פוסט טראומה

פסק דין שניתן בימים אלה ממחיש היטב את ההיגיון שביסוד חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק קובע שכל אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, מהמבטחת שביטחה אותו בביטוח חובה, בלי קשר למידת אחריותו לתאונה ולנזק שגרם לזולתו. כמו כן, לפי החוק, גם פגיעה נפשית שאירעה עקב התאונה נחשבת לנזק גוף המזכה את הנפגע בפיצוי.

בפסק הדין המדובר חייב משפט השלום בתל אביב את חברת הפניקס לפצות נהג שדרס למוות שני הולכי רגל בפיצוי בגין הטראומה הנפשית שנגרמה לו עקב התאונה, לאחר  שדחה את טענת המבטחת כי אין קשר סיבתי בין הטראומה לבין התאונה.

בניגוד לטענת המבטחת, קבע בית המשפט, כי הנהג אינו "ניזוק משני" מהתאונה, שפגיעתו הנפשית נובעת מפגיעה שגרם לאחרים, אלא "ניזוק ישיר", מאחר שהטראומה שלקה בה נובעת מעצם מעורבותו בתאונה ומתחושת האשם שלו, כמי שגרם למותם של אחרים.

טראומה כתוצאה מהחוויה האישית הקשה

הנהג התובע, רופא במקצועו, טען כי נגרמה לו הן נכות קרדיולוגית והן נכות נפשית עקב התאונה, ונבדק ע"י שני מומחים רפואיים שמינה בית המשפט: מומחה לקרדיולוגיה ומומחה לפסיכיאטריה.

המומחה לקרדיולוגיה קבע שהתאונה לא גרמה לתובע נזק קרדיאלי, ובית המשפט אימץ קביעה זו. אומנם נחשפה אצל התובע מחלת עורקים חמש שנים לאחר התאונה, כשהתעלף במהלך שימוע הכרעת הדין בתיק הפלילי שהתנהל נגדו בשל התאונה, אך בית המשפט קבע, כי אין לראות במחלה נכות קרדיולוגית שנגרמה עקב התאונה. השימוע, נקבע, הוא אירוע מובחן ומנותק מהתאונה, הגם שיש קשר סיבתי עובדתי בין השניים, שכן גם אם נגרמה לתובע תעוקה בחזהו עקב השימוע, אין זו תגובה טיפוסית שניתן היה לצפות אותה, ואין לקשור בינה לבין התאונה.

המומחה לפסיכיאטריה, מצידו, קבע כי התובע החל לסבול מתסמינים פוסט-טראומטיים לאחר התאונה, הכוללים, בין השאר, סיוטים בלילה, מחשבות חודרניות והתרחקות מהמשפחה ומהסביבה החברתית. לאחר שבחן את מכלול הנתונים, קבע בית המשפט כי הפגיעה הנפשית הובילה לפגיעה תפקודית קלה אצל התובע, בעיקר במישור התעסוקתי, והעמיד את נכותו הרפואית הנפשית של התובע על עשרה אחוז. עם זאת, בניגוד לקביעתו ביחס לנכות הקרדיולוגית, ובניגוד לטענת המבטחת, הכריע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין הנכות הנפשית לבין התאונה.

המבטחת טענה כי הנכות הנפשית נגרמה לתובע כתוצאה מפגיעה שאירעה "לאחר", ולכן התובע הוא "נפגע משני", שלפי הפסיקה יהיה זכאי לפיצוי רק בהתקיים מספר תנאים שאינם מתקיימים במקרה זה, כגון התנאי שהנפגע המשני הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הנפגע הישיר. בית המשפט, לעומת זאת, קבע, כי התובע הוא נפגע ישיר מהתאונה, הזכאי לפיצוי בגין נכותו הנפשית.

הנימוק לכך, לפי בית המשפט, הוא שהטראומה של התובע לא נובעת מהיחשפותו למראה הולכי הרגל שנפגעו ולא מהתרשמותו מהאירוע או מעצם נוכחותו במקום, או לא רק מכך, אלא קודם כל מעצם אחריותו לתאונה שאירעה כשעשה שימוש ברכב, שזהו הסיכון התחבורתי שעמו חוק הפיצויים נועד להתמודד. "הנכות הנפשית נגרמה לתובע", נקבע, "כתוצאה מהחוויה האישית הקשה אותה חווה על בשרו כמי שבעטיו קיפחו הולכי הרגל את חייהם, מרגשות האשם שהציפו אותו בשל אחריותו לתאונה שגבתה קורבנות בנפש, ומהתסכול בשל היותו מי שאמון על הצלת חיים ולא על גדיעתם".

בהתאם לכך, ולאחר שהעריך את נזקי התובע בגין נכותו הנפשית, חייב בית המשפט את המבטחת לשלם לו פיצויים בסך 125 אלף ש"ח, בתוספת שכר טרחה של 19 אלף ש"ח והוצאות משפט.

[ת"א 38129-03-12 אלמוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ]

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635






    עדכונים



      תאונות דרכים

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום תאונות דרכים

      • תקדים בפסיקה של תיק נזיקין בתביעת פלת"ד

        21.09.20

        שלום רב, האם תקדים בפסיקה של תיק נזיקין יכולה לתפוס גם בתביעת פלת"ד?

        מאת: עידן לב

      • תאונה בדרך מהעבודה

        02.09.20

        שלום אבא שלי עבר תאונת דרכים שהנהג השני אשם בה לפני שבוע הוא בן 66 ונגרם לו שברים בכף הרגל התאונה הייתה בדרך מהעבודה ורשום בדף של האשפוז שוטר הגיע למ

        מאת: אורן

      • תנועה אופנוע ורכב בכיכר

        11.08.20

        היום עשיתי תאונה עם הרכב שלי . נכנסתי כרגיל לאט לכיכר (נתיב אחד כיכר רגילה) אחרי שנתתי זכות קדימה לרכב . אני נוסעת ישר בכיכר (לכן לא מאותתת) , ופתאום

        מאת: נוי נוי