשלו באיתור המומים או בהפניית האישה ההרה לבדיקת שקיפות עורפית.

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635







    עדכונים



      רשלנות רפואית

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום רשלנות רפואית

      • חיסון קורונה

        04.03.21

        שלום רציתי לדעת אם קיבלתי חיסון שני לקורונה 18 ימים אחרי החיסון הראשון ולא כ21 ימים לפחות כפי שצריך ומאז החיסון אני סובל מתופעות לוואי לא נעימות בכלל

        מאת: אור

      • ניתוח אף

        21.02.21

        שלום, רציתי לדעת האם יש הצדקה לתביעת רשלנות רפואית. עברתי ניתוח אף ב 2018 תחת הרדמה כללית. בייעוץ נאמר שיתבצע יישור מחיצה אך לא דובר על השתלת סחוס מ

        מאת: שיר

      • מקרה הפלה כתוצאה מרשלנות רפואית

        15.02.21

        איך אפשר לתבוע ? לפי המסמכים אפשר לראות שהיתה רשלנות ? מה גודל הפיצוי ?

        מאת: ב.גנץ