הקשישה שניצחה את דקלה

חברות הביטוח אינן מקלות על מבוטחים סיעודיים התובעים תגמולים מכוח ביטוח סיעוד, וזאת בלשון המעטה. במקרים רבים, נדחות לתגמולי סיעוד מצד חברות הביטוח תוך הישענות על תירוצים חסרי בסיס והצבת דרישות למסמכים מיותרים, מתוך ניסיון לרפות את ידי המבוטחים הקשישים, השרויים גם בכך במצוקה, בתקווה שיזנחו את תביעתם לתגמולים.

דוגמה מובהקת לכך היא התנהלות חברת הביטוח "דקלה" מול אחת מלקוחות משרדנו. הלקוחה, חולה סיעודית בת למעלה מ-80, פנתה אלינו לאחר שהמבטחת דחתה את תביעתה לתגמולים מכוח פוליסת ביטוח סיעוד קבוצתי, שאליה הצטרפה בזמנו. על אף שבבדיקות תפקוד ותלות שבוצעו לה בקופת חולים ובביטוח הלאומי, נמצא שהמבוטחת תלויה במידה רבה בזולת לביצוע רוב פעולות היומיום, כגון רחצה, הלבשה והתניידות, טענה דקלה כי מצב המבוטחת אינו עונה על הגדרת "מצב סיעודי" בפוליסה.

גם לאחר שהגשנו לבית משפט השלום בתל אביב תביעה בסדר דין מקוצר נגד דקלה, בשם המבוטחת, ניסתה המבטחת להכשיל את ההליך ודרשה למחוק את התביעה על הסף בנימוק שלא צורפה לתביעה חוות דעת רפואית בדבר מצבה התפקודי של המבוטחת. לשמחתנו, עם זאת, הניסיון לא צלח, שכן בית המשפט קיבל את עמדתנו כי אין חובה לצרף חוות דעת רפואית לתביעת סיעוד.

תביעת סיעוד אינה "עניין שברפואה"

במוקד הדיון בבית המשפט עמדה תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי. התקנה קובעת כי צד לתביעה אזרחית שרוצה להוכיח "עניין שברפואה" לביסוס עילת התביעה, נדרש לשם כך לצרף לתביעה חוות דעת של רופא. אומנם במקרה הנדון צורפו לתביעה טופס הערכת תפקוד שבוצעה למבוטחת ע"י אחות קופת חולים וכן ממצאי בדיקת התלות של הביטוח הלאומי, אך דקלה טענה כי לא די בכך וכי לאור תקנה 127, היה על המבוטחת לצרף חוות דעת רפואית להוכחת מצבה הסיעודי.

תשובתנו לכך הייתה שהקביעה אם מבוטח נמצא במצב סיעודי או לא אינה עניין שברפואה ולכן ממילא הדרישה לחוות דעת רפואית אינה חלה במקרה זה. מצב סיעודי בפוליסה, טענו, מוגדר על פי יכולת תפקוד, שכדי להעריכה יש צורך בנתונים עובדתיים, שאותם בית המשפט יכול לפרש גם ללא חוות דעת רפואית. זאת בניגוד לתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף או תגמולי אובדן כושר עבודה, למשל, שאז נדרשת חוות דעת רפואית לצורך ביסוס הקשר הסיבתי בין מצבו הבריאותי של התובע לבין תאונה שאירעה לו או מחלה שפקדה אותו.

נימוק זה שהצגנו התקבל ע"י בית המשפט, וכך נדחתה בקשת דקלה למחיקת התביעה על הסף. השופטת עינת ארד קבעה כי אין צורך בחוות דעת רפואית כדי לקבוע אם מצב המבוטחת עונה להגדרת "מצב סיעודי" בפוליסה, וכי ניתן לבחון שאלה זו על בסיס פרשנות של הממצאים העובדתיים שנקבעו לגבי תפקודה של המבוטחת ע"י אחות קופת חולים.

בהחלטתה הביעה השופטת את עמדתה העקרונית, כי תביעה לתגמולי ביטוח בגין מצב סיעודי, להבדיל מתביעה המצריכה הוכחת קשר סיבתי בין מצב רפואי לאירוע כלשהו, אינה "עניין שברפואה" ולכן תקנה 127 לא חלה על תביעות אלה. כתימוכין לכך ציינה שכבר נקבע בפסיקה, כי הערכת מצב סיעודי לצורך קביעת זכאות לגמלת סיעוד בביטוח הלאומי מוטלת על אחות סיעודית ולא על רופא. עוד ציינה כי יש לפרש את תקנה 127 בצמצום כדי לא לחסום את דרכם של תובעים לבית המשפט.

[תאק (ת"א) 54594-10-12‏ ארדרייך נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ]

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635






    עדכונים



      תביעות סיעוד

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום תביעות סיעוד

      • תביעת סיעוד רטרואקטיבית

        02.10.20

        שלום רב, תביעת סיעוד שהגשנו לאחרונה (בקשה ל-3 שנים אחורה) אושרה ע"י חברת הביטוח 4 שנים אחרונית בטענה שאז חל מקרה הביטוח. המשמעות של מהלך זה הינה הפ

        מאת: רות

      • ביטוח סיעודי של הכללית

        03.06.20

        שלום, אני בת 49, עברתי ניתוח ברגל בו אסור לי לדרוך 6 שבועות. אינני יכולה להתקלח לבד, להתלבש לבד חלק תחתון וכן להתנייד. האם יש לי עילה להגיש תביעה לביט

        מאת: אני

      • יפוי כח מתמשך

        08.10.19

        שלום רב, מה משמעות המושג הנ"ל? אימי בת 92 אובחנה לאחרונה כחולת אלצהיימר ואנחנו מעונינים לעשות את היפוי הנ"ל. באיזה מסמכים עלינו להצטייד?

        מאת: יהודית ברלינר