עולם הרפואה והאסתטיקה מציע לציבור מגוון רחב של טיפולים, החל מטיפולי הסרת שיער וכלה בניתוחים להגדלת חזה. לצד הרצון לשפר את חזותנו ולהיראות צעירים ויפים יותר, קיימים סיכונים רבים. פעמים רבות, המטופל אינו ער לסיכונים אלה, ולעיתים אף סובל מנזק בלתי צפוי עקב התרשלות הרופא המטפל.
עולם הרפואה מציע כיום מגוון רחב של ניתוחים פלסטיים. לעיתים, ניתוחים כאלה מתבצעים על רקע בעיה רפואית או פגיעה כלשהי, כמו ניתוחים לשחזור העור בעקבות כוויות. עם זאת, במקרים רבים, בוחרים מטופלים לעבור ניתוח פלסטי לצורך שיפור חזותם האסתטית, גם כשאינם סובלים מפגיעה כלשהי, בין אם מדובר בניתוח אף, ניתוח להגדלת החזה, ניתוח להרמת עפעפיים, ניתוח למתיחת בטן, ניתוח להשתלת שיער ועוד.
כיוון שניתוחים פלסטיים הם הליך רפואי וכירורגי מורכב, הם מועדים לסיבוכים וסכנות, כמו כל ניתוח אחר. התרשלות של הצוות הרפואי בשלב כלשהו בהליך הניתוח עלולה לסכן את בריאותו של המטופל וגם את שלומו, וישנו סיכון גם לפגיעה אסתטית במטופל, כתוצאה מטיפול לקוי.
כיצד מתייחסים בתי-המשפט לתביעות רשלנות רפואית בעקבות ניתוחים פלסטיים?
ניתוח פלסטי הוא תחום ברפואה העוסק בשינוי צורה, שיפור מראה ותפקוד של איברים או אזורים בגוף. למרות שמכנים אותם "ניתוחים", לא כל ההליכים הפלסטיים כוללים התערבות כירורגית עמוקה. חלקם מתבצעים במסגרת אמבולטורית (ללא אשפוז), ולעיתים תחת הרדמה מקומית בלבד.
נהוג להפריד בין ניתוחים פלסטיים קוסמטיים (אסתטיים) לניתוחים בגין שיקום רפואי.
ניתוחים קוסמטיים מתבצעים לצורך שיפור המראה החיצוני של אדם, ולא עקב צורך רפואי או שיקומי. עם זאת, במקרים רבים, שינוי תווי פנים או מבנה גוף משפר את איכות החיים על ידי העצמת הביטחון העצמי והדימוי של אדם.
בהתאם לנתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, בשנת 2024 התבצעו בישראל כ- 54,000 ניתוחים פלסטיים אסתטיים.
למרות שהרושם הראשוני עשוי להיות שניתוחים פלסטיים עוסקים בעיקר באסתטיקה, בפועל התחום כולל גם היבטים רפואיים ושיקומיים מהותיים. ניתוחים פלסטיים שיקומיים מתבצעים לשם שחזור, תיקון או שיפור תפקוד של איברים או רקמות שנפגעו כתוצאה ממחלה, פציעה, כוויה, מום מולד או ניתוח קודם. במקרים אלה, מדובר בהליך רפואי חיוני לשיפור איכות החיים ולעיתים אף להצלת חיים.
בהתאם לנתונים, בשנת 2024 לבדה בוצעו בישראל כ- 36,000 ניתוחים שחזוריים, חלקם בעקבות פציעות המלחמה.
ניתן לזהות מספר הליכים שחוזרים שוב ושוב כמבוקשים במיוחד. אלו כוללים הן ניתוחים למטרות אסתטיות והן כאלה המשולבים בצרכים תפקודיים או שיקומיים.
הגדלת חזה נעשית לרוב באמצעות שתלי סיליקון, ולעיתים כוללת הזרקת שומן עצמי. הקטנת חזה מתבצעת כאשר קיימת תחושת עומס פיזי, כאבים כרוניים או פגיעה באיכות החיים. הרמת חזה מיועדת לנשים שחוות רפיון ונפילה של החזה.
יצוין כי מדובר בניתוחים האסתטיים הנפוצים ביותר (65% מכלל הניתוחים האסתטיים בישראל).
הליך זה מיועד לרוב לבני 40 ומעלה, ומטרתו להחזיר מראה צעיר יותר על ידי הסרת עור עודף, הידוק שרירים והחלקת קמטים בפנים ובקו הצוואר.
בהתאם לנתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, בשנת 2024 התבצעו בישראל כ-11,000 ניתוחי הרמת פנים מלאה או חלקית (20% מכלל הניתוחים).
שאיבת שומן מתמקדת באזורים ממוקדים כמו בטן, ירכיים, מותניים וזרועות ואילו מתיחת בטן כוללת הסרת עודפי עור וחיזוק שרירי דופן הבטן.
מדובר בהליכים פופולאריים המהווים כ- 20% מכלל הניתוחים האסתטיים שבוצעו בישראל בשנת 2024.
מדובר באחד הניתוחים המבוקשים ביותר בקרב צעירים. ניתוח זה עשוי לכלול שינוי במבנה האף, יישור מחיצה, או תיקון עיוותים מולדים/נרכשים. לעיתים משולב עם ניתוח לשיפור תפקוד הנשימה.
בשנת 2024 בוצעו בישראל כ- 4,000 ניתוחי אף (7% מכלל הניתוחים).
מבוצעים להסרת עודפי עור או שומן מהעפעפיים העליונים או התחתונים, לצרכים אסתטיים ולעיתים גם רפואיים.
רשלנות רפואית בניתוח פלסטי מתרחשת כאשר רופא, מרפאה או צוות רפואי חורגים מרמת הזהירות והמיומנות הסבירה המצופה מהם, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק, בין אם פיזי, נפשי או כלכלי.
כדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית יש להראות כי התקיימו שלושה תנאים מצטברים:
חשוב להדגיש כי לא כל תוצאה בלתי רצויה של טיפול תיחשב לנזק. כך למשל, כשמדובר בניתוחים פלסטיים שנעשו לצורך שיפור אסתטי, עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה אם הניתוח אכן הוביל לשיפור או לא.
על-מנת לפתור מחלוקות מסוג זה, נוטה בית-המשפט להיעזר בחוות דעת של מומחים רפואיים, שבוחנים אם תוצאת הניתוח היא בלתי סבירה. לעיתים מדובר בחוות דעת של מומחים מטעם הצדדים לתיק ולעיתים, בית-המשפט ממנה גם מומחים מטעמו.
כך למשל, בית-המשפט קיבל רק חלקית את תביעתה של מטופלת בעקבות ניתוחים שעברה באפה ובאוזנה השמאלית, לאחר שלא הכיר בכל הנזקים בגינם דרשה פיצוי (ת"א (תל-אביב-יפו 122699/00. בתביעה טענה המטופלת שבעקבות הניתוחים נוצר עיוות הן באפה והן באפרכסת אוזנה. עם זאת, השופט שדן בתיק לא מצא לנכון לפצותה בגין התוצאה האסתטית של הניתוח באפה, אלא רק על הפגם האסתטי באוזנה. בעקבות חוות דעת של מומחים רפואיים ובעקבות התרשמותו שלו, קבע השופט, כי אין ספק שמראה אפה של התובעת לא הורע אלא דווקא השתפר בעקבות הניתוח.
הכלל הבסיסי הוא כי תקופת ההתיישנות בישראל היא 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה. כלומר, אם חלפו 7 שנים מאז היום שבו התרחש המעשה הרשלני או הנזק למטופל, בית המשפט עלול לדחות את התביעה על הסף, גם אם יש ראיות חזקות לרשלנות.
עם זאת לכלל זה קיימים מספר חריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות:
חשוב להדגיש כי גם אם חלף זמן רב מאז האירוע, אין להסיק באופן אוטומטי כי לא ניתן עוד להגיש תביעה אלא מומלץ לפנות לייעוץ משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית בהקדם.
עם כמות כל כך גדולה של ניתוחים פלסטיים המתבצעים מדי שנה, ישנם גם לא מעט מקרים שבהם נגרם למטופל נזק כתוצאה מרשלנות רפואית. רשלנות כזו יכולה להתרחש בכל שלב בהליך, מהייעוץ הראשוני ועד לטיפול שלאחר הניתוח.
להלן מספר מצבים עיקריים שבהם עלולה להתגבש עילת תביעה:
לעיתים קרובות הרצון לעבור ניתוח פלסטי נובע מתשוקה פנימית עמוקה להיות "יפים" או "חטובים" יותר. האם נחישות של מטופל לעבור ניתוח פלסטי ויהי מה מפחיתה מהאחריות המוטלת על המנתח להסביר לו את הסיכונים הכרוכים בכך?
התשובה לכך שלילית לרוב, ולאמיתו של דבר, גישת בתי-המשפט היא במקרים רבים אף הפוכה.
בפסיקה נקבע, כי החובה הרגילה המוטלת על רופאים למסור למטופלים מראש מידע אודות סיכוני הטיפול הרפואי והשלכותיו הופכת לחובה מוגברת כאשר מדובר בניתוחים פלסטיים אלקטיביים, כלומר כאלה שאינם נובעים מכורח רפואי.
בהתאם לפסיקה, כשמדובר בניתוחים אלקטיביים, חובת הגילוי מוגברת, כי אין דחיפות לבצע את הניתוח ויש לרופא מספיק זמן למסור למטופל את מידע מקיף ומפורט אודות הניתוח. כמו כן, מופעלים לחצים שיווקיים על מטופלים מצד רופאים ומכוני יופי לבצע טיפולים אסתטיים, ובהם ניתוחים פלסטיים. לחצים אלה עלולים להטעות את המטופלים ולפגוע ביכולתם לתת "הסכמה מדעת" לטיפול, על שלל הסיכונים הכרוכים בו.
ביטוי לגישה זו של בתי-המשפט ניתן למצוא בפסק-דין שניתן בעקבות תביעת רשלנות רפואית שהגישה צעירה נגד מנתח פלסטי שביצע בה מספר ניתוחי הגדלת חזה. ת"א (ירושלים) 14901/01. הצעירה פנתה למנתח מיוזמתה לצורך הגדלת חזה ולאחר הניתוח הראשון, עברה ניתוח מתקן בעקבות א-סימטריה שנוצרה בשדיה. כעבור שנה הפצירה הצעירה במנתח לבצע בה ניתוח שלישי, וחרף סירובו הראשוני, נעתר לבסוף המנתח לבקשה. הניתוח השלישי כשל ובעקבותיו עברה הצעירה ניתוח רביעי, שגם הוא כשל. לטענתה בתביעה, היא נותרה עם שדיים מכוערים, בלתי-סימטריים ומצולקים.
בית המשפט קבע כי הלחצים שהפעילה הצעירה על המנתח אינם מפחיתים מחובתו לוודא את הסכמתה מדעת לניתוח. על כן, הוא התרשל בכך שלא קיבל בכתב את הסכמת המטופלת לכל הסיכונים הכרוכים בניתוח. עוד נקבע, כי המנתח התרשל כשנענה להפצרות הצעירה לבצע את הניתוח השלישי, חרף הסיכונים שהיו טמונים בו, בניגוד למצופה מרופא סביר. בעקבות זאת, נפסקו לצעירה פיצויים בסך 385 אלף שקלים.
רופא מקצועי נדרש להעריך מראש האם המטופל מתאים להליך, כלומר, האם יש לו מחלות רקע או מצבים נפשיים רגישים (למשל, הפרעת גוף כפייתית). אם האדם אינו כשיר, על הרופא לסרב לבצע את הניתוח. ביצוע ניתוח פלסטי באדם שאינו כשיר לעבור אותו, מבחינה רפואית או נפשית, עלול להיחשב רשלנות.
כמו בכל הליך רפואי, גם בניתוחים פלסטיים עלולות להתרחש טעויות חמורות: פגיעה בעצב, זיהום חמור, אסימטריה, חיתוך בלתי מדויק, טכניקה שגויה ועוד. כל אלה עלולים להוות רשלנות אם יוכח כי הרופא לא פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל.
רופא שאינו מלווה את המטופל לאחר הניתוח, לא מזהה בזמן סיבוכים כמו זיהום, שטפי דם או קרישי דם, או שאינו מנחה את המטופל כיצד לנהוג, עלול להיחשב כמי שהתרשל במילוי תפקידו.
רשלנות רפואית בניתוח פלסטי עלולה להוביל לנזקים חמורים, לא רק במובן האסתטי, אלא גם במובן הפיזי, הנפשי והכלכלי.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי היא הליך מורכב, שדורש איסוף ראיות, חוות דעת מומחה וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין רשלנות רפואית. להלן השלבים המרכזיים שעל כל מטופל לעבור על מנת למצות את זכויותיו:
במקרה שבו הוכחה רשלנות רפואית בניתוח פלסטי, בית המשפט יפסוק למטופל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו. הפיצוי נועד להשיב את מצבו, ככל הניתן, לקדמותו, מבחינה כלכלית, פיזית ונפשית. להלן הרכיבים המרכזיים של הפיצוי:
פיצוי שנועד לשקף את הסבל הפיזי והנפשי שנגרם למטופל כתוצאה מההליך הרשלני. בניגוד להוצאות רפואיות שניתן לכמת באופן מדויק, הפיצוי בגין כאב וסבל מבוסס על שיקול דעת שיפוטי, והוא משתנה בהתאם לנסיבות המקרה.
מדובר בפיצוי בגין כל הוצאה רפואית שנגרמה בעקבות הרשלנות ובכלל זה: ניתוחים מתקנים; ביקורים אצל רופאים מומחים; תרופות; טיפולים והוצאות רפואיות עתידיות.
כאשר הרשלנות הובילה לאובדן ימי עבודה או לפגיעה בכושר העבודה, המטופל זכאי לפיצוי בגין הפסדי שכר, הן לעבר והן לעתיד.
פגיעה באוטונומיה היא עילה נפרדת בדיני הנזיקין, אשר מתייחסת לפגיעה בזכותו של אדם לקבל החלטות מושכלות על גופו. הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה נועד לשקף את הפגיעה בכבודו של המטופל ובזכותו להחליט האם ברצונו לעבור את הטיפול, גם אם מדובר בניתוח פלסטי שמבוצע ביוזמתו.
כאשר כתוצאה מהרשלנות הרפואית נזקק המטופל לעזרה של אדם אחר בביצוע פעולות יומיומיות, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין הוצאות שהוציא בפועל עבור עזרה או בגין עלות העזרה הצפויה בעתיד.
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים עשויה להוביל לפיצויים משמעותיים. עם זאת, אין ספק כי עדיף שהרשלנות לא היתה מתרחשת מלכתחילה. להלן מספר המלצות מעשיות שיכולות לצמצם את הסיכון לרשלנות רפואית:
ישראלים רבים נאלצים לעבור טיפולים מתקנים בכל שנה בעקבות סיבוכים חמורים של ניתוחים שנערכו על ידי רופאים שאינם מומחים בכירורגיה פלסטית. בהמשך לכך, בדקו היטב את הרקע המקצועי של הרופא, ובכלל זה:
כאמור, על רופא, במיוחד לפני הליך פולשני כמו ניתוח פלסטי, חלה חובת גילוי מלאה כלפי המטופל. חובה זו כוללת את הצורך למסור למטופל מידע מהותי ורלוונטי לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי ביצוע ההליך.
אם אתם חשים כי הרופא מספק לכם רק הסברים כללים, אל תתביישו ובקשו ממנו פרטים נוספים על שלבי הניתוח, הסיכונים והסיבוכים האפשריים, חלופות אפשריות וזמן ההחלמה. כמו כן, ודאו שאתם מבינים את כל המידע ונמצאים בנקודת החלטה מתוך הסכמה מדעת מלאה.
שמרו אצלכם עותקים של כל מסמך רפואי הקשור להליך. עוד מומלץ לצלם את מצבכם לפני הניתוח וכן לשמור תיעוד מצולם של ההליך וההחלמה.
ככלל, תביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים אינן קלות להוכחה. כך, אין די בתחושת עוול או בתוצאה אסתטית לא מספקת כדי לזכות בפיצוי, אלא בתי המשפט בוחנים תביעות אלו לפי קריטריונים מחמירים, הדורשים הוכחת התרשלות, נזק וקשר סיבתי, תוך הסתמכות על חוות דעת של מומחים רפואיים. כמו כן, לא אחת יש צורך בהתמודדות מול גופים חזקים, רופאים בעלי מוניטין, וחברות ביטוח גדולות.
ייצוג מקצועי על ידי עורך דין לרשלנות רפואית יכול לעשות את ההבדל בין התמשכות ההליכים ודחיית תביעה, לבין קבלת פיצוי משמעותי בזמן הקצר ביותר האפשרי.
ניתוחים פלסטיים נועדו לשפר את המראה והביטחון העצמי, אך לעיתים התוצאה עלולה להיות שונה לחלוטין.
אם נפגעתם כתוצאה מניתוח פלסטי, חשוב לזכור שאינכם לבד. תיעוד נכון, חוות דעת רפואית מתאימה וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין רשלנות רפואית יכולים לעשות את כל ההבדל בין תחושת עוול לבין קבלת פיצוי הוגן. זהו לא רק תיק פרטי, אלא גם צעד שיכול להשפיע על בטיחות המטופלים הבאים.
אם יש לכם ספק, פנו לייעוץ על ידי עורך דין רשלנות רפואית. לפעמים שיחה אחת עם איש מקצוע מנוסה יכולה לעשות את כל ההבדל.
לא כל תוצאה אסתטית לא מספקת מהווה רשלנות. כדי שתקום עילת תביעה יש להוכיח שהרופא סטה מסטנדרט הטיפול הסביר, שנגרם נזק ממשי, ושקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. ההכרעה נעשית לרוב על בסיס חוות דעת רפואית מקצועית.
כן, אך לא בכל מקרה. אם נגרם עיוות, אסימטריה או פגם חריג שאינם תוצאה סבירה של ההליך, ניתן להגיש תביעה. מנגד, אכזבה סובייקטיבית מתוצאה שאינה מושלמת לא בהכרח תיחשב עילה משפטית.
בניתוחים אסתטיים שאינם חיוניים רפואית חלה חובת גילוי מוגברת. על הרופא להסביר מראש את כלל הסיכונים, הסיבוכים והחלופות, ולאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת. היעדר הסכמה מדעת עלול להיחשב רשלנות גם אם ההליך בוצע מבחינה טכנית כראוי.
ברוב המקרים ניתן להגיש תביעה בתוך 7 שנים ממועד האירוע או גילוי הנזק. קיימים חריגים, למשל כאשר הנזק התגלה באיחור או כאשר מדובר בקטין. בכל מקרה של ספק מומלץ לבדוק את הנושא מוקדם ככל האפשר.
הפיצוי עשוי לכלול כאב וסבל, הוצאות רפואיות, ניתוחים מתקנים, אובדן השתכרות, פגיעה באוטונומיה ולעיתים גם עזרת צד ג'. גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק והשלכותיו על חיי המטופל.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)