מעוניין בייעוץ משפטי?

רחוב התע"ש 3 א' רמת גן, 5251245
טלפון: 03-6916637
פקס: 03-6916635
office@rlaw.co.il
שלח

Archive

  1. מלחמת התשה במבוטחים

    Leave a Comment

    חלי סימוני, אם יחידנית מלוד, הפכה מרותקת לכיסא גלגלים עקב תאונת דרכים שעברה לפני שמונה שנים. חרף הסבל הרב שחוותה מאז ועל אף שאיבדה את כושר עבודתה, עד היום היא לא קיבלה פיצויים בגין פציעתה מחברת הביטוח שאמורה לפצות אותה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפלת"ד). סימוני, שעד לתאונה הייתה אישה פעילה שפרנסה בכבוד את משפחתה, אומנם הגישה כבר לפני זמן רב לבית המשפט תביעה לפיצויים כנדרש, אך התיק בעניינה עדיין ממשיך להתנהל בבית המשפט, בעוד מצוקתה הולכת ומחריפה.

    צפו בכתבה שפורסמה אודות המקרה ב"כאן חדשות", שבה מתראיין גם עו"ד רפאל אלמוג, ממשרד עו"ד אלמוג-שפירא, המייצג את הנפגעת:

    כיצד ניתן להסביר התמשכות הליכים זו? ובכן, למרבה הצער, לא מדובר במקרה חריג. בפועל, רבות מתביעות הפיצויים של נפגעי תאונות דרכים מתנהלות בבית המשפט שנים ארוכות, ולחברות הביטוח יש אחריות ניכרת לכך. אכן, חוק הפלת"ד קובע כי נפגעי תאונות דרכים זכאים לפיצוי בגין נזקי גוף, ללא קשר למידת אחריותם לתאונה, אך פעמים רבות המבטחות שאחראיות לפיצוי הנפגעים מסרבות לשלם להם פיצוי הולם בגין נזקיהם.

    למעשה, לעיתים קרובות מעוררות המבטחות, בחוסר תום לב, מחלוקות בעניין היקף הנזק שנגרם לנפגע, מתוך אינטרס לרפות את ידי המבוטחים ולהניע אותם להתפשר על סכום פיצויים נמוך מכפי שדרשו. התוצאה היא שנפגעים רבים סופגים מהלומה קשה נוספת בבואם לממש את זכויותיהם מול חברות הביטוח ומערכת המשפט.

    פיצויים לפי חוק הפלת"ד: איך זה עובד?

    כל מי שנגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מכוח חוק הפלת"ד, אלא אם מדובר באחד מהמקרים החריגים המנויים בחוק, שבהם נשללת הזכאות לפיצוי. אם הנפגע נסע ברכב בעת התאונה, האחראית לפיצוי היא המבטחת שביטחה את נהג הרכב בביטוח חובה. אם הנפגע הוא הולך רגל או רוכב אופניים שנפגע מרכב, הוא זכאי לפיצוי מהמבטחת שביטחה את נהג הרכב הפוגע.

    בגין מה ניתן לתבוע פיצוי וכמה? לפי החוק, זכאי הנפגע לפיצוי בין היתר בגין כאב סבל, בגין אובדן כושר השתכרות ובגין הוצאות מיוחדות הנובעות מהפגיעה. עם זאת, שלא כמו בתביעת נזיקין רגילה, גובה הפיצוי בגין שני ראשי הנזק האחרונים הוא מוגבל. תקרת הפיצוי בגין כאב וסבל עומדת על כ-180 אלף ש"ח, ואילו הבסיס לחישוב הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לא יעלה על פי 3 מהמשכורת הממוצעת במשק, גם אם הנפגע השתכר יותר מכך.

    את התביעה לפיצויים לפי חוק הפלת"ד יש להגיש לבית המשפט (שלום / מחוזי). כיוון שהזכאות לפיצוי אינה תלויה במידת אחריותו של הנפגע לתאונה, לא יתנהל דיון בסוגיה זו במסגרת התיק. עם זאת, המבטחת רשאית לעורר מחלוקת בנוגע לתוקף הביטוח ולטעון שבעת התאונה לא היה לביטוח תוקף, מסיבה כזו או אחרת, ולכן היא אינה אחראית לפיצוי הנפגע. כמו כן, רשאית המבטחת לחלוק על היקף וטיב הנזק שנגרם לנפגע, לפי טענתו, ועל סכום הפיצוי שהוא דורש.

    לתביעות לפי חוק הפלת"ד, לא יכול התובע לצרף חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו, אלא רק מסמכים רפואיים המעידים על נזקיו, ואילו בית המשפט ימנה מומחים רפואיים מטעמו, כדי שיעריכו את טיב והיקף נזקיו של הנפגע. בית המשפט מייחס לרוב משקל רב לחוות דעת אלה, אך המבטחת עשויה לחלוק על קביעות המומחים הרפואיים, אם בנוגע לשיעור הנכות הרפואית של הנפגע, ואם בנוגע לשיעור נכותו התפקודית, כלומר לגבי מידת הפגיעה בכושר עבודתו. כאמור, סלעי מחלוקת מסוג זה מובילים במקרים רבים להתמשכות הליכים מתישה וחסרת הצדקה.

    פיצוי מתאונת דרכים

    הנפגעת התעוורה בשתי עיניה, אך המבטחת "שלחה" אותה לעבוד

    לפני שנים אחדות, הוכרע בבית המשפט המחוזי בלוד תיק שממחיש עד כמה רחוק מוכנות חברות הביטוח ללכת כדי להפחית את סכום הפיצוי שהן נדרשות לשלם לנפגעי תאונות דרכים, גם במקרים שבהם הנפגעים סובלים בבירור מפגיעה חמורה במיוחד (ת"א 5460-06-08).

    במקרה הנדון, נגרמה לתובעת פגיעה רב מערכתית קשה בתאונת דרכים שעברה ביולי 2007. בעקבות התאונה התעוורה בשתי עיניה ונותרה עם פגיעות אורתופדיות, נוירולוגיות ואסתטיות צמיתות. גם הביטוח הלאומי וגם המומחים הרפואיים שמונו בתיק מטעם בית המשפט העמידו את נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת על מאה אחוז, וחברת הביטוח "איילון", המבטחת הנתבעת בתיק, לא חלקה על קביעה זו. המבטחת אף הודתה כי התובעת סובלת מפגיעה קשה וכי בשש וחצי השנים שחלפו מאז התאונה ועד להכרעה בתיק, הייתה מנועה התובעת מלעבוד.

    אף על פי כן, ואף שהתובעת, שבעת ההכרעה בתיק כבר הייתה בת 53, הוכיחה כי פעלה רבות כדי להשתלב מחדש במעגל התעסוקה, אך לא הצליחה בכך, בשל מגבלותיה הגופניות, טענה איילון כי התובעת יכולה להשתקם ולעבוד בעתיד, גם אם באופן חלקי ומוגבל, ולכן אין לפסוק לה פיצוי מלא בגין הפסדי שכר לעתיד. לחיזוק טענתה אף הגישה המבטחת חוות דעת של מומחית, שקבעה כי התובעת תוכל להשתלב בעבודה כמגשרת קהילתית ומשפחתית.

    עם זאת, בית המשפט לא התרשם מניסיון זה של המבטחת לחסוך כספים ודחה את עמדתה מכל וכול, תוך שהוא מותח ביקורת על הראיות שהציגה להוכחת טענותיה. בפסק הדין צוין כי המומחית שצידדה בעמדת התובעת, כלל לא ראתה את התובעת ולא בדקה אותה, וכי חוות דעתה היא "סתמית וכוללנית" ו"אין היא עומדת במבחני הגיון וסבירות מינימליים". עוד צוין, כי המבטחת לא הציגה ראיות לטענתה כי התובעת תוכל להשתלב ב"עבודה מוגנת". לפיכך, ולנוכח גילה של התובעת ובסיס השכר שנקבע לה, נפסק לה פיצוי בסכום של 1.53 מיליון ש"ח בגין הפסדי שכר לעתיד, ובסך הכול, בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים, נפסקו לה פיצויים בסך של כ-6.8 מיליון ש"ח.

    המבטחת הפריחה חשדות ורמיזות

    בתיק אחר התעמת תאגיד "הפול", המבטח נהגים בביטוח רכב חובה, עם נפגע תאונת דרכים שנקלע לתאונה בגיל 17, בעת שרכב לראשונה על קטנוע (תא (חי') 9095/02). במקרה זה נסובה המחלוקת לא רק על טיב והיקף נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה אלא גם על תוקף הכיסוי הביטוחי שהיה לו בעת התאונה.

    כך, בעוד שהתובע טען, כי שילם על פוליסת ביטוח החובה בדואר זמן קצר לפני שהתרחשה התאונה, ואף הביא עדויות לצורך כך, הכחישה זאת המבטחת וטענה כי לא הספיק לשלם על הפוליסה לפני התאונה ולכן לא היה לו ביטוח בתוקף בעת התאונה ואין מאחריותה לפצותו. לצורך הוכחת טענותיה, אף הפעילה חוקר פרטי שתחקר את עדי התובע בעניין. כמו כן, חלקה המבטחת על טענת התובע, כי הוא סובל מנכות נפשית עקב התאונה, על אף שהמומחה הרפואי שמונה בתיק קבע אחרת.

    גם במקרה זה, דחה בית המשפט את טענות המבטחת, ואף ביקר אותה על ניסיונה לחמוק מחבותה. לדבריו, "מתקבל הרושם כי הנתבעת כשלה כישלון חרוץ" בשעת מבחן, שהיא שעת קרות מקרה הביטוח, ובמקום לקיים את חובתה כלפי המבוטח, "דאגה הנתבעת להפריח חשדות ורמיזות כלפי יושרו". בהמשך לכך, נפסקו לתובע פיצויים בסך כולל של כ-200 אלף ש"ח.

    תוספת פיצוי בגין התמשכות הליכים

    במקרה הנ"ל, התיק הסתיים כארבע שנים לאחר התאונה נשוא התביעה, אך לעיתים מדובר בהליכים ממושכים אף יותר. דוגמה לכך היא תביעה שהוגשה בשנת 2003 לבית המשפט המחוזי בחיפה ע"י תובע שעבר תאונת דרכים ב-1997, בהיותו קטין בן , 14, כשרכב על קורקינט ממונע. בפועל, בית המשפט המחוזי הכריע בתיק רק ב-2013, ובעקבות ערעור שהגיש התובע על פסק הדין, התקבלה הכרעה סופית בתיק בבית המשפט העליון רק בינואר 2014, כלומר למעלה מ-16 שנים לאחר שהתרחשה התאונה, ובעת שכבר מלאו 30 לתובע (ע"א 7548/13).

    בתאונה נחבל התובע בראשו ובגפיו ונותר עם נכות צמיתה בעצבי הפנים וברגליו וכן עם נכות צמיתה נוירולוגית ונפשית המתבטאת בהפרעות קוגנטיביות ובהפרעות התנהגות. עקב כך, לא הצליח להשתלב במעגל התעסוקה בבגרותו. גם כאן, המבטחות, חברת "כלל" וחברת "אבנר", לא חלקו על קביעות המומחים הרפואיים לגבי נכותו הרפואית של התובע, אך טענו כי שיער נכותו התפקודית נמוך משמעותית משיעור נכותו הרפואית, בעוד שהתובע טען כי נכותו התפקודית גבוהה.

    בעוד שבית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הנתבעות והעמיד את שיעור נכותו התפקודית של התובע על 32 אחוז בלבד, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של התובע, וקבע כי מדובר בשיעור גבוה יותר, אם כי בחר שלא לקבוע שיעור מדויק. אי לכך הוסיף סכום של 250 אלף ש"ח לפיצוי שנפסק לתובע. כמו כן, פסק לתובע פיצוי נוסף בסך 130 אלף ש"ח בגין הפסדי פנסיה.

    יתר על כן, במקרה זה התחשב בית המשפט העליון בזמן הרב שחלף מאז התאונה ובהתמשכות ההליכים בתיק, ולכן פסק לתובע ו70 אלף ש"ח נוספים כריבית המתווספת לפיצוי שנפסק לו בגין כאב וסבל. וכפי שנאמר בפסק הדין: "קשה להלום כי הסכום יישחק באופן משמעותי בשל התארכות ההליכים (פסק הדין במקרה דכאן ניתן 16 שנים לאחר התאונה)".

    מה ניתן לעשות?

    האם לתובעים יש דרך לזרז הליכים בתיקי פיצויים לנפגעי תאונות דרכים? לא תמיד, שכן התנהלות חברות הביטוח היא לא צפויה, וכפי שניתן לראות, המבטחות נכונות להשקיע מאמצים רבים כדי להפחית את סכום הפיצוי שהן נדרשות לשלם. כמו כן, ישנם עיכובים הנוצרים בשל אילוצים הנכפים על התובעים מצד בית המשפט עצמו.

    לצד זה, ככל שהתובעים יהיו מודעים יותר לזכויותיהם ולאפשרויות הפעולה העומדות לרשותם, כך גוברים הסיכויים כי יזכו בסופו של דבר בסכום פיצוי הולם ואולי אף יחסכו זמן יקר עד לקבלת הפיצויים. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי לפני הגשת התביעה והישענות על ליווי משפטי הולם וקשוב עשויה לסייע להם להביא את ההליך לסיומו בצורה המיטבית.

    בין השאר, עורך דין מנוסה ובקיא בתחום הביטוח ובתיקי תאונות דרכים, יוכל להעריך את סיכויי ההצלחה של התביעה ולסייע לתובע לדעת אם הצעת הפשרה שהציגה לו המבטחת היא סבירה ומתיישבת עם סיכויי התביעה או דווקא הצעת סרק, שאין לה מקום.

  2. עצות מעשיות

    Leave a Comment

    עצות שימושיות

    רישום פרטים חשובים

    לאחר אירוע של תאונת דרכים חשוב לתעד ולרשום פרטים חשובים כגון: פרטי כלי הרכב המעורבים, מספרי פוליסות, פרטים ליצירת קשר, עדים ואף תרשומת אישית אודות נסיבות האירוע. אנו מבינים כי פעמים רבות המצב הרפואי לאחר תאונת דרכים אינו מאפשר זאת, אך במידת האפשר עשו זאת מוקדם ככל הניתן או בקשו מחבר או בן משפחה לסייע בנושא. תיעוד או איסוף ראיות בשלב מאוחר יותר, עשוי לא להניב תוצאות ולהקשות על מימוש זכויותיכם.

    מסירת הודעה במשטרת ישראל

    למסירת ההודעה אודות התרחשות של תאונת דרכים ונסיבותיה מטרה כפולה: [א] מדובר באסמכתא אותנטית (ככל והדבר נעשה בסמוך לאחר התאונה) לפיה התאונה אכן התרחשה ועל כן חברת הביטוח אינה יכולה להכחישה, אלא אם בידה ראיות אחרות הסותרות זאת. [ב] לאישור המשטרה חשיבות מצד המוסדות הרפואיים. על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על חברת הביטוח מוטלת חובה לשאת בהוצאות הטיפולים הרפואיים עקב התאונה. לאחרונה תוקן חוק ההסדרים כך שהאחריות לטיפול הרפואי והוצאותיו מוטל על קופות החולים. ברם, על מנת שהנ"ל יעניקו לנפגע טיפול רפואי ללא דרישת תשלום, עליו להציג אישור משטרה.

    קבלת טיפולים רפואיים ושמירה על תיעוד רפואי

    לא זו בלבד שהדבר חשוב על מנת שתוכלו להשתקם ועל מנת שחברת הביטוח לא תוכל להעלות טענות של "הפרת חובת הקטנת הנזק", הדבר חשוב אף על מנת שבבוא העת יוכל עורך דין תאונות דרכים המטפל בעניינכם להציג לבית המשפט "רצף של טיפולים רפואיים" המעיד על אפשרות של גרימת נכות. בהיעדר אישורים רפואיים מספיקים (ראשית ראייה), לא יוכל עורך הדין לפעול למינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיעריך את הנזקים שנגרמו לכם עקב התאונה. כפי שנראה להלן, בהליכי של תביעות ביטוח חובה, לא ניתן לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, והדרך היחידה השמורה לנפגע כדי להוכיח את נזקיו / נכותו היא באמצעות הגשת בקשה כאמור.

    הוצאות רפואיות

    כחלק מרכיבי הפיצוי הקובעים בחוק, זכאי נפגע תאונת דרכים לפיצוי עבור כלל הנזקים אשר נגרמו לו בעקבות התאונה ואשר אלמלא אירעה לא היה מוציאם. על מנת שעורך הדין יוכל לפעול במסגרת תביעת ביטוח חובה להשבת ההוצאות בהן נשאתם, ואף על מנת שיוכל להציג אפשרות שבה תיאלצו לשאת בהוצאות דומות בעתיד, עליכם לשמור את כל הקבלות של ההוצאות ולהעבירם באופן שוטף אל עורך הדין.

    דעו כי בפסיקה אושרו לנפגעי תאונות דרכים גם החזרים של הוצאות רפואיות אשר אינן כלולות במסגרת הרפואה הציבורית, ואשר הומלצו לנפגע על ידי הרופא המטפל לשם שיקומו הרפואי.

    יחד עם זאת, על מנת לייתר ויכוחים מיותרים, בקשו מהרופא המטפל כי ייתן לכם המלצה מפורשת, ובמידת האפשר קבלו את אישור חברת הביטוח ומראש לביצוע הטיפולים. ככל והלה תסרב, עמדו על החזר הוצאות אלה במסגרת ההליך המשפטי.

    התנהלות מול חוקרי ביטוח

    חוקרי ביטוח ממונים כדרך שגרה בהליכים של תביעות ביטוח חובה המוגשות לחברות הביטוח. לרוב, כאשר חברת הביטוח מרגישה שיש לה בתיק כלשהו "סיכון" היא פועלת להוצאת דו"ח חקירה לשם אימות מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע ואימות טענותיו. חשוב להבין חוקר ביטוח נשלח מטעם חברת הביטוח ועובד עבורה, כך שעליו לשרת את האינטרסים שלה ולספק לה "הצלחות". לשם ביצוע הדברים חוטאי חוקרים פעמים רבות תחת הוראות חוק. עורכי דין העוסקים בתחום תביעות ביטוח חובה בקיאים בטריקים של חוקרי הביטוח וינחו אתכם היטב כיצד להתנהג עם חוקרי הביטוח.

    חשוב לדעת כי כאשר הינכם מיוצגים על ידי עורך דין, חל על החוקר איסור מפורש ליצור עימכם קשר ברשות היחיד (בשונה מרשות הרבים – למשל לצלם אתכם ברחוב) ויצרת קשר כאמור עלולה לעלות כדי הסגת גבול והפרת זכות הייצוג של אדם הקבועה בחוק לשכת עורכי הדין.

    איסורים נוספים החלים על חוקרים פרטיים ניתן למצוא בחוק החוקרים הפרטיים ותקנותיו.

    הצעה לסיום התיק מצד חברת הביטוח

    היזהרו מפני הצעות הניתנות לכם על ידי נציגי חברות הביטוח בשלב מוקדם שלאחר תאונת הדרכים, ולכל שכן בטרם התגבש מצבכם הרפואי.

    המלצתנו אליכם מפורשת ואינה משתמעת לשני פנים – פנו לקבלת עורך דין תאונות דרכים הבקיא בתחום ואשר יוכל להעריך כדבעי את שיעור הנזק לכם הינכם זכאים. אל תנסו לנהל תביעות ביטוח חובה בכוחות עצמכם אם אין לכם את הכישורים המשפטיים לכך. קל וחומר שעה שבכל מקרה של פסק דין, על כל סכום שייפסק לחובת חברת הביטוח, יחייבה בית המשפט גם בהוצאות המשפט שלכם, לרבות שכר טרחת עורך דין, כך שאין סיבה שלא לפנות אל עו"ד מתאים.

    התיישנות בתביעות נזיקין / תאונות דרכים

    שימת ליבכם כי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות להליכים כגון דנא הינה שבע שנים ממועד אירוע התאונה. ביחס לנושא זה, ראו פרק נפרד לדיון שהוקדש במדריך תביעות ביטוח חובה שערכנו.

  3. תביעות ביטוח חובה

    Leave a Comment

    תביעת ביטוח חובה

    חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הוראות ברורות ומפורשות ביחס לשאלה כנגד מי תוגשנה תביעת ביטוח חובה. ככלל, אדם יכול להיפגע עקב תאונה באופנים הבאים: בנהיגה, בנסיעה וכהולך רגל. לכן, נדון בשאלה נשוא פרק זה ביחס לכל אחד מהאופנים הנ"ל.

    נהג, את מי הוא תובע? כאשר אדם נפגע עקב תאונת דרכים בזמן היותו נהג בכלי הרכב המנועי, באפשרותו להגיש תביעת ביטוח חובה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו הוא נהג בביטוח חובה, בלבד. זאת יש להדגיש גם אם הוא סבור כי האשמה בתאונה רובצת לפתחו של נהג כלי רכב מנועי אחר.

    נוסע בכלי רכב מנועי המעורב בתאונה, את מי הוא תובע? במקרה כזה, יהיה על הנוסע להגיש תביעת ביטוח חובה כנגד המבטח שביטח את כלי הרכב המנועי בו הוא נסע, בלבד.

    הולך רגל את מי הוא תובע? במקרה שכזה יגיש הולך רגל תביעת ביטוח חובה כנגד כלי הרכב המנועי שפגע בו, ואם מדובר בפגיעה עקב מספר כלי רכב מנועים, יכול הוא להגיש תביעה כנגד אחד או כל מבטחי הרכבים המעורבים בתאונה. שאלה מעניינת היא מה קורה כאשר הולך הרגל נפגע אך לא כתוצאה ישירה מפגיעת רכב, אלא עקיפה. למשל, נפגע לאחר ניסה להימלט מרכב שהתקרב לכיוונו והבהילו? הפסיקה הכירה במצבים שונים ככגון אלה בזכותו של הולך הרגל לפיצוי מאת חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב.

    הולך רגל אשר נפגע עקב תאונת "פגע וברח", את מי הוא תובע? במקרה כזה למעשה אין להולך הרגל את פרטי כלי הרכב המנועי וחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח חובה. לשם מניעת האפשרות שבה נותרים נפגעים ללא מקור לקבלת פיצוי סיטואציות כגון אלה, הוקמה על ידי המחוקק "קרנית". מדובר אפוא בתאגיד שהוקם מכוח חוק, ואשר מטרתו להעניק פיצוי כספי לנפגעי תאונות דרכים בהם אין בנמצא מבטח בביטוח חובה, כגון במקרים של תאונות "פגע וברח".

    נהג שנסע ללא ביטוח חובה, האם הוא יכול להגיש תביעת ביטוח חובה? בעניין זה כבר הבענו את עמדתנו לא אחת, ואף הסבנו את תשומת ליבו של שר התחבורה, כי המצב המשפטי נכון להיום הינו פרדוקסלי. נסביר. מצד אחד, אדם אשר נוהג ברכב ללא ביטוח חובה, עובר כאמור לעיל עבירה פלילית וחשוף לעונש בגינה. מאידך גיסא, במקרים מסוימים, בכל הנוגע לדין האזרחי ולזכותו לקבל פיצוי, לא זו בלבד שפתוחה בפניו הדרך לכך, אלא שהוא אף עשוי לקבל פיצוי הגבוה בכמה מונים לו היה פועל לרכישת ביטוח חובה. כך, כאשר מעורב נהג רכב הנוהג ברכבו ללא ביטוח חובה בתאונה בה אינו אשם, פתוחה בפניו על פי המצב המשפטי נכון להיום הדלת להגשת תביעת נזיקין מכוח פקודת הנזיקין כנגד הנהג האחראי לשיטתו בתאונה וחברת הביטוח שביטחה אותו. במידה ויצליח להוכיח את חבות הנהג המעורב בתאונה, הרי שיהיה זכאי לפיצוי כספי, שאינו תלוי אף במגבלות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

    מצב פרדוקסלי זה, עשוי לעודד נהגים שסבורים כי הם אינם טועים בנהיגתם, שלא לרכוש ביטוח חובה, דבר שנוגד את תכלית המחוקק, כפי שהסברנו בפתח מדריך זה.

    מתי לא ניתן להגיש תביעת פיצויי עקב תאונת דרכים?

    חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מונה מספר מצבים בהם נפגע תאונת דרכים לא יוכל להגיש תביעת פיצוי כנגד המבטח, הנושא מפורט בסעיף 7 של החוק, ומפאת קוצר היריעה נעמוד על חלק מהחריגים:

    אדם אשר גרם להתרחשות תאונה מתוך מטרה מכוונת: חשוב להדגיש, כי בפסיקה נקבע כי יסוד הכוונה צריך לבוא לידי ביטוי במודעות של האדם להתנהגותו ולכך שישנה אפשרות שתיגרם תאונה וברצונו שכך יקרה. אין ספק כי הפירוש שניתן בפסיקה ליסוד הינו צר, והנטל על הטוען להוכיח יסוד זה כבד.

    נהיגה ללא רשות ברכב, נסיעה ברכב על ידי מי שיודע שהנהג בו נוהג בלא רשות: כך למשל, גנב אשר נפגע עקב תאונת דרכים תוך כדי נהיגה ברכב גנוב, ללא רשות מבעליו, אינו זכאי לפיצוי. נושא זה מעורר לא אחת מחלוקות בפסיקת בתי המשפט במקרים שהינם פחות קיצוניים. כך למשל, האם חייל הנוהג ברכב שניתן לו בהיתר על ידי הגורמים הצבאיים, אך סוטה ממסלולו ועושה ברכב שימוש שלא לצרכיו הצבאיים, זכאי לפיצוי? המענה לשאלה עורר לא מעט ויכוחים בפסיקת בתי המשפט.

    נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף: על פניו מדובר בחריג חד וברור, אולם לא רבים יודעים כי גם במצבים אלה ניתן לעיתים להיכנס תחת אצטלת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולהיות זכאים לפיצוי. כך למשל, במקרים בהם הנהיגה ללא רישיון הינה עקב אי תשלום אגרה מנימוקים אשר התקבלו בדין. דוגמא נוספת – כאשר השימוש ברכב אינו מצריך רישיון, כגון במקרה של דחיפת כלי רכב מנועי והתרחשות תאונה תוך כך.

    נהיגה בכלי רכב מנועי לצורך ביצוע פשע או סיוע לכך: הרציונל של עניין זה ברור למדי, ומיותר להרחיב על כך.

    נהיגה ברכב מנועי ללא ביטוח חובה: כאמור לעיל, תאונה שכזו אמנם אינה מקימה לנוהג ברכב זכות לתבוע מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך אין בה נכון למצב המשפטי נכון להיום כדי למנוע מהנהג להגיש תביעת נזיקין כנגד רכב או גורם אחר המעורב בתאונה.

  4. חוק הפלת"ד

    Leave a Comment

    מי אחראי לפצות אתכם על נזקי גוף, אם חלילה נקלעתם לתאונת הדרכים, ומה קורה כשלנהג הרכב שבו נסעתם, אין ביטוח? התשובות נמצאות בחוק הפלת"ד.

    פיצויים בעקבות תאונה

    למרבה הצער, תאונות דרכים הן תופעה שכיחה במקומותינו, שפוגעת בבתים רבים בישראל. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפלת"ד), שנחקק ב-1975, מסדיר את כל הכרוך בפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לאדם בתאונת דרכים. לעומת זאת, פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים ניתן לתבוע על בסיס פקודת הנזיקין.

    חוק הפלת"ד הינו סבוך ומורכב. מצאנו לנכון לסקור לפניכם את עיקרי החוק ולהבהיר מה התנאים הבסיסיים שיש לעמוד בהם על מנת לקבל פיצויים על פי חוק זה.

    מי אשם? לא רלוונטי

    התכלית הבסיסית שביסוד חוק הפלת"ד היא לאפשר לכל נפגע בתאונת דרכים לקבל פיצוי בגין נזקי גוף, בין אם יש לו אחריות לתאונה ובין אם לאו. במילים אחרות, שאלת האשמה והאחריות אינה רלוונטית לצורך הגשת תביעה וקבלת פיצוי לפי חוק הפלת"ד. נפגע בתאונת דרכים שמגיש תביעה עפ"י חוק זה, אינו נדרש להוכיח את אשמת נהג הרכב בו נסע או ממנו נפגע, אלא רק את נזקיו, וגם אם הוא עצמו אחראי לתאונה, הוא עדיין יהיה זכאי לפיצוי.

    את מי תובעים?

    סעיף 2 לחוק הפלת"ד עוסק באחריות לפיצוי. הסעיף קובע, כי האחריות לפצות נפגע בתאונת דרכים מוטלת על נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה, ולמעשה אחריות הפיצוי מוטלת על חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב בביטוח חובה. המשמעות היא שנוסע ברכב וכן הולך רגל או רוכב אופניים שנפגעו מהרכב, צריכים לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף מחברת הביטוח של נהג הרכב. גם הנהג עצמו, אם נפגע בגופו בתאונה, צריך לתבוע את חברת הביטוח שלו.

    סעיף 3 לחוק עוסק באחריות לפיצוי כאשר בתאונה היו מעורבים מספר כלי רכב. במקרה כזה, כל נהג, באמצעות חברת הביטוח שלו, אחראי לפצות את הנוסעים ברכבו, ואם הנפגע הוא הולך רכב או רוכב אופניים, האחריות לפיצוי מוטלת על כל הנהגים המעורבים בתאונה, ביחד ולחוד.

    מי זכאי לתבוע?

    כאמור, גם נפגע בתאונת דרכים שאחראי לתאונה, זכאי לפיצויים על פי חוק הפלת"ד. ניתן לתבוע פיצוי מכוח חוק זה בגין כל נזק גוף שנגרם כתוצאה מהתאונה, בין אם מדובר בליקוי גופני, ליקוי נפשי או ליקוי שכלי. אם חלילה, מת אדם כתוצאה מתאונת דרכים, התלויים בו יהיו זכאים לפיצוי בגין זאת.

    על אף הגישה המרחיבה בחוק הפלת"ד, המקנה זכאות לפיצוי לכל נפגע בתאונה ללא קשר למידת אחריותו לתאונה, מתייחס החוק למספר מקרים בהם הנפגע לא יהיה זכאי לפיצוי. כך, לפי סעיף 7 לחוק, לא יהיה זכאי לפיצוי נפגע שגרם לתאונה במתכוון או השתמש ברכב ללא רשות או השתמש ברכב לצורך ביצוע בפשע. גם מי שנהג ברכב ללא רישיון או מבלי שהרכב היה מכוסה בביטוח חובה לא יהיה זכאי לפיצוי על פי חוק הפלת"ד.

    ומה עם נפגע שאינו זכאי לפיצוי מת בעקבות התאונה? במקרה כזה, תלוייו של הנפגע כן יהיו זכאים לפיצוי בגין מותו ויוכלו לתבוע פיצויים על פי חוק הפלת"ד.

    מה נחשב לתאונת דרכים?

    לכאורה, כולנו יודעים ומבינים תאונת דרכים מהי, אך בפועל עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה אם אירוע מסוים הוא משום תאונת דרכים או לא. שאלה זו רלוונטית להגשת תביעה מכוח חוק הפלת"ד, שכן ניתן לתבוע פיצוי לפי חוק זה רק על נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים ולא בנסיבות אחרות.

    מטרת סעיף 1 לחוק היא להבהיר מהי תאונת דרכים. אירוע זה מוגדר בסעיף כ"מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". מכאן עולה שרק תאונה שהיה מעורב בה רכב מנועי, תיחשב לתאונת דרכים, ולכן פגיעה מכיסא גלגלים או מאופניים רגילים לא תיחשב לתאונת דרכים. מנגד, גם פגיעה שנגרמה כתוצאה מניצול הכוח המכני של רכב, נחשבת לפי הגדרת סעיף 1 כתאונת דרכים, כל עוד הרכב לא שינה מייעודו המקורי בעת האירוע, וכך גם פגיעה כתוצאה מהתפוצצות או התלקחות של הרכב, בגלל רכיב או חומר ברכב החיוני לכושר נסיעתו. לכן, לדוגמה, יש להניח כי פגיעה ממנוף של משאית שנועדה לפריקה וטעינה של מטען, תיחשב לתאונת דרכים.

    בהקשר זה יש לציין, כי לאחרונה קבע בית המשפט השלום, בכפר סבא, כי אופניים חשמליים הם בגדר רכב מנועי לצורך חוק הפלת"ד, ולכן פגיעה מאופניים כאלה נחשבת לתאונת דרכים. עם זאת, לא ברור אם קביעה זו תאושר בערכאות גבוהות יותר, כיוון שבעלי אופניים חשמליים אינם נוהגים לבטח את רכבם בביטוח חובה, וחברות הביטוח עדיין לא מציעות ביטוח כזה.

    ומה לגבי רכב חונה? מצד אחד, לפי סעיף 1, כל עוד הרכב חנה במקום שאסור לחנות בו, פגיעה בו תיחשב לתאונת דרכים. מצד שני, פסיקת בתי המשפט בנושא אינה חד-משמעית, ולא כל התנגשות ברכב החונה במקום שפורמלית אסור לחנות בו, תיחשב לתאונת דרכים. המבחן המקובל לצורך העניין הוא מבחן הסיכון התחבורתי, ואם בעת שחנה לא יצר הרכב סיכון לנהגים והולכי רגל, למשל, אם חנה בדרך עפר צדדית, מרוחקת מהכביש, סביר שהתנגשות בו לא תיחשב לתאונת דרכים.

    ישנם גם שני מקרים חריגים, שבהם אירוע לא ייחשב לתאונת דרכים, גם אם הוא עונה, לכאורה, על התנאים הנדרשים: אם האירוע קרה כתוצאה מפעולת איבה, שאז זכאי הנפגע לפיצוי מכוח דין אחר, ואם האירוע קרה כתוצאה ממעשה מכוון שנועד לגרום נזק לנפגע. במילים אחרות, פגיעה מכוונת, כגון דריסה או חבלה ברכב במטרה לגרום לפציעתו או מותו של אדם, לא תיחשב לתאונת דרכים.

    מה עושים כשאין לנהג ביטוח חובה?

    כאמור, הלכה למעשה, חברת הביטוח שכיסתה בביטוח חובה את הרכב המעורב בתאונה היא זו שאחראית לפצות את נפגעי התאונה. עם זאת, לא תמיד הרכב המעורב מכוסה בביטוח חובה במועד התאונה, אם כיוון שהביטוח לא היה בתוקף בעת התאונה, אם כיוון שרכב לא בוטח מלכתחילה, ואם כיוון שבעת התאונה נעשה ברכב שימוש החורג מתנאי הפוליסה ושולל את הכיסוי הביטוחי. במקרים כאלה, לא יוכלו הנפגעים לתבוע את חברת הביטוח, ובמקום זה יצטרכו לתבוע את "קרנית".

    קרנית היא, למעשה, גוף שהוקם מכוח סעיף 10 לחוק הפלת"ד, ונועד לתת מענה לנפגעים שאין באפשרותם לתבוע את חברת הביטוח של נהג הרכב המעורב בתאונה. נפגעי תאונות דרכים זכאים לפיצוי מקרנית בשלושה מקרים: כאשר לרכב המעורב בתאונה לא היה כיסוי ביטוחי מסיבה כזו או אחרת, כאשר חברת הביטוח ממנה אמור הנפגע לתבוע פיצויים נמצאת בהליכי פירוק וכאשר מדובר בהולך רגל או רוכב אופניים שנפגע בתאונת "פגע וברח" ואינו יודע מיהו נהג הרכב הפוגע.

    ומה לגבי הנהג עצמו? אם הנהג לא דאג לכיסוי ביטוחי לרכב או עשה בו שימוש השולל את הכיסוי הביטוחי, הוא לא יהיה זכאי לפיצוי מקרנית, אם נפגע בתאונה, וייתכן גם שקרנית תתבע ממנו את כספי הפיצויים שהנפגעים תבעו ממנה. בה בעת, יש לנהג ללא כיסוי ביטוחי אפשרות לתבוע פיצויים מגורם אחר שהיה מעורב בתאונה, במסגרת תביעת נזיקין רגילה. ואולם, כדי לזכות בפיצוי יהיה עליו להוכיח כי הנתבע אחראי לתאונה ולנזק שנגרם לו.

    תקרת הפיצוי

    בתביעות נזיקין, תובעים פיצוי בגין מגוון "ראשי נזק", ובהם: כאב וסבל, הוצאות רפואיות ואובדן כושר השתכרות. גם בתביעה לפי החוק הפלת"ד ניתן לתבוע פיצוי בגין ראשי נזק מסוג זה, כל עוד מדובר בנזק שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים בעקבותיה הוגשה התביעה. ואולם, בעוד סכום הפיצוי שניתן לתבוע בתביעת נזיקין רגילה אינו מוגבל לגובה מסוים, בתביעה לפי חוק הפלת"ד יש תקרת פיצוי.

    לפי סעיף 4 לחוק, תקרת הפיצוי בגין כאב וסבל, המתעדכנת לפי המדד, עומדת נכון להיום על כ-180 אלף ש"ח ואילו שכר הבסיס שעל פיו מחושב הפיצוי בגין הפסדי השתכרות מוגבל עד לתקרה העומדת על סך שילוש שכר ממוצע של עובד במשק.

    חשוב לדעת, כי במסגרת החוק, ניתן לקבל תשלומים שהינם "על חשבון" הפיצוי הסופי, כ"פלסתר" זמני. תשלומים אלו מכונים בעגה המקצועית "תשלומים תכופים", והם משולמים על מנת לספק לנפגע פיצוי זמני ומהיר, למען יוכל להתקיים, כגון במצבים בהם איבד את יכולתו לעבוד ולחזור לשגרת יום העבודה. בתום ההליך, עם קבלת הפיצוי הסופי, יקוזזו תשלומים אלו.

    ייעוץ משפטי: בהקדם האפשרי

    לעיתים קרובות, נפגעי תאונות דרכים משתהים בטיפול בפן המשפטי של התאונה ובגשת תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שלהם, אם בשל קשיי ההתמודדות עם תוצאות התאונה ואם מסיבות אחרות. עם זאת, חשוב לפנות לעורך דין מקצועי, המתמחה בתחום הביטוח ותאונות הדרכים, כבר בסמוך לאחר התאונה, כדי להתייעץ עמו על אפשרויות הפעולה העומדות לפניכם וכדי למנוע קשיים ראייתיים שיקשו עליכם להוכיח את תביעתכם.

    כך למשל, תביעת פיצויים על פי חוק הפלת"ד עלולה להידחות בטענה שהתובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהתאונה, ואילו תביעה של נפגעי תאונת פגע וברח נגד  "קרנית" עלולה להידחות בטענה שלא עשו די כדי לאתר את הנהג הפוגע. עורך דין הבקיא בתחום, יוכל לייעץ לכם מה לעשות כדי למנוע מצבים כאלה ויסייע לכם לאסוף את חומר הראיות הדרוש לכם לצורך הוכחת התביעה.

  5. רשלנות רפואית הנגרמת לאחר תאונה

    Leave a Comment

    רשלנות בטיפול רפואי לאחר תאונה

    מי הגוף שצריך לפצות בגין רשלנות רפואית בטיפול לאחר תאונת דרכים? האם חברת הביטוח, מבטח השימוש של הרכב, אחראית גם לרשלנות בבית החולים? התשובה לשאלות הללו נעוצה בעיקרון "ייחוד העילה" שהוא אחד מאבני היסוד של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1995 (פלת"ד).

    מהו עיקרון ייחוד העילה?

    עיקרון ייחוד העילה מצוי בסעיף 8 לחוק הפלת"ד והרציונל מאחוריו הוא שמי שיש לו עילת תביעה לפי חוק זה איננו רשאי להגיש תביעה מקבילה נגד כל גורם אחר. כשם שנהג רכב שהיה מעורב בתאונה לא יכול לתבוע את העירייה בגין מפגע מסוכן בכביש, כך אדם שקיבל לאחר תאונת דרכים טיפול רפואי רשלני לא יכול להגיש תביעה לפיצוי מהרופא הרשלן.

    עיקרון ייחוד הוא עיקרון "סוציאלי" שהמחוקק מבקש באמצעותו לבטל כל קשר לסוגיית האשמה בתביעות הנוגעות לתאונות דרכים. יפים לכך דבריו של כב' השופט ריבלין, "לייעל ולפשט את הדיון" וכן "ליצור מעין מערכת סגורה בה לא יהיה על בתי המשפט להידרש לסבך הסוגיות והשאלות המתעוררות בשיטת האשם".

    לא צריך להוכיח את רשלנות הרפואית

    התפיסה לגבי רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים היא שלולא התאונה הטיפול הרשלני כלל לא היה ניתן. דהיינו, הנזק שנולד כתוצאה מהרשלנות הרפואית קשור לנזק הראשוני של תאונת הדרכים. לכן, החבות לפיצוי היא של חברת הביטוח בלבד.

    פיצויים במקרים אלה אינם כרוכים בהוכחת הרשלנות. היות שחוק הפלת"ד מעמיד לרשות הנפגע מנגנון פיצוי שאיננו תלוי באשמה, הדברים רלבנטיים גם לגבי רשלנות רפואית לאחר התאונה. במידה שהנפגע מוכיח שהוא היה מעורב בתאונת דרכים, כל שעליו לעשות הוא להציג ראיות לנזק שנגרם לו כתוצאה מהמקרה. הוא איננו צריך להוכיח את הרשלנות הרפואית הנטענת שכן לא מדובר בתביעה מכוח פקודת הנזיקין ועוולת הרשלנות.

    יש גם מקרים חריגים (דוגמה)

    ישנם מקרים חריגים בהם ייתכן ויהיה מקום להגיש גם תביעת רשלנות רפואית בעקבות נזק שנגרם בתאונת דרכים. למשל, אם הרשלנות הרפואית התגלתה או התרחשה לאחר שהתביעה מול חברת הביטוח כבר מוצתה. דוגמה לכך אפשר למצוא בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון באוקטובר 2003 -ע"א 8535/01.

    מדובר על מקרה בו אדם שעבר תאונת דרכים והושתלו בגופו מתכות הגיש תביעת רשלנות רפואית בגין רשלנות בניתוח להוצאת המתכות. ניתוח שבוצע כשנה לאחר שניתן פסק הדין בתביעה בגין התאונה ומכוח חוק הפלת"ד.

    כב' השופטת אסתר חיות קבעה בפסק הדין כי אם העילה לתביעת הרשלנות נולדת לאחר שהתביעה מכוח חוק הפלת"ד מוצתה אזי אין מקום לחסום את התובע מטענות רשלנות מחמת עיקרון ייחוד העילה. כלומר, שלילת עילת תביעה על בסיסי דיני הנזיקין הכלליים רלבנטית רק כאשר קיימת עילה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד.

    כמו כן, פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי במקרים שבהם הטיפול הרפואי היה רשלני בצורה יוצאת דופן, באופן המנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק לתאונה, ניתן יהא אפוא להגיש תביעה בגין נזקים אלו כנגד הגורמים הרפואיים הרשלניים. במצב שכזה, יוכל הנפגע להגיש תביעה בעילה מכוח פקודת הנזיקין, וכמובן יידרש להוכיח קיומה של אחריות משפטית, מלבד לשיעור הנזק.

  6. מהי תאונת דרכים?

    Leave a Comment

    הגדרת תאונת דרכים

    התשובה לשאלה "מהי תאונת דרכים?" יכולה במבט ראשון להראות מובנית מאליה. התנגשות בין שני רכבים, פגיעת רכב בהולך רגל, תאונה עצמית של רכב עם גורם חיצוני כמו גדר הפרדה וכדומה. ובכן, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (פלת"ד) המענה הוא הרבה יותר רחב מהמקרים ה"קלאסיים" בלבד. חוק הפלת"ד שמגדיר את הנושא מבחינה משפטית קובע הגדרה שניתן להכליל בה סיטואציות נוספות.

    ההגדרה הראשונית

    על מנת להבין אם אירוע מסוים הוא תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד יש להתחיל עם סעיף 1 לחוק שקובע כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

    כלומר, בכדי שאירוע יזכה בהתאם להגדרה הנ"ל בחוק עליו לקיים את מלוא ההיבטים הבאים:

    1. מאורע.
    2. שבו נגרם לאדם נזק.
    3. עקב שימוש ברכב מנועי.
    4. למטרות תחבורה.

    בנוסף הסעיף הנ"ל מרחיב וקובע שגם במידה שהאירוע לא ענה באופן ברור על ההגדרה הזו עדיין לא מדובר בסוף פסוק. יש בחוק כמה הגדרות מרחיבות לתאונת דרכים כמו למשל נזק שנגרם כתוצאה מהתלקחות רכב או התפוצצות רכב (לרבות בשל התלקחות/התפוצצות חומרים שחיוניים לכושר נסיעתו ואפילו אם בשל גורם חיצוני). כמו כן, על פי החוק ניתן להגדיר כ"תאונת דרכים" גם פגיעה שהייתה כתוצאה משימוש בכוח המכני של הרכב כל אימת שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי. דהיינו, מקרים רבים שאינם בהכרח נראים כתאונת דרכים לעיניים לא משפטיות יכולים להתברר כאירוע מזכה לפי חוק הפלת"ד אם ינותחו באופן מקצועי.

    מהו שימוש ברכב מנועי?

    סוגיה מהותית לגבי הגדרת "תאונת דרכים" היא הביטוי "שימוש ברכב מנועי". על פי החוק והפסיקה זהו ביטוי שמרחיב מאד את ההגדרה הבסיסית. לדוגמה, שימוש ברכב מנועי הוא גם כניסה לרכב, ירידה מרכב, חניית רכב, דחיפת רכב, גרירת רכב ואפילו טיפול ברכב על ידי המשתמש או כל אדם אחר שאיננו עושה זאת במסגרת עבודתו.

    זאת ועוד, חוק הפלת"ד מגדיר גם פגיעה ממטען או חלק של הרכב כתאונת דרכים. קרי, אם אדם עמד לצד משאית ולפתע נפל עליו חלק מהמטען ונגרם לו נזק גוף הרי שמדובר לפי החוק בתאונת דרכים (למעט מקרים של נפילת מטען בזמן טעינה או פריקה מרכב עומד).

    כל ההגדרות שהובאו כאן הן רק הבסיס הנורמטיבי הראשוני. בפסקי דין שונים התקבלו החלטות לכאן ולכאן לגבי אירועים שנטען לגביהם שהם נכנסים (או לא נכנסים) תחת הגדרת המונח תאונת דרכים.

    שלושת שלבי הגדרת תאונת דרכים

    כפי שניתן לראות הגדרת האירוע היא משימה מורכבת. עד כדי כך שאפילו שופטי בית המשפט העליון התייחסו למורכבות הנושא והנה למשל דבריו של כב' השופט עמית: "מה לא נכתב ומה לא נאמר על אי הבהירות באשר למונח תאונת דרכים? קולמוסין נשברו ומקלדות נשחקו בביקורת על הניסוח הקזואיסטי והבלתי קוהרנטי של החוק".

    כך או כך הלכה פסוקה היא שהבחינה בעניין זה נעשית בשלושה שלבים:

    1. מרכיבי ההגדרה הבסיסית – בשלב ראשון בית המשפט בוחן האם האירוע המדובר מקיים את מרכיבי ההגדרה הבסיסית של מאורע, עקב, שימוש, ברכב מנועי, למטרות תחבורה, שכתוצאה ממנו נגרם נזק.
    2. הגדרות מרחיבות – אם המקרה איננו מקיים את מלוא ההגדרה הבסיסית יש לבחון האם הוא "נופל" לגדר אחת החזקות המרבות בחוק. למשל, התלקחות, התפוצצות, פגיעה בעקבות ניצול כוח מכני וכדומה. במידה שהאירוע עונה על אחת ההגדרות המרחיבות הוא יוכר כתאונת דרכים גם אם לא התקיימו בו כל מרכיבי ההגדרה הבסיסית.
    3. שלילת החזקה הממעטת – חוק הפלת"ד קובע חזקה "ממעטת" לפיה אין להכיר בתאונה כ"תאונת דרכים" אם הנזק נגרם כתוצאה ממעשה מכוון או מעשה איבה. למשל, רכב ששימש אדם לדרוס בכוונת מכוון. במקרים אלה, גם אם ניתן להגדיר את המקרה כתאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית או ההגדרות המרחיבות, לא תקום זכות לפיצויים מכוח חוק הפלת"ד.

    דוגמאות לתאונות דרכים שהוכרו בבתי משפט:

  7. הגורם האחראי

    Leave a Comment

    התנגשות כלי רכב
    הפיצויים לנפגעים משולמים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (פלת"ד). העיקרון המרכזי מאחורי חוק סוציאלי זה הוא שכל אדם זכאי לפיצוי לאחר תאונה ללא קשר לנושא האשמה. כן, גם אם נהג רכב ביצע עבירת תנועה וכתוצאה מכך נגרמה תאונת דרכים עם נפגעים, הוא והנוסעים זכאים לפיצוי בגין נזקיהם.

    הפיצויים משולמים על ידי חברת הביטוח שביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה. הדברים מצטלבים עם החובה לעשות שימוש ברכב מנועי רק עם פוליסת ביטוח חובה ובהתאם להוראות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

    אך מה קורה אם לרכב אין ביטוח או שהנפגע הוא הולך רגל? מי משלם פיצויים בתאונות פגע וברח ומה המשמעות של תאונת דרכים בדרך לעבודה מבחינת חוק הפלת"ד וביטוח לאומי? במאמר הבא נסקור בקצרה את זהות החייב בפיצויים בתאונות דרכים שונות. כבר עכשיו נדגיש כי פיצויים לאחר תאונת דרכים הם נושא מורכב ומסועף מבחינה משפטית. הסיטואציות שיתוארו להלן יוצגו בקליפת אגוז ובכל מקרה חשוב לקבל ייעוץ משפטי על מנת לאפיין את הנסיבות וההליכים הנחוצים.

    פיצויים לאחר תאונת דרכים שהרכב מבוטח כחוק

    אם הרכבים שהיו מעורבים בתאונה מבוטחים כחוק, כל נפגע (נהג ונוסעים) זכאי לפיצויים מחברת הביטוח שביטחה את הרכב. אפילו אם אשמתו של אחד הרכבים "זועקת לשמיים" (לדוגמה, מעבר באור אדום שגרם לתאונה), עדיין יזכה נפגע לפיצוי. במידה שהייתה לרכב פוליסת ביטוח תקפה שאין עליה מחלוקת הדיון בבית המשפט יעסוק בסוגיית הנזק בלבד.

    פיצויים להולכי רגל ורוכבי אופניים

    בתאונת דרכים בין רכב מנועי למשתמש בדרך שלא עשה שימוש ברכב מנועי (כמו הולך רגל, רוכב אופניים, רוכב קורקינט וכדומה), החובה לתשלום פיצויים לנפגע מוטלת על חברת הביטוח של נהג הרכב המנועי הפוגע. אם היו מעורבים בתאונה מספר רכבים אזי החבות מתחלקת ביניהם.

    פיצויים לאחר תאונת דרכים ללא ביטוח

    במידה שנהג רכב נפגע בתאונת דרכים תוך כדי שהוא נוסע ללא פוליסת ביטוח חובה (או בניגוד להוראות הפוליסה) הפיצויים ישולמו רק במסגרת הוכחת אשמה. כלומר, הנהג שדורש את הפיצוי יצטרך להוכיח את אשמתו של אחר בתאונה ולתבוע ממנו פיצויים באופן ישיר כתביעה "רגילה" מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח—1968.

    נוסעים שהיו ברכב הלא מבוטח יהיו רשאים במקרה זה לתבוע פיצויים מקרנית (קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שעליה יורחב מיד בתאונות פגע וברח). חשוב להדגיש כי שימוש ברכב מנועי ללא ביטוח חובה לא שומט בהכרח את הקרקע תחת תביעת פיצויים מקרנית. לדוגמה, אם השימוש ברכב נעשה ללא רישיון מפאת אי תשלום אגרה או שהנהג עשה שימוש ברכב של אחר (לדוגמה, רכב מעביד) והוא לא ידע (או לא יכול היה לדעת) שאין פוליסת חובה בתוקף אזי ניתן לבחון הגשת תביעה מכוח חוק הפלת"ד. עם זאת בתי המשפט אינם מקלים ראש בנסיעה ללא ביטוח שהיא גם עבירה פלילית. נהג שטוען לאי ידיעה בדבר ביטוח החובה יידרש להוכיח טענותיו בהתאם.

    פיצויים בתאונת פגע וברח

    מדי שנה מתרחשות בישראל מאות תאונות פגע וברח בהן זהות הנהג הפוגע איננה ידועה לנפגע. במקרים אלה ניתן להגיש תביעה לפיצויים כנגד קרנית. קרנית היא קרן פיצויים ממשלתית שהוקמה מכוח החוק הפלת"ד מתוך מטרה לספק מענה לנפגעים שאינם יכולים לקבל פיצויים מסיבות שונות. אחת הסיבות הנפוצות שמובילות לתביעת פיצויים כנגד קרנית היא מקרה של פגע וברח. בתביעת פיצויים נגד קרנית יש להוכיח גם את קרות התאונה וגם שהנהג נקט במאמצים סבירים לאתר את הנהג הפוגע.

    תאונות דרכים "מיוחדות" (שימוש ברכב, יציאה/כניסה מרכב וכדומה)

    תאונת דרכים איננה חייבת להיות רק תאונה "קלאסית". חוק הפלת"ד מכיר במגוון תאונות דרכים "מיוחדות" כמו נזק שנגרם בצד הכביש במסגרת טיפול ברכב, נפילה ביציאה מרכב חונה, קטנוע שנפל על הולך רגל וכדומה. במקרים אלה ייתכן ויתפתח דיון משפטי לגבי נסיבות האירוע ותהיה מחלוקת של ממש בין הצדדים לגבי הגדרת המקרה כ"תאונת דרכים".

    תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

    תאונת דרכים יכולה להתרחש גם בנסיבות המזכות כפגיעה בעבודה במוסד לביטוח לאומי. למשל, תאונת בדרך למשרד או תאונה של שליח במסגרת ביצוע תפקידו. במקרים אלה הנפגע צריך לפנות למוסד לביטוח לאומי בכדי לקבל את התגמולים המגיעים לו בתור היותו נפגע עבודה. אמנם הנפגע רשאי להגיש במקביל תביעה נגד חברת הביטוח מכוח חוק הפלת"ד, אך הפיצויים שישולמו (או שולמו) מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו מסכום הפיצוי בתביעה הנזיקית.

    לסיכום – כל מקרה לגופו

    המקרים שתוארו לעיל הן רק מעט המחזיק את המרובה. סוגיית הגורם האחראי לתשלום פיצויים לאחר תאונת דרכים יכולה להיות עניין משפטי מורכב. בכל מקרה של תאונת דרכים רצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ויפה שעה אחת קודם. נסיבות התאונה והתנהלות הנפגעים אחריה יכולות להשפיע רבות על תוצאות התהליך וסוף מעשה במחשבה תחילה.

  8. פרדוקס ביטוח חובה

    Leave a Comment

    האבסורד שבאי רכישת ביטוח

    חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (פלת"ד) הוא המסגרת הנורמטיבית שלפיה אדם מקבל פיצויים לאחר תאונה. זהו חוק סוציאלי שקובע שחברת הביטוח שביטחה את הרכב המנועי בפוליסת ביטוח חובה תשלם פיצויים לנפגעים מהתאונה (נהג, נוסע, הולך רגל וכו') ללא קשר לעניין האשמה.

    למעשה, לא רק שהחוק הנ"ל מעגן את זכותם של הנפגעים לפיצויים אלא שהוא קובע כי לא ניתן להגיש תביעת נזיקין לאחר תאונת דרכים אלא לפיו. אולם, על מנת ליהנות מההגנה הרחבה והמקיפה של חוק הפלת"ד נהג הרכב צריך לדאוג לרכישת פוליסת ביטוח חובה בתוקף ושהוא עושה שימוש ברכב לפי הוראות הפוליסה. למעשה, אי רכישת ביטוח חובה מהווה עבירה פלילית המקימה בצידה עונשים.

    מבחינת דיני הנזיקין, במידה שהרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה לא ניתן להגיש תביעת פיצויים בהתאם לחוק הפלת"ד. במקרים אלה הנפגעים יכולים לבחון אפשרות של הגשת תביעת פיצויים באפיקים אחרים ובראש ובראשונה בעזרת תביעה מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968. סוגיה זו יוצרת את אחד הפרדוקסים המפורסמים בדיני הנזיקין בישראל.

    מידע מקיף ומפורט לאחר תאונה בדרכים, ניתן למצוא במדריך תביעות ביטוח חובה שערכנו למענכם.

    האם המפר את החוק ייצא נשכר?

    תביעת פיצויים שמוגשת על פי חוק הפלת"ד מקלה מאד את דרכו של הנפגע לפיצויים, אך מוגבלת בתקרות מקסימליות. המעורבות של המדינה בסוגיית ביטוח החובה באה לידי ביטוי בכך שחברות הביטוח אינן משלמות את הפיצויים בשיעורים המקובלים בדיני הנזיקין (תביעות חבות), אלא עד כדי תקרה מרבית.

    לעומת זאת, תביעות אשר מוגשות מכוח פקודת הנזיקין אינן מוגבלות ברף כלשהו. במידה שהתובע (הנפגע שנהג ברכב ללא ביטוח) מצליח להוכיח את אשמתו של אחר בתאונה, הפיצויים נפסקים בהתאם לנזק וללא הגבלת סכום. בפועל, הסכומים שנפגע ללא ביטוח חובה עשוי לזכות בהם בהליך המשפטי יכולים להיות גבוהים מהסכומים שהיו נפסקים במידה שהתביעה הייתה מוגשת עם ביטוח חובה ולפי חוק הפלת"ד.

    זהו כאמור פרדוקס ידוע בדיני נזיקין ובתביעות בגין תאונות דרכים. פרדוקס שנדון לא אחת בערכאות והגיע גם לבית המשפט העליון. דוגמה ניתן למצוא בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון. מדובר במקרה של שני רוכבי אופנוע ללא ביטוח חובה שנפגעו בתאונת דרכים והנהגים שפגעו בהם הורשעו בדין פלילי תוך שנקבע כי הנפגעים לא היו אשמים בתאונה כלל.

    במהלך הדיון השופטים הביעו "חוסר נחת" מהמצב הקיים, אך קיבלו אותו וקבעו שזהו הדין. בין השאר על ידי התבססות על הפרוטוקולים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בבוחנה את נוסח החוק שמהם עלה כי העניין נבחן היטב. בית המשפט העליון עיגן את הגישה לפיה מכיוון שתביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין מחייבת הוכחת אשם, נזק וקשר סיבתי, אין "להכות את הנפגע בשני מקלות". כלומר, גם להכביד עליו את הדרך לקבלת פיצויים וגם להגביל את הסכום המקסימלי.

    תמיד עדיף ביטוח חובה אך גם ללא ביטוח אין זהו סוף פסוק

    אין ספק שתמיד עדיף לנהוג ברכב עם ביטוח חובה. לא רק מכיוון שנהיגה ללא ביטוח היא עבירה פלילית, אלא משום שתאונת דרכים ללא ביטוח חובה מעמידה את הנהג הנפגע במצב בעייתי לקבלת פיצויים. בהעדר גורם אחר שניתן לייחס לו את האשמה לתאונה, הנהג לא יזכה בפיצויים כלל ועלול להפוך לנטל על משפחתו וקרוביו.

    אולם, גם אם אין ביטוח חובה לא מדובר בהכרח בסוף פסוק. אמנם מדובר במצב אבסורדי, אך יש וניתן לעיתים לזכות בפיצוי כספי. יש לבדוק היטב את נסיבות התאונה ולבחון האם קיים אשם שאפשר לדרוש את חבותו בפיצויים. אשם זה איננו חייב בהכרח להיות רכב מנועי אחר והוא יכול גם להיות רשות מקומית שאשמה בתאונה (מחמת תשתיות לקויות כמו בור בכביש, רמזור שלא עבד וכדומה).

  9. תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה

    Leave a Comment

    תאונת דרכים בדרך לעבודה

    תאונת דרכים יכולה להתרחש באופן טבעי גם כשאדם נמצא בדרך לעבודתו או ממנה. על פי נתוני עמותת אור ירוק, כ-12% מתאונות הדרכים בישראל הן בעבודה. במקרים אלה ההליך לקבלת פיצויים בגין הנזק הגופני שנגרם לעובד איננו מבוסס על הנתיב "הרגיל" של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (הפלת"ד), היות וקיימים כללים נוספים שיש להביא במניין השיקולים. זאת משום שהנפגע הוא גם נפגע עבודה. כן, ממש כמו עובד שנפל מסולם או עובדת שמעדה במדרגות במשרד. על ההיבטים הייחודיים שכדאי לדעת לגבי תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, נעסוק בקצרה בכתבה הבאה.

    הוכחת הקשר הסיבתי

    כלל יסוד הוא כי עובד המעוניין להיות מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה, בין אם התאונה אירעה בדרכים ובין אם לאו, צריך להוכיח כי הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה. כלומר, עליו להוכיח גם את דבר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לעבודה (יסוד ה"עקב"). למשל, להוכיח שהוא היה בדרכו מהעבודה לביתו או להפך. אגב, נאמר כי בחוק נקבעו מספר מקרים שחזקה כי הינם בבחינת פגיעה בעבודה (אלא אם הוכח אחרת).

    אם בדרך העובד סטה ממסלולו הישיר, ייתכן ותיווצר מחלוקת לגבי משמעות סטייה זו והביטוח הלאומי יסרב להכיר בתאונה כ"פגיעה בעבודה". אך, חשוב לציין כי לא כל סטיה מנתקת את הקשר בין התאונה לעבודה, ובחוק נקבעו סייגים לעניין זה (למשל, פיזור ילדים למעון, או אף עצירה לצורך תפילה).

    בכל אופן, במקרה והביטוח הלאומי מסרב להכיר בפגיעה, אין משמעות הדבר כי הנפגע מאבד את זכויותיו למול מבטח החובה בתביעה נזיקית מכוח חוק הפלת"ד.

    את מי לתבוע, חברת הביטוח או המוסד לביטוח לאומי?

    תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה מקימה לנפגע עילת תביעה כנגד שני גורמים. מצד אחד, כנגד המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), ומצד שני כנגד חברת הביטוח. אולם, חשוב לדעת כי אין המדובר בפיצוי כפול בגין הנזק שנגרם. מי שתישא בסופו של יום במלוא הנזק, תהיה חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב. אך, זו תהיה רשאית לקזז מכל תשלום שתחויב, את הגמלאות שקיבל או יכול היה הנפגע לקבל מאת הביטוח הלאומי.

    לפיכך, מומלץ לנפגע למצות את מלוא זכויותיו במוסד לביטוח לאומי.

    במידה והוגשה על ידי נפגע נגד חברת הביטוח תביעה לפיצוי עקב תאונה בדרכים, ללא שמוצו ההליכים בביטוח הלאומי, עשוי בית המשפט לקזז את הסכומים שהיו אמורים להיות משולמים על ידי המל"ל ב"ניכוי רעיוני". קרי, לפסוק לטובתו פיצויים רק בגין היתרה ו"לשלוח" אותו למצות זכויותיו מול ביטוח לאומי.

    במצב דברים זה, עשוי הנפגע למצוא עצמו בהתיישנות למול הביטוח הלאומי, ולכן עליו לכלכל את צעדיו בצורה נבונה וחכמה.

    למי נפנה קודם?

    יש אף כאלה שסבורים כי וועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי קובעות לנפגעי עבודה אחוזי נכות נמוכים בהשוואה לאחוזי נכות שיכולים להיקבע בהליך משפטי אזרחי על ידי מומחה הממונה על ידי בית המשפט. לכן, והיות שוועדות רפואיות בענף נפגעי עבודה, מחייבות את בית המשפט בתביעה נגד חברת הביטוח (סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד), רבים חושבים שכדאי לתבוע את המבטחת תחילה.

    עם זאת, לא מדובר בעניין של שחור ולבן, שכן בתי המשפט רשאים לחייב את המבוטח בשכר טרחת המומחה הרפואי, והוא אף נמצא בפני סיכון כאמור של "ניכוי רעיוני". בכל מקרה,  חשוב לדעת כי קיימים פסקי דין רבים הקובעים כי אין להפלות בין נפגע עבודה לנפגע "רגיל", ומקום שיש תשתית ראייתית למינוי מומחה, אין מקום להשית את שכר הטרחה על כתפי הנפגע, גם אם זה לא פנה תחילה לביטוח לאומי.

    זהירות – התיישנות !

    אם לא היה די באמור למעלה, חשוב לשים לב שמועדי ההתיישנות למימוש הזכויות בפני כל אחד מהגורמים הנ"ל, שונים, דבר המחייב התייחסות רצינית ומקצועית.

    כך, תביעה כנגד מבטח החובה יכולה להיות מוגשת בתוך 7 שנים ממועד היווצרות העילה (התאונה), בעוד תביעה להכרה / תשלום דמי פגיעה / קצבת נכות יש להגיש בתוך 12 חודשים.

    הבדלים נוספים שכדאי להכיר

    ישנם היבטים נוספים שמבדילים בין תאונה רגילה לבין כזו העולה בנוסף כדי "פגיעה בעבודה". למשל, אופן התשלום. בתאונת דרכים רגילה הנפגע מקבל את הפיצויים ב"מכה אחת" ובתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, תשלום "חד פעמי" יהיה רק אם הנכות שנקבעה תהיה פחותה מ-19% וגדולה משיעור של 9%. במידה שתיקבע נכות מעל 19% הנפגע יקבל את הפיצויים במסגרת גמלה חודשית (קצבה). כמו כן, ברגע שאדם מוגדר כנפגע עבודה וחלה החמרה במצבו הבריאותי הוא רשאי לבקש את הגדלת הגמלה החודשית תוך פתיחת עניינו הרפואי מול המל"ל. זאת בניגוד לתביעה אזרחית רגילה שבה עם מתן פסק הדין חברת הביטוח לא תצטרך לשאת בעלויות נוספות בגין החמרה עתידית.

  10. הביטוח לא חודש

    Leave a Comment

    על משקל המאזניים

    עברת תאונת דרכים, אשר במסגרתה נגרם לך נזק גופני. בדיעבד, גילית כי מסיבה כזו או אחרת, שכחת לחדש את ביטוח החובה שהיה לרכבך. ייתכן מאוד כי אי החידוש עשוי לעלות לך הרבה מאוד כסף, וזאת אם גרמת נזק גוף להולך רגל או לנוסע. עם זאת, ככל ומדובר בתאונה בה נגרם לך נזק גוף באשמתו של אחר (צד שלישי), דווקא העובדה "ששכחת" לחדש את ביטוח החובה ברכבך, עשויה להתגלות כמאוד משתלמת כלכלית, אך נדגיש כי היא אסורה מבחינה חוקית.

    מדוע יש חובה לערוך ביטוח חובה?

    על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ופקודת ביטוח רכב מנועי, חייב כל אדם הנוהג ברכב מנועי לבטחו בביטוח חובה, שתכליתו לכסות מפני נזקי גוף אשר עשויים להיגרם לנהג הרכב, לנוסע או אף להולך רגל במקרה של תאונה. בבסיס החוק, עומד עקרון בסיסי לפיו קיימת "אחריות מוחלטת" למבטח השימוש ברכב. המשמעות פשוטה, במקרה של תאונה, אשר עולה כדי "תאונת דרכים", כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לא בוחנים או מנהלים הליכים מורכבים באשר לזהות הגורם האחראי לתאונה, והניזוק מקבל פיצוי מהיר יחסית.

    לדוגמה, אם נהגת ברכב, בחוסר זהירות, במהירות וברשלנות רבה, חצית צומת באור אדום ונפגעת עקב כך (בשל תאונה), אומנם האשמה לתאונה תרבוץ לפתחך, אך מבחינת דיני הנזיקין, אתה תהיה זכאי לפיצוי מאת מבטח החובה על אף אשמתך וזאת בשל עקרון "האחריות המוחלטת" כאמור. אלמלא היה נחקק עקרון ה"אחריות המוחלטת", היה נפגע תאונת דרכים עשוי למצוא עצמו מנהל הליכים מורכבים ומתישים בבחינת הגורם האחראי ולא היה מקבל מענה מיידי לנזקיו, ולעיתים אף נותר ללא פיצוי כלל, שזהו בדיוק מה שרצה החוק למנוע.

    במילים פשוטות, אין כל משמעות לנושא האשם בתאונת דרכים בכל הנוגע לפיצויים בגין נזקי גוף. בכל הנוגע לנזקי הרכוש, בוודאי שיש לכך נפקות.

    האם קיימת הגבלה על שיעור הפיצויים?

    מחד, החוק בישראל מאפשר לכל ניזוק בתאונת דרכים לקבל פיצוי, ללא כל קשר לאחריותו בתאונה. מדובר בחקיקה חברתית שנועדה למנוע סיטואציות שבהן יוותרו ניזוקים ללא כל פיצוי כספי.

    מאידך, קיימת בחוק תקרה באשר לחלק מרכיבי הפיצוי, כגון שיעור הפיצוי בגין כאב וסבל והפסדי השתכרות.

    לצורך העניין, על פי החוק, מי שניזוק בתאונת דרכים, יהיה זכאי בגין הפסדי ההשתכרות, לפיצוי אשר בבסיסו לא יילקח בחשבון סך של למעלה משילוש השכר הממוצע במשק. כמו כן, הפיצויים בגין "כאב וסבל" מוגבלים לנוסחה המשקללת את ימי האשפוז של הניזוק יחד עם שיעור הנכות במכפלת סכום תקרה הקבוע בחוק (מאה אלף לירות נכון לשנת 1976, כ 170 אלף ₪ נכון למועד כתיבת מאמר זה). הנוסחה אף מביאה בחשבון את גיל הנפגע, כך שככל שהניזוק עובר את גיל השלושים, הפיצוי הלא ממוני בגין הכאב וסבל קטן בכל שנה.

    מדובר אפוא בתקרות אשר אינן קיימות בתיקי נזיקין "רגילים", ולמעשה זהו הסדר ייחודי בהליכים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

    אם עשיתי תאונה ושכחתי לבטח את הרכב?

    באופן פרדוקסלי, ככל ועברת תאונה, הנופלת בגדרי החוק, ונגרם לך נזק גוף, אך שכחת לבטח את הרכב בביטוח חובה, ייתכן וסכום הפיצוי שייפסק יהיה גבוה יותר. משפט אחרון זה בעייתי מאוד ואולם הוא נכון. זאת שכן, במצב דברים זה, כאשר אין באפשרות הנפגע להגיש תביעה נגד מבטחת החובה, קמה לו זכות להגיש תביעה מכוח דיני הנזיקין ה"רגילים", אשר אמנם במסגרת תביעה כזו תידרש הכרעה בנוגע ל"אשם", אך ככל ואכן יסתבר כי ה"אשם" אינו בנפגע, הרי שבחישוב הפיצויים לא תהיה הגבלה כפי שכזו קיימת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

    זהו בעצם הפרדוקס של אי עריכת ביטוח חובה בישראל. מצד אחד, חוק הפיצויים מקנה לכל אדם זכות לקבל פיצוי, מנגד, הפיצויים הם מאוד מוגבלים. כך שלמעשה, מבחינה כספית, ישנן סיטואציות (מבחינת דיני הנזיקין) בהן "משתלם יותר" לכאורה (מבחינה תאורטית) לא לבטח את הרכב בביטוח חובה. עם זאת, חשוב להבין כי אי עריכת ביטוח חובה הינה עבירה פלילית, ולכן בכל מקרה חל איסור מוחלט שלא להנפיק ביטוח חובה.

    מדוע אם כך לתבוע לפי חוק הפיצויים ולא על פי הדינים הרגילים?

    כאשר קמה זכות תביעה תחת כנפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הנפגע מחויב להגיש את תביעתו בהתאם לכללי החוק בלבד. כלל זה מכונה בעגה המקצועית כעקרון "ייחוד העילה".

    למעשה, לנפגע לא עומדת זכות בחירה להגיש את תביעתו בעילה אחרת, למעט בעילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. זאת כאמור, למעט במקרה שבו נפגע נהג, באשמתו של צד שלישי, ואין בנמצא ביטוח חובה.

    למרות השוני בדינים, חובה לבטח את הרכב בביטוח חובה !

    כאמור, על אף שמבחינה תאורטית, נראה לכאורה כי בסיטואציות מסוימת משתלם יותר לקבל פיצוי מכוח דיני הנזיקין, חל איסור מוחלט בחוק שלא לבטח רכב בביטוח חובה. מדובר בעבירה פלילית לכל דבר ועניין ובשום מקרה אין להגיע למצב בו לא ערכתם ביטוח חובה.

    יתר על כן, באם לא ערכתם ביטוח חובה ונגרמה תאונה באשמתכם, למעשה תיוותרו ללא כל פיצוי כלל, דבר שיכול להיות הרה אסון כלכלי בעבור נפגעים.

    לסיכום, על אף השוני המשפטי שמותיר את הנפגע ללא הביטוח עם אפשרות תאורטית לקבלת פיצוי גבוה יותר מהנפגע שערך ניתוח, הרי שהן מבחינה חוקית (פלילית) והן מבחינה כלכלית, חובה לערוך ביטוח חובה באופן בו נדאג לנו וליקירינו במצב שבו חס וחלילה תיגרם תאונת דרכים.

  11. הליכי הפיצוי בעקבות תאונת דרכים

    Leave a Comment

    טיפול בנפגעי תאונה

    תאונות דרכים הן עניין שכיח בכבישי ישראל, ולמרות זאת, לעיתים תכופות נשאלת השאלה כיצד מי שניזוק בגופו בתאונת דרכים, יקבל את הפיצוי המגיע לו, שכן הגורם המפצה, עשוי להשתנות ממקרה למקרה.

    בכלל, תחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מעורר שאלות ותהיות רבות, כגון: האם כל תאונה בכביש מזכה בפיצוי? האם קיימת רלבנטיות לשאלת ה"אשם" בתאונה? ומה קורה במקרה שעברת תאונה ולא ביטחת את רכבך בביטוח חובה?

    התשובות לכך, במאמר הבא שערכנו עבורכם, גולשי האתר.

    כבר עתה נבקש להבהיר כי אם עברת תאונת דרכים, מומלץ לעיין במדריך המקצועי שערכנו עבורך ואשר עשוי לסייע לך בקבלת הפיצוי.

    מהי תאונת דרכים?

    חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 חוקק כדי לתת מענה לכל ניזוק באשר הוא, בגין נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים. היתרון הגדול של החוק, הוא כי בניגוד לתביעות נזיקין אחרות הנדונות בדרך קבע בבתי משפט, אדם שנגרם לו נזק גופני בגין תאונה, יהיה זכאי לפיצויים ללא קשר לשאלת האשם בתאונה (שאלת האחריות). לכן, קובע החוק מנגנון מיוחד לקבלת פיצויים.

    כדי לזכות בפיצויים, על הניזוק להוכיח כי היה מעורב בתאונה, המוגדרת בחוק. באופן כללי למדי, ניתן לומר כי מדובר בתאונה בה נגרם לאדם אשר עשה שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה, נזק גוף. חשוב לומר, כי הגדרה זו אינה ממצה, ומפאת קוצר היריעה ומורכבת הסוגיה לא נדון בה באריכות במסגרת מאמר זה. אולם נדגיש כבר עתה, כי מלבד להגדרה הכללית הנ"ל, החוק מגדיר מהו "כלי רכב מנועי", וקובע חזקות שבהתקיימותן תיחשבנה תאונה כתאונות דרכים, וכן, קובע החוק גם וחזקות מסוימות שהתקיימותן לא תיחשבנה כתאונה. למשל, התלקחות של רכב, או התפוצצות, עשויים להיחשב בנסיבות מסוימות "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק. כך גם אירועים שאירעו מחוץ לרכב, עשויים לכסות תחת ההגדרה, כמו נפילה של אבן מבניין על רכב, או החלקה של הולך רגל על רכב נוסע.

    יש לציין, כי בעבר עם חקיקת החוק ובשנים שלאחר מכן, השאלה מהי "תאונת דרכים", נדונה רבות בפסיקת בתי המשפט. בשנים האחרונות, שאלה זו כבר לא עולה לעיתים תכופות, ומרבית המחלוקות עוסקות בהיקף הנזק והפיצוי הכספי לו זכאי ניזוק.

    האם מי שצריך לפצות אותי הוא הנהג האשם בתאונה?

    המחוקק הישראלי ביקש לייתר את הצורך של נפגע לקיים הליכים משפטיים מורכבים עד לקבלת פיצוי עקב תאונה שהותירה בו נזקים. לשם כך, התקין מנגנון ייחודי ההגוי בשפה המשפטית – עקרון האחריות המוחלטת. במילים אחרות, את המחוקק פחות עניין מי "אשם" בתאונה, אלא האם הוא ממלא אחר דרישות החוק לשם קבלת פיצוי.

    מכאן, כל שצריך אדם שנפגע בתאונת דרכים להוכיח הוא כי נגרמו לו נזקי גוף, עקב "תאונה" כמשמעותה בחוק.

    מי יפצה את הניזוק?

    החוק קובע שכל מי שמחזיק ונוהג בכלי רכב מנועי, חייב לבטח את רכבו בביטוח "חובה". זהו ביטוח שאמור לכסות את הנוהג או הנוסע ברכב, או הולך רגל שנפגע מהרכב בתאונה, מפני נזקי גוף, בלבד.

    ביטוח חובה ניתן לערוך בכל חברת ביטוח, אשר קיבלה היתר לשווק ביטוחים אלה, וישנו גם גוף הנקרא "פול" שמבטח גם נהגים שאף חברת ביטוח אינה מעוניינת לבטח אותם (למשל נהגים בעייתיים בעלי עבר תאונתי ותעבורתי מכביד). בביטוח הנערך על ידי "הפול" משתתפות ככל חברות הביטוח העוסקות בתחום ביטוחי החובה, וחלקה של כל אחת מהן יחסי, בהתאם לתקנון הקבוע.

    בנוסף, החובה לערוך ביטוח חובה חלה על כל כלי רכב, לרבות: רכב דו גלגלי, רכב פרטי, משאית, טרקטור ועוד. מנגד, אופניים חשמליים, קורקינט ממונע, אינם מוגדרים ככלי רכב מנועי לפי חוק, כך שאין חובה לערוך להם ביטוח חובה.

    עוד יוער, כי אי עריכת ביטוח חובה, היא גם עבירה פלילית, שעונשה עשוי לנוע בין קנס, לפסילת רישיון נהיגה.

    כך שהתשובה לשאלה שבכותרת, היא שאם נפגעת בתאונת דרכים בתור נהג או נוסע ברכב, מי שאמור לפצות אותך היא חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. האשמה לתאונה, אינה רלוונטית כאמור, בניגוד לסברה הרווחת, זהו היתרון לחוק הפיצויים, "פיצויים ללא אשם". כך שאפילו אם עברת באור אדום, אפילו אם לא נתת זכות קדימה, יינתנו לך פיציים בגין נזקי הגוף שנגרמו לך, בכפוף למגבלות המפורטות בחוק (עריכת ביטוח חובה, נהיגה עם רישיון וכו').

    אם לא רכשתי ביטוח חובה?

    נשאלת השאלה, מה יעשה לאדם שלא ערך ביטוח חובה לרכבו, האם הוא יהיה זכאי לפיצוי? כאן יש לחלק את השאלה לשתיים, ראשית מה דינו של הנהג ברכב? שנית, מה דינו של נוסע תמים ברכב או הולך רגל תמים?

    נהג ברכב, שלא ביטח את רכבו בביטוח חובה, ונפצע בתאונה, לא יהיה זכאי ליהנות מתחולתו של חוק הפיצויים, זהו החיסרון. עם זאת, הוא יוכל ליהנות מפיצויים, אך אלו ישולמו ע"י הנהג או חברת הביטוח של הרכב השני שפגע ברכבו או ע"י מי שלכאורה אחראי בנזיקין לתאונה (לדוגמא: זו יכולה להיות עירייה במקרה שתאונה נגרמה עקב מפגע בכביש, או נהג צד שלישי רשלן). בעצם, מי שלא ערך ביטוח חובה, יצטרך לפנות לדיני הנזיקין הרגילים, ואז להוכיח בעצם שצד שלישי שעוול כלפיו, "אשם" בתאונה. זאת בניגוד לנדרש בחוק הפיצויים. התנהלות זו יוצרת פעמים רבות בפסיקה מצב אבסורדי לפיו אדם שלא ביטח את רכבו עשוי לקבל פיצוי גבוה מאדם שפעל בהתאם להוראות הדין וביטח את רכבו. משרדנו אף התריע בפני הרשויות האחראיות על הדבר, אך תיקון לא נעשה.

    נוסע ברכב, אשר נפצע בתאונה, וברכב לא היה ביטוח חובה (ללא ידיעתו כמובן), יהיה זכאי לפנות לקבלת פיצוי מ "קרנית", גוף ממשלתי, אשר הוקם על פי החוק ואשר אמור לפצות את מי שניזוק בתאונת דרכים ע"י רכבים שלא היה להם ביטוח חובה.

    באשר להולך רגל, הדין זהה, והוא אמור לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב שפגע בו. בהיעדר ביטוח, יכול הולך הרגל לפנות כנ"ל לקרנית.

    יוער, כי קרנית נוהגת להגיש תביעות נגד נהגים שלא ערכו ביטוח, לאחר שזו פיצתה צדדים שלישיים תמימים. כך שגם אם אי עריכת ביטוח חובה, לא תוביל לסנקציה פלילית, תחשוף את בעל הרכב או הנהג, לתביעות כספיות, ולעיתים אף גבוהות מאוד.