גורמים לפיצוי נפגע עבודה

למעלה מ-100 תאונות עבודה מתרחשות כמעט מדי יום בישראל. כך קובע דו"ח רשמי שפורסם רק לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי. מה צריך העובד הנפגע לעשות? האם עליך להגיש את תביעתו רק למוסד לביטוח לאומי (מל"ל) או שמא ניתן להטיל את החבות בפיצויים גם על גורמים נוספים?

פניה למוסד לביטוח לאומי

הצעד המרכזי שיש לנקוט בו לאחר תאונת עבודה הוא הגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי מחויב לפצות את העובד בגין אובדן ההכנסה שנגרם לו בשלושת החודשים שלאחר התאונה (דמי פגיעה) וכן לשלם קצבת נכות או מענק במידה שנגרמה לעובד נכות בשל הפגיעה. שיעורי הנכות נקבעים על ידי וועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי שהעובד מופיע בפניה. על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, פגיעה בעבודה יכולה להיות אחת משתיים:

  • תאונת עבודה – תאונה אשר אירעה לעובד במסגרת ובעקבות עבודתו אצל מעסיק או גורם מטעמו. בעובדים עצמאיים מדובר על תאונה שנגרמה אגב עיסוק במשלח היד ובעקבותיו.
  • מחלת מקצוע – מחלה אשר נגרמה לעובד בעקבות עבודתו או לעצמאי בעקבות עיסוק במשלח ידו ואשר הוכרה כמחלת מקצוע בתקנות הביטוח הלאומי.

חשוב להדגיש כי תחת המושג "תאונה" נכללות גם פגיעות מכוח תורת המיקרוטראומה. כלומר, פגיעות זעירות וקטנות אשר הצטברו לכדי מחלה כתוצאה מהעבודה.

לא כל הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי מקימה מיד את ההכרה המיוחלת. פעמים רבות הביטוח הלאומי מסרב להכיר בעובד כנפגע עבודה בטיעונים שונים כגון אירוע התאונה לא התרחש, האירוע לא קשור לעבודה, מחלת המקצוע נגרמה לעובד שלא בשל נסיבות העבודה וכדומה. כמו כן, גם לאחר שהפגיעה בעבודה הוכרה על ידי המל"ל ייתכן ותהיה מחלוקת לגבי שיעורי הנכות בוועדה הרפואית.

תביעה נגד מעסיק

פגיעה בעבודה יכולה להיגרם לעובד כתוצאה מרשלנות מצד המעסיק. למשל, מעסיק שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה, הפר את חובות הזהירות המוטלות עליו, העמיד לרשות העובד ציוד לא תקין, לא פיקח על קיום הוראות הבטיחות בפועל וכדומה. במקרים אלה פתוחה בפני העובד הדרך להגיש כנגד המעסיק תביעה ישירה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968. יודגש כי הפיצוי לעובד לא יהיה כפול שכן התגמולים מהביטוח הלאומי מקוזזים מסכום הפיצויים שייפסק לטובתו בבית המשפט. עם זאת, פעמים רבות קיים פער בין הפיצויים שמשולמים לעובד מהביטוח הלאומי לבין הפיצויים להם הוא זכאי נוכח נזקיו. בסיטואציות אלה שבהן הסכומים לא "נבלעים" זה בזה ייתכן וכדאי להגיש גם תביעה נגד המעסיק.

אחריות צד ג'

פגיעה בעבודה עלולה להיגרם לעובד כתוצאה מרשלנות צד ג' שאיננו המעסיק. דוגמה לכך יכולה להיות נפילה בדרך לעבודה בגין מפגע בטיחותי ברחוב ובמילים אחרות בשטח הנתון לאחריותה של רשות מקומית. במקרים כגון דא העובד יכול לשקול הגשת תביעה כנגד העירייה בגין המפגע המסוכן. אחריות צד ג' בנזיקין בעקבות פגיעה בעבודה יכולה להיות מונחת לפתחם של גורמים שונים וחשוב לבחון כל מקרה לגופו.

פוליסת ביטוח אישית

עובדים רבים בישראל מבוטחים בין היתר בפוליסת ביטוח תאונות אישיות. זוהי פוליסה פרטית שאמורה לספק מענה במקרה של אובדן כושר עבודה, נכות ואפילו מוות. לעתים אלו פוליסות אשר העובד מבוטח בהן מכוח ביטוחים קבוצתיים במקום העבודה, ביטוח פנסיוני וכדומה. כך או כך, פוליסת ביטוח לתאונות אישיות מזכה את העובד בפיצויים ללא קשר לזכאותו מול המוסד לביטוח לאומי ו/או רשלנות המעסיק או צד ג' כלשהו.

תגובות

תיאום פגישת ייעוץ

רחוב התע"ש 3 א', רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635







    עדכונים



      תאונות עבודה

      מאמרים
      פסקי דין
      הלכות
      תביעות
      שאל בפורום
      שאל בפורום

      שאלות אחרונות בפורום תאונות עבודה

      • התקף לב במקום העבודה

        19.05.21

        שלום רב, באוקטובר 2020 בעלי עבר התקף לב במקום העבודה.. הוא הוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה. קיבל 100%נכות לחודשיים ו 20% נכות קבועה. לפני כשבועיים בעב

        מאת: אורלי

      • כוויה ממים רותחים ברגל במהלך העבודה

        09.03.21

        שלום ! אני נכוויתי במהלך העבודה כעוזר טבח ברגלי, כתוצאה משפיכת מים וירק רותחים למסננת, כאשר לסיר לא היו ידיות, ולא היו במטבח מספיק כפפות הגנה מחום. כת

        מאת: ציון רוטבום

      • בעיות עמוד שידרה מעבודה

        11.01.21

        בוקר טוב שמי אבי כהן עובד כ 28 שנים כטכנאי ונותן שרות לעמדות מכירה בעבר תאונת עבודה (שבר חוליות D11 D12 ) במסגרת עבודתי בסוף שנות ה90 סחבתי משקלים

        מאת: אבי